יערות המאכל של נפת סוריה – רביעי טקסטואלי

הפעם ברביעי טקסטואלי, טקסט קליל, קטעים מיומנו של הנוסע טריסטראם.
בשנת 1864 בסוף מסעו בארץ ישראל, עבר הנרי בייקר טריסטראם (בריטי, חוקר טבע, פילוסוף….) את הדרך בין דמשק להרי הלבנון.
בדרכו הוא מתאר את הפירות ויערות המאכל (כן כך הוא קורא להם) שלצידי הנחלים.

11 ביוני – תחילת הקיץ.
יציאה מדמשק.
פרידה מהעיר "…. שוטטנו ברצון בבוסתניך המופלאים, שאווירם מלא בשמים, ועציהם עמוסים פירות זהב; פסענו בזהירות בין גלי האשפה ברחובות, והתהלכנו בשווקים המוזרים".
ביציאה מהעיר "כשעה בתפתלה דרכנו תחת הצל הנעים של עצי אגוז, ופה ושם קטפנו להנאתנו משמשים, שזיפים או תותים בשלים מן הענפים שהיו תלויים ויורדים מעלינו. לא היה בכך משום גניבה של ממש – השבילים היו זרועים פירות שנשרו, והמשמש נמכר בזיל הזול."
ליד נהר אמנה (ככל הנראה נהר בארדה של היום) "הנהר הקטן שוטף הלאה בשאון, כשהוא חבוי מעין רואה תחת העלווה של יער מאכל – משמש,תאנה ותפוז – שאף הוא חוסה בצל שדרה ארוכה של צפצפות גבוהות ואגוזות ענפות …….. ואז מצאנו את עצמנו שוב תחת עצי המשמש בגנים, וביניהם רעו פרות, ונשים וילדים קטפו פירות מן הענפים, ואף רצו והפצירו בנו שנטעם מידי כולם …."
אחרי ביקור בעין פיג'ה "למחרת טיילנו במעלה גדת הנהר דרך בוסתנים, בעיקר של עצי דובדבן ומשמש. בכל מטע יש בקתה, וכל בעל בית פנה אלינו בדברים, והפציר בנו שנתכבר בזבדה ובדובדבנים. שום מחשבה על בקשיש לא העיבה על קבלת האורחים הנאה. גזע אציל הם תושבי ההר הלבנוניים האלה …… אכן אנשי ההרים הם אנשי סגולה בכל מקום בעולם".

וזה רק מעט שבמעט מפניניו של טריסטראם.

ע-ו-ד

1. על נטיעת  יערות מאכל – באתר בידיים
2. על האוכל בכתביו של הנרי בייקר טריסטראם