עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
אוקטובר 12, 2010

(כתבה: טלי מאיר-צ'יזיק)

לפני שבוע, בביקור השבועי שלנו בחווה האורגנית במרחביה, נקלעתי לשיחה מרתקת עם איילת. היה לה חשוב מאוד לחזור ולהגיד שזה בכלל לא בריא לחברה שלנו שנתפסנו למילה אורגני כאילו שהדבר היחיד שחשוב זה שלא ריססו לנו את האוכל. איילת, שגידוליה הם אורגניים למהדרין, מאוד אמיצה לדעתי – מבחינה עיסקית היה לה הרבה יותר קל אם היא הייתה מדגישה כמה שהיא אורגנית וזהו. אבל מה לעשות שהיא לא בוחרת בדרך הקלה… חשוב לה לספר ללקוחות שלה שלא רק הניקיון מריסוסים, אלא שיש מרכיבים רבים שהופכים את האוכל שלנו לכזה שראוי לצרוך. היא אישה אופטימית, אני לא בטוחה שאנשים מוכנים למסרים מורכבים.

ברור שאני מכירה את זה מהבית – גם אורי מדבר על מורכבות, על קריטריונים רבים, על סקאלה, על זה שה"שחור" וה"לבן" רחוקים מאוד האחד מהשני ובאמצע יש הרבה דברים לברור ביניהם, הרבה החלטות לקבל והרבה משתנים שמשתנים כל הזמן.

בין שלל הדברים שחשובים לנו, אורי בוחר עכשו לחקור לעומקו את נושא התזונה המקומית. "לעומקו" זה אומר ממש לתוך הקרביים שלו – לאכול רק אוכל מקומי, נקי מרעלים ככל שניתן וקרוב למקורות ככל שניתן. יש, כמובן, עוד קריטריונים שמסתתרים בתוך הנחות היסוד של האתגר המקומי שלו – הוא מעדיף אוכל פשוט יותר ואורגני, הוא מכין את האוכל שלו מחומרי הבסיס והוא אוכל את היבולים בעונתם או משמר אותם בשיטות מסורתיות.

לתזונה עונתית יש הרבה מאוד יתרונות – בירק שנקטף כשהוא בשל יש תכולה גבוהה של ויטמינים ומינרלים, כשהגידול מתאים לעונה אז הוא לרוב חזק יותר מהמזיקים, גידול בעונתו צורך פחות מים ומתאים לתנאי הקרקע כך שלא צריך לעשות עליהם מניפולציות בניילון וברעלים… הבנתם את הרעיון.

בהתאמה מדויקת למזג-האוויר, עם הסתיו מתחילים לצאת השורשים הכתומים. המזונות הכתומים נחשבים מחממים לפי תורות הרפואה הקדומות – ואכן בסתיו אפשר להוציא את הבטטות, בתחילת החורף מתאים שורש הגזר לאכילה… אבל מה העניין עם הדלעת?

היום, כשחתכתי את חתיכות הדלעת הענקיות ממרחביה למשהו שיכול להיכנס בסיר מרק, ניסיתי להבין את העניין הזה עם הדלעת. הרי פירות הדלעת מבשילים בקיץ (כמו פירות רבים אחרים) – איך זה מסתדר עם הרעיון שהכתומים מחממים ושבעונתם היבולים הם המתאימים ביותר לאכילה?

אורי מלמד היום סדנא שעוסקת ברפואה העתיקה – מה מחמם? מה מקרר? מה המזג של האוכל? מה המזג של המקום? איך אנחנו יודעים מה המזג שלנו?

אז הייתי שואלת אותו, אבל אין עם מי לדבר.

אולי לכם יש רעיון?



מזון מכאן

8 תגובות על “אורגני, מקומי, עונתי, אקולוגי, בריא”

  1. הנה תוספת קישור למשהו שאיילת כתבה על חוות קטנות לעומת חקלאות מודרנית:
    http://thefarm.co.il/2010-05-28-17-52-20

  2. דבר ראשון המון תודה על הפירגון, כייף גדול…(-:

    ודבר שני הגרסה שלי לעניין הדלעת. מוצאה בהרי האנדים. שם עונת הקיץ קצרה. דלעת מגדלים כשלושה חודשים מתחילת הקיץ כך שהיא מבשילה בתחילת העונה הקרה, לחימום אנשי הגבהים.
    כשהביאו אותה אלינו לא סיפרו לה שכאן הקיץ לא ממש נגמר…אז היא מבשילה באמצע הקי…ץ ולמזלנו אחת מתכונותיה היא היכולת להשמר כמה חודשים, כך שהיא מספיקה להחליק לנו לסירי המרק.
    יש הגרלה?

    ואם כבר השתלטתי אז למה לא גם ממרח דלעת: במעט שמן זית מקפיצים שתי כוסות קוביות דלעת חצי בצל ושן שום לא קלופה. כשמתרכך ונחרך מעט מקלפים את השום ומעבירים הכל לבלנדר עם כף טחינה גולמית, מלח, צ'ילי ונגיעת קינמון לאמיצים.

  3. עינב מאור הגיב:

    לעניות דעתי – הענייה מאוד – הדלעת היא ממשפחת הדלועים (מלון, אבטיח) המבשילים כולם בקיץ. בעוד בטטה וגזר הם בכלל שורשים…

  4. בטח עינב, אבל מבחינת רפואת המזגים והליחות – המלון, האבטיח והמלפפון כולם מקררים. הכתומים – מחממים.

  5. עינב מאור הגיב:

    נכון ועם זאת – אני לא משוכנעת שהצמחים"מחליטים" מתי להבשיל לתועלתו של האדם… …

  6. אבנר מן הגיב:

    לפי הרפואה הסינית – כתום צבע של אדמה. סוף הקייץ הוא הזמן של אלמנט האדמה. כך שזה מתאים. אבטיח שייך למפזרי חום קייץ. לדעתי הכתומים תומכים בעיכול, אבל לא דוקא מחממים.

  7. דניה הגיב:

    "…ניסיתי להבין את העניין הזה עם הדלעת. הרי פירות הדלעת מבשילים בקיץ (כמו פירות רבים אחרים)"

    דלעת היא בכלל מקומית? היא לא מיובאת במקור מיבשת אחרת (אמריקה?) הרי שם וגם באירופה היא כמובן מבשילה בסתיו. נראה לי שרק בארץ עם החום היא הופכת לפרי קייצי.

  8. תודה,
    זה מאוד מעניין מה שאתם כותבים.

    דניה ואיילת – היו כאן דלעות, אבל הן היו מאוד שונות כמובן מהדלעות שאתן כותבות עליהן.
    אולי באמת ההבדל הוא במקור הדלעת…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *