מכתב גלוי לראש המועצה לצרכנות

השורה התחתונה – אין לאינטרס הציבורי השפעה ממשית על התקנים שמעצבים את פעילות התעשייה והם בעלי השפעה כל כך משמעותית על בריאותנו, בתור נציג הציבור אני בעיקר צופה ולומד.

הנה המכתב:

לכבוד:
עו"ד אהוד פלג
מנכ"ל המועצה לצרכנות

הנדון: סיכום פעילותי ההתנדבותית כנציג הציבור בוועדות התקינה במכון התקנים

בסוף מרץ שלחתי מכתב פרטי באמצעות שמואל אבנון הממונה על המתנדבים בועדות התקינה במועצה לצרכנות, אך לא קיבלתי תשובה. ברצוני כעת לשלוח מכתב מפורט יותר וציבורי, בתקווה להיענות. אחרי שכתבתי מכתב זה הבנתי שאתה עוזב את תפקידך, אשמח אם תעביר מידע זה ואת תובנותיך ממנו גם למחליפך.
בארבע השנים האחרונות (מחודש מרץ 2012) אני משמש כנציג המועצה לצרכנות, ובכך נציג הציבור, בתחילה בוועדת לתקנון קמח ומוצריו במכון התקנים ואחר-כך במקביל גם חבר הועדה המרכזית לתקנון מזון ומוצריו.
אני שמח לשרת כך את הציבור ועושה זאת בשמחה בהתנדבות מלאה.
במהלך התקופה הזו הייתי שותף לכמה תהליכים משמעותיים ומעניינים הקשורים בתקינת קמח, שמן זית ועוד.
ברצוני להודות על האמון שנותנת בי המועצה לצרכנות. בנוסף למילוי התפקיד, למדתי רבות מהשתתפותי בועדות.
לצערי, מניסיוני גם למדתי שאין משמעות אמיתית לנציגות הציבור בוועדות, ואין לנו השפעה משמעותית על התקנים היוצאים ממכון התקנים. זאת, בשל חוסר איזון ביחסי הכוחות בין נציגי הציבור לנציגי התאגידים ובעלי האינטרסים במשק.
למראית עין, יש בוועדות איזון בייצוג בין הגופים השונים, ואפילו היועץ המשפטי של המכון נוהג להקפיד בנושא זה. אך אחרי מבט עומק והתנסות לומדים מהר מאוד לאיזה כיוון נוטה הכח, ומתברר שההחלטות מוטות באופן מובהק לצד התעשייה. זאת, מכמה סיבות:

1. הנציגים של התעשייה הם מומחים בתחומם המקבלים שכר על פעילותם בוועדות התקינה. זו עבודתם, ממנה הם מתפרנסים. בנוסף, הנציגים שהם בעלי מקצוע יוצאי התעשייה נוטים באופן מובהק ברוב המקרים לצד התעשייה שפירנסה אותם במשך שנים. נציגי הציבור, לעומת זאת, הם מתנדבים שבאים לישיבות על חשבון זמנם הפרטי ואינם בהכרח מומחים בתחום. כשנכנסתי לשמש בוועדה לתקנון קמח ומוצריו החלפתי נציג ציבור צעיר ונמרץ (דבר נדיר בפני עצמו) שתחום מומחיותו הוא פלסטיק.

הנציגים המקצועיים מגיעים אחרי הכנה מקצועית, מגובים בחוות דעת מקצועיות, בעוד נציגי הציבור חסרי כלים ומשאבים לעשות כן. אין לנו אפילו פורום להתייעצות משותפת של נציגי הציבור, או עזרה של תחקירן מקצועי. בזמנו ניסיתי בעזרתכם ליצור פורום של נציגי הציבור בוועדות לתקנון מזון אך הנושא לא צלח, אני הגעתי לפגישת היסוד במועצה לצרכנות מביתי שבצפון וישבתי לבדי בפגישה, אפילו הנציג שהוא עובד המועצה לא הגיע לפגישה זו.

2. כדי לאזן את דלות הנציגות הציבורית בוועדות התקינה, נראה שהנציגות המאוזנת והאובייקטיבית במסגרת פעילות הוועדות הייתה אמורה להיות הממשלה. כנציגי הציבור, נציגי הממשלה אמורים היו לדאוג לשרת את האינטרס הציבורי. אך בפעול הדבר איננו כך. משהות בישיבות רבות נראה כי נציגי המדינה אינם פועלים באובייקטיביות ונוטים במקרים רבים לצד התעשייה המפעילה לחצים כדי שדעתה תתקבל. זאת, במקרים רבים, נגד חוות דעת מקצועיות ממשרדי הממשלה עצמם!
לא מזמן דיברתי עם דמות בכירה במשרד הבריאות שהביעה מורת רוח מהתקן החדש של הלחם, כשטענתי שהתקן היה תוצר של דרישות ומלחמות של ראש אגף במשרד הבריאות היא אמרה לי: כן, אבל הוא מאגף אחר.

3. בסופו של דבר, גם כאשר מוכן ומאושר תקן, תהליך שיכול לקחת שנים רבות (ראה תקן 1145 לסימון מזון, תקן בעל חשיבות עליונה עליו עובדים כבר כ-10 שנים ועל פי הערכות מומחים ימשיכו לעבוד עליו עוד שנים רבות), כדי שיכנס לתוקף צריך לחתום עליו גם שר הבריאות (עבור תקני מזון) ובהמשך שר הכלכלה. במקרים רבים לחץ התעשייה מונע מהשרים לחתום על התקנים והם נשארים תקועים במשרד הכלכלה ללא תוחלת. כך לדוגמא קורה כעת לתקן החדש לשמן זית, תקן ייחודי ומתקדם שהושקעה בו עבודה רבה ואושר כבר לפני כשלוש שנים ע"י הועדה המרכזית במכון התקנים אך מאז לא נחתם על-ידי שר הכלכלה.

אני ממשיך לשמש כנציג המועצה כי מההשתתפות בוועדות אני למד הרבה מאוד על התחום ולימוד זה מאפשר לי להדריך את הציבור ולתרום מהידע שלי במאבקים ציבוריים שונים בתחום. אך היה חשוב לי במכתב גלוי להבהיר נקודות אלו.
שלך,
ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק
מנהל ומייסד המרכז להנהגת הבריאות