בעקבות החג של החגים

כתב: ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק

את הפוסט הזה אני כותב בעקבות שיעור "החג של החגים" במזווה מקומי

חגי המתנות בעולם ובתרבותנו

מעניין שכמעט לכל תרבות יש את חג המתנות שלה. חלק מהתרבויות המציאו חגי מתנות, וחלק לקחו חג קיים והסבו אותו מחג חקלאי או משפחתי-קהילתי לחג צרכני. אולי זה מפני שבתרבות המודרנית, צרכנות משמשת לעיתים כתחליף לחיבור אמיתי? זו שאלה שמעסיקה אותי כבר זמן רב. בעיקר אני מחפש רעיונות כיצד ניתן לקחת חג צרכני ולהחזיר לו את תפקידו המקורי – לחבר בין אנשים.

כריסמס וחג הרווקים הסיני

כריסמס הוא הדוגמה הקלאסית לחג מתנות. כישראלי צעיר שעבד לפני 25 שנה בעגלות בקניונים בארצות הברית, אני זוכר את התדהמה למראה התורים הבלתי הגיוניים בשעות הקטנות של הלילה, בתקופה שבין חג ההודיה לכריסמס. אך מעניין לזכור שכריסמס לא התחיל כחג מתנות. רק מאמצע המאה ה-19 הפך החג, שהיה במקור דתי ומשפחתי, לחג צרכני. בעלי הון זיהו את הפוטנציאל הכלכלי והשתלטו עליו. (אפשר להשוות זאת לשינוי שעבר חג שבועות בישראל, שהפך לחג החלב בעקבות אינטרסים של מחלבות).

חג הרווקים הסיני, לעומת זאת, הוא חג מומצא. בשנות התשעים סטודנטים סינים יזמו אותו כחגיגה של רווקות. הם קבעו את 11.11 כתאריך, משום שהמספר 1 מסמל בדידות. אך תוך שנים ספורות, זיהתה חברת המסחר האלקטרוני עליבאבא את הפוטנציאל, והפכה את החג לאירוע קניות עצום. כיום הוא נחגג ברחבי העולם, וב-2022 הגיעו מכירות ה-11.11 של עליבאבא ליותר מ-84.5 מיליארד דולר.

חנוכה: חג המתנות שלנו

מתוך חגי ישראל, חנוכה הוא חג המתנות הבולט, בו מחלקים דמי חנוכה. המנהג הזה התחיל ככל הנראה באירופה של המאות ה-17 וה-18, כחלק ממנהגי עידוד לימוד התורה והצדקה בקהילה. אך כיום, דמי החנוכה הפכו גם הם לחוויה צרכנית. הפרדוקס ברור: סיפור חנוכה עוסק בניצחון החשמונאים על היוונים, שהיו סמל לתרבות מערבית עשירה ונצלנית. ועם זאת, החג עצמו מתקרב יותר ויותר לצרכנות ממנה אנחנו מבקשים להתרחק.

גיפט קארדס כתופעה נלווית

אחת התופעות המעניינות שמתפתחות בישראל היא השימוש הגובר בתווי מתנה (GIFT CARDS). שוק תווי המתנה בארץ מגלגל כשלושה מיליארד ש"ח בשנה. אך מה משמעותם? למעשה, רכישת תו מתנה היא הלוואה ללא ריבית לחברה שמנפיקה אותו. הכסף נשאר אצל החברה עד למימוש התו, ולעיתים אינו ממומש כלל (כ-20% מהתווים לא ממומשים, מה שמייצר רווח של 600 מיליון ש"ח לחברות). בנוסף, תווים מגבילים את מקבליהם לקניות ברשתות מסוימות בלבד, במקום לאפשר רכישה מבעלי מלאכה קטנים ומקומיים. אז למה לא פשוט לתת כסף, ולאפשר לחברינו לבחור בעצמם?

חגי המתנות: חזרה לערכים מחברים

בעיניי, מתנה לא חייבת להיות חומרית או צרכנית. אפשר להפוך את חגי המתנות להזדמנות ליצירת חיבור אמיתי:

1. יד שנייה: שוק היד השנייה הולך וגדל. מתנה יד שנייה היא לא רק ידידותית לסביבה, אלא גם מלאת משמעות. אני עצמי קניתי לאחרונה נעליים יד שנייה, ואני רואה בכך חלק משינוי תרבותי חשוב.
2. מתנה מעשה ידיכם: זיתים כבושים, יין ביתי, קערות מקרמיקה שאתם יוצרים – כל אלה יכולים להיות מתנות ייחודיות ומחברות.
3. תמיכה בבעלי מלאכה מקומיים: קנייה מהצורף השכן, מהקדרית, או מהיינן המקומי היא לא רק תמיכה בקהילה, אלא גם יצירת קשר אישי ומשמעותי.
4. מתנות חווייתיות: מתנה לא חייבת להיות חפץ. היא יכולה להיות חוויה – טיול, ארוחה משותפת, או סדנה מיוחדת. לדוגמה, ביום הולדתה האחרון, נגה, בתי, ביקשה שנלך להתנדב בחקלאות כמשפחה. זו היתה חוויה שנשארה איתנו הרבה מעבר ליום עצמו.

ולסיום

אם כבר עוסקים בחנוכה, הנה המתכון שלי לסופגניות אמיתיות (לחצו כאן למעבר למתכון)

בואו נהפוך את חגי המתנות להזדמנות להתקרב זה לזה באמת, במקום להתרחק בתוך הררי קניות. יש לנו את הכוח לשנות את התרבות שלנו, ולהחזיר את החגים למקומם הטבעי – חגים של חיבור, קהילה, ומשמעות.