עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
Loading
אוגוסט 5, 2024

כתב:אורי מאיר-צ'יזיק

גילוי נאות, שוקולד לא עושה לי טוב. אם אני אוכל רק קצת יותר מדי שוקולד, אחרי שלושים ושש שעות תהיה לי מיגרנה. זה מצב די בעייתי, כי ההשפעה של השוקולד היא לא מיידית. אבל עם השנים למדתי איפוק.

השוקולד משתייך לקבוצה שאני מכנה "החברים של הסוכר" – מוצרים שהגיעו מעולמות רחוקים, משמשים כסמים פסיכואקטיביים ובדרך כלל נצרכים עם סוכר. ביניהם נמצאים גם הקפה והתה.

המקור של פולי הקקאו הוא באמריקה הלטינית. לפני אלפי שנים, הקקאו לא היה מוכר כשוקולד המתוק כפי שאנו מכירים היום, אלא היה משמש כתרופה ומזון טקסי. עדויות לשימוש בקקאו מתוארכות ל-1900 לפני הספירה. המשקה הקדום, מקמח תירס, קקאו וצ'ילי, היה נפוץ אז ולא דמה כלל לשוקולד המתוק של ימינו.

עם גילוי אמריקה, הקקאו עשה את דרכו לאירופה. העדות הראשונה לשימוש בו באירופה היא מ-1519, אך לקח לו זמן רב להתקבל ולהפוך לפופולרי. בדומה לסוכר, הקקאו החל להיות חלק מהניצול הכלכלי הגלובלי. האירופאים אהבו את השוקולד המתוק, אך לצד התענוג, התפשט גם העוני. הייצור התבסס על עוני וניצול, כאשר חקלאים רבים נותרו בעוני מחפיר.

המצאת מכונת הטחינה של השוקולד (cocoa press) בשנת 1828 על ידי קונרד ואן הוטן הביאה למהפכה בתחום השוקולד. היא אפשרה הפקת אבקת קקאו ושוקולד מוצק, מה שפתח את הדלת לשוקולד במגוון צורות וטעמים. אך הגידול עצמו הגיע לאפריקה רק לפני מאה שנים, ונשאר שם בשל תנאים כלכליים ופוליטיים.

כיום, 60% מהקקאו מגיע מחוף השנהב וגאנה, שם חקלאים רבים חיים מפחות משני דולר ליום. בעוד שבשנות השבעים חלקם של החקלאים מהערך של השוקולד היה 50%, כיום הוא עומד על 6% בלבד. אם קניתם שוקולד ב-10 שקלים, החקלאי קיבל רק 20 אגורות. הנתון הזה מציג את חוסר הצדק הבולט בתעשיית הקקאו העולמית.

כדי לתקן את העיוות הזה, חשוב לקנות שוקולד המסומן כ-Fair Trade. המפתח לשרשרת ייצור טובה יותר הוא עקיבות ושקיפות. דוגמה טובה לכך היא חברת Fairafric, שמייצרת שוקולד בשרשרת ייצור שקופה והוגנת. גם שוקולד טוני בולט באריזותיו ובאמירה הברורה שלו על אי-הצדק בתעשיית הקקאו.

קקאו מכיל מספר חומרים המשפיעים על המוח וגורמים לתחושות נעימות. תאוברומין הוא אלקלואיד קרוב משפחה של קפאין שנמצא בכמויות גדולות בקקאו. הוא פועל כממריץ קל ומסייע להרגשה של רוגע וערנות בו זמנית. למרות שיש לתאוברומין השפעות חיוביות, במינונים גבוהים הוא עלול להיות מסוכן. במחקר מקובל שעד 100 מ"ג תאוברומין זה מינון נמוך וטוב, מעל 600 מ"ג כבר מסוכן.

כמות התאוברומין משתנה במוצרים השונים בהתאם לאיכות השוקולד והרכב המוצר:

– שוקולד מריר: מכיל כ-200-500 מ"ג תאוברומין לכל 100 גרם.

– שוקולד חלב: מכיל כ-50-150 מ"ג תאוברומין לכל 100 גרם.

– אבקת קקאו: מכילה כ-1200-1800 מ"ג תאוברומין לכל 100 גרם.

– שוקולד לבן: כמעט ואינו מכיל תאוברומין.

שימו לב, כוס שוקו (240 מ"ל) יכולה להכיל בין 50 ל-200 מ"ג תאוברומין, תלוי בריכוז הקקאו. קוביית שוקולד מריר (10 גרם) יכולה להכיל בין 20 ל-50 מ"ג תאוברומין.

חומרים המשפיעים על המוח ועל הגוף שלנו דורשים הבנה והכרה עמוקה. השוקולד, על כל יתרונותיו וחסרונותיו, הוא דוגמה טובה לכך. חשוב לבחור נכון וליהנות ממנו באחריות.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *