עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
אפריל 29, 2012
(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

כבר שנים שאני חולם ומדבר עם כל מי שרק מוכן להקשיב על תנור. תנור עשוי בוץ, מחומם בעזרת עץ, שאפשר לאפות בו לקהילה שלמה. זה התחיל כשהכרתי את אנומראל ואת המאפייה המיתולוגית שלו, "ריפתא" שעבדה עם תנור עצים אמיתי. זה התעצם כשעברתי לנוה איתן, המגורים בקהילה הגבירו את החלום על מדורת השבט ותנור קהילתי. תנור אדמה אמיתי, כמו התנור השכונתי שבישלו בו באזורנו לאורך ההיסטוריה.
עוד הרבה זמן של דיבורים ותכנונים עבר עד שפגשתי את רומן.

רומן גילר תנור אדמה בוץ

גם לרומן, כמו לכל אחד, סיפרתי על חלום התנור.
התשובה של רומן היתה – "בוא נבנה תנור".
ככה פשוט.
וכך התחלנו ביחד לבנות את התנור, בהדרכתו.

עכשו יש תנור אדמה, מעשה ידינו להתפאר (טוב, בעיקר מעשה ידיו של רומן). הוא לא יוּצר במפעל, כולו עשוי מחומרים מקומיים והוא לא בא עם הוראות הפעלה.  לפני כמה שבועות סיימנו את הבנייה ומאז אני לומד איך להפעיל את התנור.
לתנור יש תא אחד. כמו איגלו קטן. מדליקים בו אש, מחממים אותו עד שהעץ הופך לגחלים, מוציאים את הגחלים והחלל שומר על החום לאורך זמן.
זה מפליא איך החומר הזה יכול להחזיק בתוכו את החום שהאש מביאה לתוכו לאורך כל-כך הרבה זמן.

לחצו לצפייה בתמונות מבניית התנור

אנחנו מדליקים מדורה בתוך התנור לקראת צהריים, מוציאים את הגחלים ומכבים אותם לאחר כשעה וחצי, ובשש בבוקר של היום שאחרי אני מופתע בכל פעם מחדש לראות שהטמפרטורה בפנים עדיין עומדת על כ-120 מעלות.
מדהים איך אפשר ליצור ולשמר אנרגיה באמצעים כל כך פשוטים וטבעיים.

עכשיו, כמובן, צריך ללמוד לנצל את האנרגיה הזו.
לאורך ההיסטוריה פעלו תנורים כאלו בכל העולם, ובכל אזור עשו בהם שימוש לא רק לאפיית לחם או מאפים אלא ניצלו את העובדה שחום התנור יורד בהדרגה כדי לבשל בו מיני תבשילים.
מתחילים בחום הכי גבוה עם פיתות או פיצות, אחר-כך הלחם, בהמשך התבשילים לבישול ארוך ובסוף מוצרים לייבוש ואגוזים לקלייה.
בפעם האחרונה שהדלקנו את התנור התחלנו בפיתות מדהימות. אח"כ הכנסנו כ-9 כיכרות לחם בשתי נגלות, בהמשך אפינו חלות ולבסוף הכנסנו שני עם עגבניות בשלות (שהפכו לרסק), סיר אחד עם פול, ועוד קדירה עם עוף.
בבוקר למחרת טלי הכניסה תפוחים פרוסים לייבוש.

לחצו לצפייה בתמונות מהשימוש בתנור

רומן, שבנה איתנו את התנור, כבר מזמן הפך להיות חלק מהמשפחה. ובמיוחד מאיה, הכלבה שבאה איתו בכל פעם שהוא מגיע.
אבל לא רק את רומן התנור קירב אלינו. כבר משלבי הבנייה הראשונים התנור היה מוקד לעניין ופעילות משותפת. כל ריקוד להכנת בוץ, כל טיוח ועכשו – כל פעם שמדליקים אותו. מבוגרים וילדים כאחד מתקבצים ומביטים, מביאים כיסאות ויושבים סביבו, מביאים תבשיל או בצק לאפייה. כל אחד יכול להכין כיכר לחם ולהכניס לתנור, כולנו יושבים בצל הלימון, אוכלים ביחד מטעמים והוא מחזק את הקשרים בינינו.. עדיאל, ואבנר השכנים החדשים, כבר בונים לו דלת ומחתה, עפרה חולמת על האפייה בו, שכנים אחרים  מביאים אליו אורחים ומסבירים על פעולתו ואני נהנה מכל רגע.

תודה מיוחדת לרומן, אמן הבוץ והאדמה הלבבי.

לאורך תקופת בניית התנור בחצר שיתפנו בתמונות את חברינו בפייסבוק וחברים באו והשתתפו בבנייה.
עם הזמן הצטברו בקשות לקורס שילמד גם בנייה באדמה וגם בישול-שטח.
רומן ואני עובדים על הקורס והתנור הראשון יבנה באוגוסט בקיסריה.
מוזמנים להצטרף אלינו.

3 תגובות על “תנור אדמה”

  1. רותי ארבל -פסח הגיב:

    שלום אורי, אנחנו מתחילים קורס של בניה בבוץ עוד שבועיים . התנור שבניתם נשמע מדליק ומרחיב , אולי ננסה גם אנחנו במיסגרת הקורס- תודה על השיתןף -רותי, בית ילין

  2. […] מספרת גם על הנתינה שבשם "מתן תורה"). לכבוד השבועות, התנור החדש ולמען חגיגת הקציר אני מביא כאן את המתכון החדש שלנו […]

  3. נוי הגיב:

    שלום אורי,
    נשמע כמו פרוייקט נהדר. אבל אינני מצליח לראות תמונות. ניסיתי מכמה מחשבים. יש מצב לסדר את הנושא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *