עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
Loading
נובמבר 1, 2018

קפה וקפאין

זהו פוסט מתוך סדרה, שמלווה את ימי הלימוד של תוכנית ההמשך, במסלול להנהגת הבריאות

ביום שני, 15/10/19 התכנסו חברי תוכנית ההמשך של המסלול להנהגת הבריאות למפגש לימוד בנושא קפאין. כאן מובאים עיקרי הדברים בתוספת רשימה של מראי המקום העיקריים.

 

קודם כל המסקנות:

  • אין לגוף האדם צורך קיומי בקפה. קפאין הוא סם וכך צריך להתייחס אליו. בכל מחלה או מיחוש, בעייה הורמונלית או דלקת הייתי ממליץ למי ששותה קפה, להפסיק לשתות כדי לשלול את המעורבות של הקפאין בחולי.
  • כל אחד סופג את הקפאין בצורה אחרת, והשפעתו עליו היא שונה, הדרך לדעת כיצד משפיע עליך הקפה, היא לשים לב לשינה, למצב הרוח ולמצב העיכול, ולנסות להעלות ולהוריד את כמות הקפה וכך לדעת. יש אנשים שאצלם ההשפעה של הקפה מובהקת ויש כאלו שיצטרכו קצת יותר מאמץ כדי ללמוד.
  • שימו לב שאינכם מכורים לקפה, חשוב מאוד להיות מסוגלים להפסיק לשתות קפה לכמה ימים בכל רגע נתון
  • קפה הוא משקה חברתי, אם כבר החלטתם לשתות קפה השתמשו בו כדי לבוא בחברה, לשוחח, להחליף מידע ולצחוק.
  • ככל הנראה הרבה מהחומרים האיכותיים שיש בקפה הם לא הקפאין ולכן כדאי לשתות קפה איכותי (אספרסו) ופחות קפה תעשייתי (נס).

 

הערות פתיחה

קפאין הוא הסם הפסיכואקטיבי הנצרך ביותר בעולם ולכן הוא מעניין וחשוב. אמנם קפאין לא קיים רק בקפה,  ישנם 60 צמחים שמיצרים קפאין, ואפילו נצרכים בדרכים שונות על-ידי תרבויות שונות כמו: תה, קקאו, אגוזי קולה (אפריקה), זרעי גוארנה, עלי ירבה מטה (דרום אמריקה), גת (מזה"ת), אך הדרך העיקרית בה הקפאין מונגש לציבור היא הקפה.

מקורו של צמח הקפה באפריקה, שם נצרך באופן מסורתי בכל מיני דרכים, השונות מהאופן שאנו צורכים אותו כיום, בעבר היו מכינים יין מציפת הפרי ואת הפול היו טוחנים עם שומן למעין כדור אנרגיה. עד היום ישנם מקומות בעולם בהם שותים קפה בדרכים שונות, באינדונזיה שותים קפה הנמזג על ביצה חיה לארוחת בוקר, בטאיוון הקפה מוגש עם קצף מלוח וברוסיה שותים קפה עם לימון. לא ברור איך התחילו להכין ממנו את המשקה השחור המהביל, אך בתהליך הדרגתי התפשט השימוש בו מאפריקה, דרך תימן אל רחבי המזרח התיכון.  

שני גורמים הפכו את הקפה לנפוץ, האחד הוא השפעתו הממריצה (בה אעסוק בהמשך) והשני הוא הגורם החברתי. סביב הקפה התפתחה תרבות שתייה משותפת במה שעשוי להיראות לנו, כחלק בלתי נפרד מהחברה, אך לא תמיד היה כזה, "בית הקפה". השילוב בין ההמרצה לבית הקפה ונסיבות היסטוריות מתאימות, הפכו את הקפה למשקה הפופולרי בעולם.

 

היסטוריה

הצמיחה בשימוש בקפה החלה עם הפיכתו למשקה חברתי. הקמת בתי הקפה במזרח התיכון, היא זו שהביאה אותו לקדמת הבמה והפכה אותו למוצר נחשק. בערי המזרח התיכון, במאות החמש-עשרה והשש עשרה,החלו לצוץ בתי קפה שהיוו מקום למפגש ולהעברת מידע, ממש כמו פייסבוק.

העות'מנים היו הראשונים שהבינו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בקפה, והתחילו לגבות עליו מיסים ,ובמקביל לתקן תקנות שלא יאפשרו לגדל אותו בשום מקום אחר, הם אסרו על סחר בפולי קפה פוריים, אם סוחר רצה לסחור בפולי הקפה הוא היה צריך לקלות או לבשל אותם לפני שיווקם.

