נציג הציבור מדווח לציבור – חוויות ותובנות מישיבת הועדה המרכזית לתקנון מזון ומוצריו במכון התקנים

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

תזכורת מ'הפרקים הקודמים': אני יושב כנציג הציבור בוועדה המרכזית לתקנון מזון ומוצריו במכון התקנים, וכן בוועדת המשנה לתקנון הקמח ומוצריו.
הנה כמה דיווחים לציבור מתוך הישיבה שנערכה ביום רביעי, ה-14.7.17.

התקן של הקטשופ
ישבה ועדת המומחים ויצרה פה אחד, גיליון תיקון לתקן שבו מוגדרת כמות מינימלית של עגבניות, כמות מקסימלית של סוכר מוסף ומקורותיו. איגוד לשכות המסחר מתנגד כי זה מונע מהיינץ לקרוא למטבל שלהם "קטשופ" (כי אין שם מספיק עגבניות) והופ הנה הטיעון המנצח – אי אפשר, התיקון מהווה חסם יבוא.
דנו בנושא יותר משעה, אבל זה לא ממש משנה כי כנראה שמשרד הכלכלה לא יהפוך את התקן לרשמי ואז בעצם אין לו שום משמעות.

חסמי ייבוא
משרד הבריאות תמיד יצביע עם משרד הכלכלה. משרד הכלכלה יעשה הכל כדי להוריד רגולציה ולפתוח את השוק ליבוא. גם אם זה לא מסתדר בדיוק עם בריאות הציבור.
חסם ייבוא הוא מושג קסום. זה כל מה שצריך להגיד כדי להכשיר הכל.

תקן לפודינג (רפרפת)
היה תקן לפודינג.
ביטלנו אותו.
עזבו אתכם מפודינג.
אל תאכלו פודינג.

חוק התקנים החדש
היה אמור להיכנס לתוקף ב-1 ביולי. אין סיכוי שיהיו מוכנים. לא ברור מתי יכנס לתוקף. אחת ממטרות החוק היא לאזן את הרכבי הועדות. במסגרת זו יורד כוחם של התעשייה ושל מכון התקנים עצמו בוועדות, ועולה כוחה של האקדמיה. השאלה הגדולה היא מאיפה יגיעו נציגי האקדמיה? מי ישלח אותם? ומי ישלם להם?

בחוק התקנים החדש, בהתאם למדיניות הממשלה, הועדות צריכות לקבל את התקינה הבין-לאומית כתקן מקומי. אם הן ירצו שינוי לאומי לא מתחייב (כזה שלא מתחייב מהחוק הישראלי או השפה) ידרש אישור גם של שר האוצר וגם של ראש הממשלה לשינוי כדי להפוך את התקן לרשמי.
בקיצור, מכון התקנים על וועדותיו הופך למכון לתרגום תקנים ובחינה טכנית של התאמתם לחוקים המקומיים.

ביטלו את התקן למשקאות לא כהליים – מיצים, נקטר וכו. (הצבעתי נגד).

ותהייה
האם אנו חוזים בפרפורי הגסיסה של מערכת התקינה הישראלית?