מי שעורה

כתב: ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק

מתעניינים בטקסטים רפואיים נוספים מימים עברו? הצטרפו לקורס "משנתו הרפואית של הרמב"ם". לפרטים לחצו כאן 

הקורס יחל ביום שני 11.11.19 ב"מרכז להנהגת הבריאות" בנווה איתן, וביום שלישי, 12.11.19 בציפורי

לאחר שנתבקשתי על-ידי מספר מתלמידי המסלול להנהגת הבריאות, אני מפרסם פה מעט טקסט מתורגם מערבית שעוסק במי שעורה.
את הטקסט כתב: יעקב בן יצחק הישראלי באגרת "על טעויותיהם של הרופאים בדמשק".
יעקב בן יצחק היה רופא יהודי מצרי, שחי בקהיר. בשנת 1201 ערך מסע לדמשק בעקבותיו כתב את האגרת הזו. הוא היה רופא ידוע ומוערך אך אין לנו ידיעות רבות אודותיו.

החומר המתורגם הוא מתוך פרק בספר העוסק במי שעורה, תכונותיהם המבריאות ודרך הכנתם. 

"עליכם לדעת שמי-שעורה (barley-water) מקררים, מוסיפים לחות ומקלים. כבר היפוקראטס הזכיר את הסגולות המועילות של מי השעורה בספרו "על המשטר הטיפולי במחלות קשות" (On regimen in acute diseases), אך ביחד עם תועלתם הרבה יש להן גם כמה תכונות מזיקות. 

גאלן אומר: "ובנוגע לדייסת-שעורה – כזו שדורשת הכנה מרובה – יש בה תכונות מיטיבות לגופם של חולים ובריאים כאחד, כפי שמזכיר היפוקראטס. כך הוא אומר: 'החלק העיקרי, הדביק של דייסת-שעורה מחליק, מחזק, מרגיע ומזין על ידי מיזוג (טמפרטורה); מדכא צימאון, משחרר את הקיבה ושם כל דבר במקומו; הוא אינו פוגעני, ואינו מכיל כל רעה מזיקה, הוא אינו מנפח את הקיבה, מאחר ובתהליך ההבשלה הוא כבר תפח במלואו' " – זה ציטוט מדויק מדברי גאלן.

ואז ראיתי את הרופאים מכינים מי- שעורה בשיטה גרועה ביותר: הם מועכים את השעורה, מוסיפים מים, מרתיחים ומגישים לחולה – וזה גורם את הנזק הגדול ביותר! שיטת הכנה זו יוצרת חומר דומה לעמילן, שחוסם את הגרעינים כך שאינם יכולים להבשיל כראוי – וזו אחת הסיבות להופעת הרעשים והגזים במערכת העיכול, וקלקול הקיבה ביחד. יחד עם זאת, פעולה זו מהווה סתירה להוראותיו של גלן (Galen) שהורה לא למעוך את הגרעינים בעלי, אלא רק להרטיבם במים ולהשאיר אותם לחים לזמן מה; ואז לשפשף אותם בין הידיים – כשהידיים מכוסות בבד מחוספס (שק או צמר גס) – כדי להסיר את קליפתם; ואז לשפוך עליהם מים ולבשלם עד שיבשילו וההתפחה תושלם. 

הכנת מי שעורה: קח שעורה טרייה, עבה, כבדה, חלקה ולבנה כשקולפים אותה. הרטב במים רעננים, קלף ואסוף את החלקים שנשברו. אם ברצונך שהמוצר יהיה בעל ערך תזונתי נמוך, הוסף ל-1 מידה (kail)  של שעורה 24 מידות של מים רעננים וטהורים. אם ברצונך שהמוצר יהיה עשיר יותר ובעל ערך תזונתי גבוה יותר, הוסף לכל מידה של שעורה 10 מידות של מים; ויש המוסיפים למידה אחת של שעורה 14 מידות של מים – ההגדלה או הקטנה של כמות המים תלויה ברמת הערך התזונתי הנדרש. בשל בקדירת אבן או אדמה על אש נמוכה, ערבב, הורד את הקצף, והשאר על האש עד שגרעיני השעורה מתבשלים לחלוטין. הוצא אותם וסנן, והשתמש בהם פושרים על פי הצורך. מי-השעורה מקררים, מוסיפים לחות, מקהה את חריפות הליחות, ובעלת תכונות משתנות; בפשטות, הם שימושיים לטיפול בחום גבוה, וביחד עם סלרי ושומר לטיפול בחום עם ליחה"