הקפיצה השנייה הגדולה בצריכת הקפה, הייתה כשהתחילו לגדל אותו בקולוניות האירופאיות באפריקה באמצעות שעבוד וניצול, מה שאיפשר להפוך אותו למקור רווח רציני לבעלי הון, ויצר אספקה סדירה של קפה לאירופה. בדומה למזרח התיכון, החל מהמאה ה-17 גם בלונדון הפכו בתי הקפה למרכזים תרבותיים וחברתיים של מפגש והעברת מידע, ומהר מאוד התפשטה התופעה גם לשאר חלקי אירופה.

באמריקה בתי הקפה הפכו למרכז חברתי רק בשנות השמונים והתשעים של המאה שעברה והגיעו לשיא עם עלייתה של סטארבקס שהקימה את סניפה הראשון ב-1999 ועד 2009 הקימה עוד 16,700 סניפים נוספים. המהות של הרשת הייתה התבססות על אווירה חברתית, נאמנות ללקוחות ויצירת רשת קשרים בקהילה. גם כיום אפשר למצוא בתי קפה שכונתיים, בעיקר בערים, שמהווים מרכז רכילות והעברת מידע.

מבחינה היסטורית סיפורו של הקפאין דומה מאוד לסיפורם של הסוכר, הקקאו, התה. מה שמשותף לאלו, זה שהם מזונות קולוניאליים, שנדרש ניצול כדי לספקם ולהפכם למוצר צריכה, הם נצרכו במקומות מוצאם כמזונות טקסיים, והשינויי המרכזי בצריכתם במעבר לעולם הישן, היה הוספת הסוכר לפני אכילתם. ככל הנראה אם היינו צריכים לצרוך תה, קפה וקקאו ללא סוכר, היתה צריכתם יורדת באופן דרמטי. כמו מוצרי המזון האחרים, מה שמאפיין את צריכת הקפה גם כיום הוא הריחוק של משתמשי הקפה ממקום גידולו ויצורו, עד היום, רובו מיוצר במדינות הדרום אך נצרך במדינות הצפון.

כ-25 מליון חוואים קטנים מגדלים קפה, בשישים מדינות, 100 מליון אנשים מעורבים ועובדים בתעשיית הקפה ועיבודו (לא כולל בתי הקפה) אבל רק ארבע חברות ענק, ביניהן נסטלה, שולטות בשישים אחוז משוק הקפה, הן קונות שישים אחוז מפולי הקפה בעולם, ושולטות במחירים ,בתנאי הגידול ובתנאי העבודה.

 

גידול הקפה

קפה הוא גידול לא פשוט, שיח קפה יניב פירות רק כ-חמש – שש שנים לאחר שנשתל. פרי הקפה מכיל שני פולים המכוסים ציפה.

הגידול המסורתי של הקפה הוא בצל, בצילם של עצים אחרים, בתוך ג'ונגל, או בשיטה שנקראת "יער קפה", כך היה עד שנות השבעים של המאה הקודמת, אז התחילו לגדל זנים של קפה, העמידים גם לגידול אינטנסיבי יותר בשמש. מבין הזנים הנפוצים כיום, הערביקה (שנחשב לאיכותי יותר) מגודל בצל, והרובוסטה מגודל בשמש. פירות הערביקה מבשילים בהדרגה ודורשים קטיף ידני ומדוייק, ואת פירות הרובוסטה אפשר לקטוף באמצעות קטיף ממוכן. הערביקה נותן יבול דל יותר, אך הוא עמיד ובטוח יותר, הרובוסטה נותן יבול רב, אך רגיש יותר לפגעי מזג אויר ומזיקים.

בתום קטיף הקפה, הפולים עוברים תהליך התססה לאחר שקולפו במים או יובשו בשמש, ולאחר מכן עוברים הפולים קליה, טחינה ובישול

המודעות לצריכת הקפה

רוב האנשים לא מודעים לכמות הקפאין שהם צורכים, גם מאחר שלנו, כבני אדם, ישנה נטייה לא לדעת או להתעלם מכמות הקפה שאנו צורכים מידי יום, אבל גם כי מאוד קשה לדעת כמה קפאין מכיל כל מוצר.

חשוב לזכור שקפאין קיים במשקאות נוספים כמו: קקאו, קולה, משקאות אנרגיה ועוד. אך גם לו היינו שותים אך ורק קפה, עדיין היינו מתקשים בחישוב כמות הקפאין שאנו צורכים, מאחר שזני קפה שונים מכילים כמות שונה של קפאין, זן מסויים יכול להכיל כמות כפולה של קפאין מהכמות המצויה בזן אחר, ואף יותר. גם דרך עיבודו של הקפה משפיעה על הכמות.

לכן, כמו בכל חומר, מה שבאמת חשוב לדעת הוא מהי השפעתו של הקפאין עלינו, הקפאין משפיע בצורה שונה על בני אדם שונים. מחקרים מראים למשל שאנשים בעלי מטבוליזם איטי יותר של קפאין ,נוטים לשתות יותר קפה.

