עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
פברואר 12, 2012

יש לי שכן מורה שכבר כמעט שנה אומר לי שאני חייב לבוא לבקר אותו בביה"ס המקומי. "אתה כל הזמן מדבר על אוכל מקומי", הוא אומר "אז זה הכי מקומי שיש". אז תשאלו – מה הקשר? השבוע סוף-סוף הגעתי ויובל דוד צוקרמן לקח אותי לסיור בממלכה שלו – החצר והחממה של ביה"ס גאון הירדן. בכניסה לחממה של ביה"ס כתוב בגדול הפסוק: "יִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ." (בראשית, ב, ט"ו) את גן העדן שסביבנו אנחנו צריכים ליצור, וזה מה שיובל דוד עושה בבית הספר.

במהלך ארבע השנים האחרונות מוביל יובל דוד מהלך של יצירת יער מאכל בבית הספר. בחממה מגדלים תלמידי ביה"ס את העצים ואת הצמחים מזרעים ומייחורים. את השתילים שטיפחו הם מעבירים ושותלים בשטח ביה"ס. חלק אף לקחו שתילים ושתלו בביתם. בארבע השנים האחרונות שתלו יובל דוד ותלמידיו יותר מארבע מאות צמחים בשטח ביה"ס, רובם עצי מאכל. הם שתלו עצי ארץ ישראל כמו תאנה, זית ורימון, וגם פפאיות עצי תות, סברסים ועוד. הם שתלו מטפסי-מאכל כמו פסיפלורה על הגדרות, שתלו קני סוכר טעימים שנותנים אווירה טרופית ואפילו שתלו גינת צמחי תה למורים עם אזוב, מרווה, עשב לימון (ועוד). הגינה הצליחה כל-כך שאחרי זמן קצר היו חייבים להרחיב אותה כי הביקוש לצמחים היה רב. אחד הדברים שהכי הרשימו אותי בביקור שלי הוא השימוש בגזם, תלמידי החממה יצרו ביחד עם יובל דוד אזורים אליהם הם מעבירים את הגזם מכל רחבי ביה"ס, שחוזר בדרכו לאדמה ומזין אותה.

בגלל שהעבודה נעשתה בשיתוף התלמידים, הם זוכים להכיר את השפע שגדל סביבם, את האווירה שהוא יוצר והם גם לומדים ליצור סביבה פורחת ופורייה, לשמור על העצים, לקטוף ולאכול כשיש פרי. בהמשך הם בנו סביבם פינות ישיבה ומנוחה מאלמנטים טבעיים, בהן הם יכולים להתכנס בזמנם החופשי.

ישנם סוגים ומינים רבים של עצי המאכל מקומיים וגרים שיכולים לשגשג במקומותינו. לאחרונה אפילו קק"ל החלה לשתול עצי פרי במקום אורנים. כך שבתוך יערות קק"ל אפשר למצוא עכשו חלקות עם תאנים, חרובים, רימונים ועוד, שבעונת הבשלה כל אחד יכול לבוא ולקטוף את פירותיהם. אילו גם הרשויות המקומיות היו נוהגות כך,ומגננות עם צמחי מאכל בגינות הציבוריות, אולי היינו יכולים לייבא פחות מהפירות שאנו אוכלים ולאכול יותר פרי מקומי בעונתו.

אמנם רוב עצי הפרי נמצאים עכשו בתחילת הדרך אל הפריחה, אך בקרוב יפרחו ובקיץ יתנו פריים. בינתיים נוסיף על מתכוני ט"ו בשבט משבוע שעבר ונתענג על פירות יבשים משלושה עצי מקומיים שגדלים בבר ובתרבות ומשמשים למאכל.

 

עוגת דבלים

אמנם התאנה מבשילה בקיץ, אך מאוד קל ליבש את פרייה ולהשתמש בו במהלך החורף. הנה מתכון מוכר לעוגת הדבלים הביתית הטעימה, ללא תוספת סוכר. העוגה מתוקה ממתיקותם של הדבלים.

 

המרכיבים:
600 גר' תאנים מיובשות
4 ביצים
כוס קמח מלא
כפית סודה לשתייה
חצי כוס שמן
חצי כוס מים

אופן ההכנה:
1. מכניסים את כל המרכיבים יחדיו למעבד מזון עד ליצירת בלילה.
2. שמים את הבלילה בתבנית ששומנה בשמן זית.
3. מכניסים לתנור ל- 30 דקות על 180 מעלות.

 

כדורי חרובים ותמרים

את פירותיו היבשים של החרוב אפשר לטחון ולהשתמש באבקת החרובים הטעימה לאורך השנה (צריך להוציא את החרצנים).

המרכיבים:
5 תמרים מגולענים
חצי כוס אגוזים (לוז או ברזיל)
רבע כוס אבקת חרובים

אופן ההכנה:
1. מכניסים את כל המרכיבים למעבד מזון ליצירת עיסה.
2. מהעיסה יוצרים כדורים.
3. גלגול כדורים באבקת חרובים לפני ההגשה מעניק לכדורים מראה יוקרתי

עוף בתנור עם עלי דפנה

הער-אציל מאוד נפוץ, בעליו המיובשים משתמשים לתיבול מאכלים שונים ובמיוחד לכבישת ירקות. טעמם של העלים חזק ולכן מומלץ להשתמש בכמות מדודה. על-פי המסורת המקומית מומלץ ליבש את העלים לפני השימוש בהם.

 

המרכיבים:
תבנית חרס בינונית
4 כרעיים של עוף טרי
ענף עלי דפנה מיובשים
3 תפוחי אדמה גדולים
4 כפות שמן זית
קורט מלח
פלפל שחור גרוס
כפית כורכום
2 שיני שום כתושות טריות

אופן ההכנה:
1. פורסים את תפוחי האדמה לפרוסות בעובי של ס"מ.
2. בתוך התבנית שופכים ומורחים 2 כפות שמן זית.
3. מניחים על שמן הזית את פרוסות תפוחי האדמה.
4. שמים את הכרעיים הטריים בקערה, מוסיפים מלח, פלפל, עלי דפנה, כורכום, שום ושמן זית שנותר ומערבבים היטב.
5. מוציאים את העופות ומניחים אותם בתבנית על תפוחי האדמה.
6. מכניסים לתנור שחומם מראש לטמפרטורה של C1900 לכשעה וחצי (ללא טורבו, במצב "גריל").
7. מצננים מעט ומגישים.

 

את התמונות צילם אסף רונן – צילום מזון, תדמית ופרסום – והן מתוך הספר "צמחי בר למאכל" בהוצאת מפה
סטיילינג: יעל ברנד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *