חופשה

כתב: ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק

אני אוהב חופשות. בדרך כלל טלי, הבנות ואני אוהבים לבחור איזור בחופשות שלנו, להסתובב בו ולהכיר אנשים ותרבות מקומית. גם בארץ וגם בחו"ל.

יש לנו אין-ספור סיפורים על אנשים מעניינים שפגשנו ועל תקריות מיוחדות שקרו לנו במהלך השנים, בהן היינו צריכים ללמוד על התרבות המקומית. סיפורים שכנראה ישארו איתנו לכל חיינו, החל מהסיפור על מגדל התפוזים בקליפורניה שהרשה לנו לישון בחצר הבית שלו, דרך הסיפור על סופת גשם בהרי מזרח תורכיה שבה כפריים עם חמורים הצילו אותנו, ועד לסיפור על איה שרצתה להרוויח ביושר כמה יורו מריקוד ברחוב ברומא וכמעט הביאה למעצרנו על ידי המשטרה המקומית.

בחופשה האחרונה שלנו בארץ פשוט הסתובבנו מהצפון עד המרכז, ביקרנו אנשים ובעלי מלאכה ולנו אצל ליאורה ב"בית הירוק". מה שליאורה עושה משקף בדיוק את הדרך בה אנחנו תופסים חופשה.  מה שמיוחד אצלה, מעבר לליאורה עצמה, הוא שהאירוח אינו סטנדרטי, היא מארחת בגישה שונה.

ליאורה לא רוצה שיבואו, ישנו ויילכו, היא חלק מהארוח, להתארח אצלה משמע להכיר את המקום, האנשים ומנהגיהם. היא מכינה ארוחת בוקר מזינה ואיכותית שמבוססת ברובה על תוצרי גינת הבית, יושבת עם האורחים ומשוחחת איתם, עוזרת לתכנן את הטיול ובכל מה שדרוש. החדרים שלה פשוטים ונעימים, אבל האירוח לבבי.

תיירים מוציאים בכל יום בעולם 4 מליארד דולר, אך רובם מחפשים מקומות "הכל כלול". רוב האנשים שיוצאים לחופשת הכל כלול לא יוצאים ממתחם הנופש. מי שמרוויח מביקור במתחמי הכל כלול או ברשתות בין לאומיות הם אינם המקומייים. להיפך, מחקרים מראים שהמקומיים מפסידים.

מגזין יס (yes) האמריקאי בגליונו האחרון מציע לקוראיו לשנות כיוון, ומסביר כיצד להיות אורחים טובים יותר או איך ליצור את "החופשה הרדיקלית". שלושה כללים עיקריים מייחדים את החופשה הרדיקלית:

הראשון: בנו מערכות יחסים אמיתיות.

חופשה היא הזדמנות לפגוש ולהכיר אנשים חדשים, טיילו ברחוב ודברו עם המקומיים. אכלו בבתים של אנשים מקומיים או במסעדות ביתיות מקומיות, לונו בבתים של אנשים (כיום ניתן לשכור צימר מקומי או למצוא פתרונות לינה ב- air b&b)

השני: תמכו בכלכלה המקומית

כשאנחנו קונים מהמקומיים, ישנים בצימרים שלהם, קונים בחנות מקומית (לא רשת) או אצל בעל מלאכה ואוכלים במסעדה קטנה, אנחנו תומכים בכלכלה המקומית.

השלישי: הגנו על המשאבים הטבעיים

לכל מקום משאבי טבע מקומיים משלו, והללו דורשים התייחסות והגנה. לאחרונה שמעתי כי מדינות סוגרות שמורות טבע פופולריות בפני תיירים, כי הפופולריות שלהם היא שהורסת אותם: זבל שנזרק בצידי הדרכים, אי שמירה על כללי ההגנה על הטבע. אפשר פשוט לטייל בדרך שמכבדת את משאבי הטבע המקומיים, לנסות להגיע למקום בתחבורה ציבורית, וישנם אף מקומות שתוך כדי השהות בהם, ניתן לקחת חלק בפרוייקטים שתומכים במסורות מקומיות או להשתתף בפעילות לשיקום טבע ונוף.

לפני למעלה משנה פנו אלי זוג מקפריסין, שרה וטסוס, היא איטלקיה והוא מקומי מכפר קטן, הם נפגשו בלונדון באוניברסיטה במסגרת לימודי הסביבה, התאהבו, התחתנו וחזרו לכפר ילדותו. לפני עשר שנים הם קנו בית לשימור והפכו אותו למתחם קטנטן של חדרי אירוח. ארבעה חדרים סה"כ.

הם מארחים אנשים מכל העולם ובעיקר עוסקים בשימור מסורות וטבע. אצלם אפשר בהחלט לצאת לחופשה מהסוג הנכון, כזו שתורמת לכלכלה המקומית, בונה מערכות יחסים, ושומרת על המשאבים הטבעיים של המקום.

נסעתי אליהם לביקור קצר והתאהבתי, מאז אני מוציא לשם טיולים לקבוצות קטנות, שמטרתם לא רק לנוח ולראות עולם, אלא גם ללמוד ולהכיר את השכנים. אנחנו מטיילים בכפר, מלקטים, מבשלים ולומדים.

על הבית הירוק לחצו כאן לפרטים

עוד על הרומן הקפריסאי שלי בלחיצה כאן

רוצים להצטרף אלינו לחופשה בקפריסין? לחצו כאן