מנסיוני במקרים רבים, אחד הדברים שכדאי לעשות כחלק מדיאטת אלימינציה הוא להוריד קפה וקפאין, הוא, בדומה לחומרים רבים אחרים ,יכול להיות אחד החשודים בגרימת תופעות בריאותיות שונות

השפעתו עלינו ומידע בריאותי

הקפאין הוא אלקלואיד, הוא שייך למשפחה גדולה של חומרים כמו ניקוטין, מורפין, אופיום ועוד.

הקפאין פועל על גוף האדם בשתי דרכים עיקריות:

הוא מתחרה עם מולקולה שנקראת אדנוזין, האדנוזין הוא תוצר של פרוק חלבון שמצטבר במהלך היום, מתחבר בלילה לקולטנים מיוחדים וכך משרה עייפות ושינה. הקפאין תופס את מקום האדנוזין בקולטן, ולכן אנשים ששותים קפאין מתקשים להרדם.

עוד פעולה של קפאין היא שהוא מפעיל את המערכת הסימפטטית, שאחראית על תפקודנו במצבי חרום ומכינה את הגוף שלנו למצב של "הילחם או ברח" ולכן ממריץ מאוד פעולות שונות בגוף ומעורר מיידי.

שתי פעולות אלו של הקפאין לא תמיד מסונכרנות ומשתנות בין אדם לאדם, לכן יכול להיות שאדם ישתה קפאין, ירגיש המרצה לזמן מה, בגלל הפעלת המערכת הסימפטטית ואחרי תפוגת ההשפעה הזו, יתעייף מאוד, אך לא יצליח להרדם כי הקפאין עדיין תופס את מקומו של האדנוזין ולא מאפשר שינה.

ישנם אין ספור מאמרים על השפעת הקפה והקפאין, וכמו ברוב ענפי המחקר, אין הסכמה לגבי השאלה האם  בריא או לא בריא לצרוך קפאין ובאיזו רמה. יש הסכמה שהוא בהחלט משפיע על חומציות נוזלי הגוף שלנו (הופך אותם לחומציים יותר), וכן שהוא משפיע על המערכת ההורמונלית בדרכים שונות (מתוך השפעתו על האדרנלין).

לאחרונה התפרסם מחקר גדול מאוד וייחודי, שנערך בבריטניה וכלל נתונים על מעל 500,000 מבוגרים והרגלי צריכת הקפה שלהם לאורך זמן. היחוד בו הוא שהמחקר כלל גם מידע גנטי על המשתתפים ואופן ההשפעה של הקפאין עליהם. המסקנה הראשית של המחקר הייתה שקפה באופן כללי הוא בריא, אפילו עד רמה של שתיית שמונה כוסות ביום.

עיון מעמיק יותר במחקר מגלה למעשה שהמסקנות מורכבות יותר, ומעלות שאלות מעניינות.

על-פי המחקר אנשים ששתו קפה האריכו חיים יותר מאנשים שלא שתו קפה כלל, אך התוצאות היו פחות מובהקות באשר לנס קפה. אפשר לזקוף זאת לאיכות הירודה של הקפה, אך צויין שיש גם קשר ישיר בין מעמד סוציואקונומי לשתיית נס קפה, ככל שהמעמד הסוציואקונומי נמוך יותר גוברת צריכת נס קפה ופוחתת צריכת קפה איכותי יותר, ולכן ייתכן שנתוני התמותה הגבוהים יותר, נובעים כתוצאה מהמעמד הסוציואקונומי

עוד הראה המחקר שאנשים ששותים קפה עם מטבוליזם איטי יותר של קפאין, חיים מעט יותר מאלו שהמטבוליזם שלהם מהיר יותר (במדדי תוחלת החיים).  מה שיותר מעניין הוא שלא נמצא הבדל בין אנשים ששותים קפה רגיל לקפה נטול קפאין, מה שמעלה ומחזק, מבחינת החוקרים, את הסברה שהערך הבריאותי של הקפה כלל לא טמון בקפאין, אלא בחומרים אחרים שהוא מכיל

 

רשימת מקורות מענייינים:
אחד הספרים הנרחבים העוסקים בקפה מכל האספקטים:
Tucker, C. M. (2017). Coffee culture: local experiences, global connections. Routledge.
המחקר שעוסק במודעות לצריכת קפאין:
Mackus, M., van de Loo, A. J., Benson, S., Scholey, A., & Verster, J. C. (2016). Consumption of caffeinated beverages and the awareness of their caffeine content among Dutch students. Appetite, 103, 353-357.
הnחקר העדכני על קפה ובריאות:
Loftfield, E., Cornelis, M. C., Caporaso, N., Yu, K., Sinha, R., & Freedman, N. (2018). Association of Coffee Drinking With Mortality by Genetic Variation in Caffeine Metabolism: Findings From the UK Biobank. JAMA internal medicine, 178(8), 1086-1097.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *