ליקוט בסיסי – סרטוני היכרות מתקופת הסגר הראשון

במרץ 2020 נכנסנו לסגר הראשון.
עונת הליקוט היתה אז בשיאה ואנו, כמו כל עם ישראל, מצאנו את עצמנו ספונים בבתים, בלי יכולת לצאת אל מרחבי הטבע וליהנות מהמראות והטעמים האהובים עלינו כמו בכל סיור ליקוט.

חשבנו שאם אנחנו לא יכולים לפגוש אתכם בשטח, נביא את הטבע קצת אליכם. צמח אחד ביום – זו היתה הבחירה שלנו. מידי יום יצא אורי לגינת "המרכז להנהגת הבריאות" , עבר בין שיחי החלמית, ליטף את עלי החומעה, טעם מעליו המופלאים של כף אווז האשפות, נדקר מסרפדים ובחר בין צמחי הבר למאכל לצמחי התבלין את הצמח שיציג באותו יום בקבוצות הוואטסאפ שפתחנו לשם כך (ושהתמלאו במהירות)

התגובות היו נפלאות, הסתבר שגם במסגרת מאה המטרים האפשריים ליציאה, בגינות בתים או בשולי פארקים שבעיר גילו הצופים לאט לאט, יחד אתנו את הצמחים האכילים – הורים שלחנו לנו תמונות וסרטונים של חדוות הגילוי של ילדיהם כשהם מזהים שום משולש מעבר לגדר, או שהשיח עם הפרחים הצהובים הקטנטנים שתמיד עברו לידו מבלי לשים לב הוא בעצם אכיל…

לכבוד עונת הליקוט שנובטת מחדש ממש בימים אלה, לאחר שהגשמים הראשונים ירדו והחלו מרווים את האדמה, נעלה אט-אט את הסרטונים גם לכאן.

כמו אז, גם היום, בחרנו לפתוח עם החלמית (או החובזה כי שרובנו מכירים אותה), שהיא נפוצה מאוד ומוכרת בעיקר על פירותיה, אבל כמה קסם יש בעלים שלה – מוסיפים טעם לסלט כשהם טריים וקצוצים, ערבים לחיך כשהם מבושלים ממולאים בדגן ועוד…

אורי מספר בסרטון שאחד הדברים הנפלאים ביציאה לליקוט הוא האפשרות לגלות את המקור לירקות המוכרים לנו כיום. הצמח השני שנבחר הוא חסת המצפן, עליה ניתן לומר שהיא "אם כל החסות" שאנו אוכלים היום.

החרדל הלבן – שפרחיו דווקא צהובים, מוסיף טעם חרפרף ונהדר לכל סלט שתרצו, הפרחים הצהובים הנפלאים שלו יוסיפו צבע (אכילים גם הם), וכשעונת הקיץ מתקרבת, הימים מתחממים והצמח הולך ומתייבש, אז נראים שפע התרמילים עמוסי הזרעים, אותם כיף לאכול כפי שהם, או לייצר מהם ממרח חרדל ביתי ואיכותי…