עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
ספטמבר 8, 2010

ההכנות לערב ראש השנה מתחילות מהגלידה.
הרפואה העתיקה הורתה לאכול את המתוקים קודם (בעיקר פירות, כמובן, אבל היו כאן גם קצת סורבטים על שלג שהיו מייבאים מהחרמון1), אנחנו אוכלים את המתוקים לקינוח וכשזה קפוא – זה הדבר הראשון שצריך להכין. כדי שיקפא עד הערב. אז הבוקר התחלנו מהגלידה.

אם רוצים לאכול את הגלידה מיד – כדאי להקפיא פירות מראש או להשתמש בהרבה קרח.

אבל היום חג, ויש עוד הרבה הכנות לערב, אז הגלידה להקפאה. כשמכינים גלידה להקפאה – כדאי להשתמש בכמה שיותר שומנים (בננות, אגוזים, שמן קוקוס, טחינה, שקדיה) ולא לשים קרח/מים, כדי שתצא גלידה ולא סורבט (מה זה בעברית?).
אלא אם כן רוצים סורבט…. ויש אחד כזה כאן למטה.

מבט מעמיק במצאי המקומי העלה הבוקר – רימונים, תאנים, ענבים, תפוחים, תמרים, אגוזים ופולי קקאו טחונים-לא-קלויים, שהבאנו מהשוק באמסטרדם.

תפוחים ורימונים לגלידות ראש השנה

החלטנו ללכת על גלידת פירות אחת וגלידת שוקולד אחת.

אגוזים יש להם תכונה – כשהם לא בקליפתם הם מתחמצנים. לכן כדאי להשתמש באגוזים שלמים ולפצח כשצריך, הילדים עושים את זה מצוין – רק שכדאי לתת להם כמות כפולה, כי חצי נכנס ישר לפה.

אם אין לכם מספיק ילדים או שפיצוח אגוזים לפני כל גלידה הוא מורכב מידי, אז עדיפים אגוזים שהיו סגורים היטב (בשק, בשקית) ושנשמרו בקירור. בבית, שמרו את האגוזים בהקפאה, זה מאט את תהליך ההתחמצנות.

מתוק – גלידאים מומחים יגידו לכם שכדי שגלידה תהיה טעימה היא צריכה להיות מתוקה מאוד. הטענה היא שההקפאה גם משטיחה את הטעם ולכן הטעמים צריכים להיות עזים יותר.

טלי אוהבת הרבה תבלינים (וניל, קינמון, נענע), אבל בתחום המתיקות גילינו שהבעיה היחידה היא עם ילדים שרגילים לגלידות תעשייתיות. מבוגרים בעלי חיך מעודן יותר וילדים שלא אוכלים אוכל תעשייתי יהנו גם ממתיקות מתונה. ילדי השכונה כאן בכלל נהנים לאכול קרח, כלומר – רק מים קפואים, רוב הזמן לא צריך לעבוד קשה כדי לפתות אותם. בכל מקרה, כשיש לנו אורחים קטנים שרגילים לממתקים תעשייתיים אז אנחנו מוסיפים הרבה תמרים, זה בד"כ "עושה את העבודה".

בשביל גלידת הפירות הכנסנו לבלנדר תאנים, ענבים, קצת רימון ושלושה חופנים של אגוזים. בלי מים בכלל, בלי קרח בכלל.

אבל עם מדחף (מקל שמגיע עם הבלנדר ונכנס בדיוק מעל לגובה הלהבים, לדחיפת החומרים היבשים למטה). בשביל לפעול בלי חומרים רטובים הבלנדר צריך להיות טוב. אם הוא לא מספיק טוב – אפשר להשתמש בקצת שמן, או לטחון קודם את האגוזים עם קצת מים.

רוטב הפירות-אגוזים —> לתבניות קרח מסיליקון.

אחריו לבלנדר נכנסו תמרים (המון), פולי קקאו מרוסקים-בלתי-קלויים ואגוזים (הרבה) וזהו.

במקום שתצא גלידה, יצאה תערובת לשוקולד.חומרים לשוקולד

אז הוספנו קצת שמן קוקוס שיהיה קל יותר ליצור טראפלס, עירבלנו שוב ויצרנו כדורים קטנים ונאים של שוקולד.גלידת טראפלס שוקולד לראש השנה

מכיוון שנשארו עוד תבניות קרח בצורות החלטנו להכין גם סורבה רימונים-תפוחים – במיוחד לראש השנה. והרי הסורבט המובטח מלמעלה:

בשביל גלידת רימונים יש שתי אפשרויות -או לגייס סבלנות רבה להפרדת הגרעינים, או להתפשר על מרירות קלה בטעם כשמכניסים פנימה גם חלקים מהקליפה הפנימית.

דודה אחת וכמה חברות שלנו גורסות בחום שאפשר לחצות רימון ולדפוק החוצה את כל הגרעינים. אנחנו טרם השתכנענו.

אז התיישבנו לפצח רימונים וקיבלנו כמות נאה של גרעינים. הר קטן. שלחנו את כל ההר לבלנדר, הוספנו שלושה תפוחים חתוכים ללא הליבה (הליבות – לחומץ תפוחים).

וזהו – סורבה רימונים-תפוחים להקפאה.

סורבה רימונים ותפוחים לראש השנה

בתניות קרח בצורות, כמובן.

גלידות ראש השנה בתבניות במקפיא

שתהיה שנה טעימה, מתוקה, מבריאה וטריה.

ממשפחת מאיר-צ'יזיק

1.   ז' עמר, "'כשלג בקיץ' – מוצר תענוגות בארץ-ישראל וסוריה", קתדרה, 102 (תשס"ב), עמ' 51-62.  [מצטערים, לא מצאנו לכם קישור ברשת, צריך ספריה]

6 תגובות על “שתהיה שנה קרירה”

  1. ניצן_אמ הגיב:

    גם אני שמעתי על השיטה עם הדפיקה וה"כמעט בלי ידיים" אבל זה בגדר שמועה. מעולם לא פגשתי מישהו שיודע איך עושים את זה.
    אני למדתי משני שיטה מצויינת אחרת, כמו שמקלפים תפוז. מורידים את הכיפוץ מלמעלה ומלמטה, חורצים את הקליפה בצורת פלחים, ואז מאד קל לפלח את הרימון ולפרק אותו במהירות רבה בלי הרבה התעסקות עם הממברנות.
    נסו והווכחו.

  2. ורד לב הגיב:

    יש גם את "פורט הרימונים" הנחמד.
    עושה אחלה עבודה בעיניי.

  3. נאוה הגיב:

    השיטה הקדמונית לקילוף רימונים,היא הכי בעיני. שיטה שלוקחת אותי לילדותי המופלאה,במושבה פרדס חנה לקראת חג ראש השנה וסוכות.
    התנוחה,פיסוק רגליים,כשגופי מחופה בסינר ניילון קשיח[מאד לא היה נח] ותחרות עם עצמי ,כמה מהר אקלף כמה שיותר רימונים…ולא היו תולעים,שהרי זבוב הים התיכון,טעה בדרך…וכך,הפיילה הענקית שהגנה שלא יתעופפו ממנה הפירות הנפלאים ,הייתה מתמלאת חציה קליפות וחציה גרעינים.וכזללנית של פירות וירקות חיים למכביר,לא נתקפתי בבעיית מעיים,מדוברת…כן,וזו הייתה ועדיין גם עונת הגוייבות המדהימות שהיו לנו בבוסתן…שאף הן מעוררות בעייה דומה…ולשיטת הקילוף של חציית הרימון והלכאתו הקלילה,אף היא נהדרת ויעילה ביותר,וזאת מנסיון…אך מה לגבי הנוסטלגיה,שמקבעת אותי לשיטה הישנה והאהובה???
    ושתהיה שנה נפלאה ומבורכת מכל טוב הארץ…נאוה.

  4. נאוה הגיב:

    :heart: :heart: :heart:
    תגובתי אודות קילוף הרימונים לא נכתבה בעבר,משום כך העליתי אותה כעת…
    חיבוק,חיבוק,
    נאוה
    :heart: :heart: :heart:

  5. חנה הגיב:

    איך מוציאים גרעינים מרימון בחמש דקות?

    חוצים את הרימון לשניים, לוקחים מערוך, מחזיקים חצי רימון מעל קערה כשהצד של הקליפה למעלה והצד של הגרעינים לכיוון הקערה ומתחילים להרביץ לרימון מכל הכיוונים בצורה שווה – כל הגרעינים נכנסים לקערה!

    בהצלחה ושנה טובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *