עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
אוגוסט 1, 2013

כידוע לכם, אורי עובד על הצגה חדשה.
שותפו לכתיבה ולמשחק הוא גד אנדריי פור מ"פשוט – תיאטרון יער", שגם מביים את ההצגה.
עלילת ההצגה מתרחשת בחדר ההמתנה של הרופא רבי משה בן מימון, הלא הוא הרמב"ם, בפוסטאט אשר במצרים.
שם ההצגה: "בבוסתן הרמב"ם".
בהמשך מספר גדי מעט על התהליך שהוביל ליצירת ההצגה המיוחדת, העוסקת ברפואת הרמב"ם.
לחצו כאן להזמנת כרטיסים



 
(כתב: גד אנדריי פור)

כשהייתי ילד, הייתה סידרה בטלויזיה-"מנהרת הזמן", בה נכנסו 2 מדענים דרך מנהרה פסיכדלית כזו של שנות ה70, ונחתו אל תוך תקופות שונות בהיסטוריה.
תמיד חלמתי שיום אחד גם אני אעשה את זה.
העבודה עם אורי על בוסתן הרמב"ם היא בשבילי כניסה אל תוך מנהרת זמן.

בקיץ 2012, צעדנו אורי ואני את הצעד הראשון אל תוך מנהרת הזמן הזו.
ואולי הצעד הראשון היה הצעד שפסעתי אל האוטובוס שלקח אותי מטבעון לעפולה.
שם- בתחנה המרכזית, חיכיתי לאוטובוס שייקח אותי לבית שאן, ותחושת החזרה בזמן הייתה ברורה ומוחשית.
הכל סביב – האנשים, החום, החנויות, הריחות- העלו בי  את התחושה שחשתי כשהייתי בן 6.

זו הייתה שנת 1968.
גרתי בדימונה ובחופש הגדול נסעתי עם המשפחה לחופשה בכינרת.

לא הייתה לנו מכונית, אבל זה לא הפריע להורים שלי לקחת  מזוודות ותיקים (לי היו גם חכה ומשוט של הסירה המתנפחת האהובה שלי) ולעלות על אוטובוס לבאר שבע.
שם, בתחנה המרכזית עלינו על מיניבוס שנסע לטבריה, ובדרך עצר בתחנה המרכזית של גדרה ואחר כך בזו של עפולה.
בעפולה ירדו כולם לקנות גרעינים, אבל ההורים שלי שהגיעו מרומניה, לא חשפו אותי למאכל המזרח תיכוני הזה, שהשאיר בכל תחנת אוטובוס ובית קולנוע שובלים ארוכים של קליפות שחורות, מיותמות מגרעינים. (אל דאגה, השלמתי את הפער בגיל ההתבגרות, תוך צפייה במשחקי הכדורסל של מכבי תל אביב).

בקיץ 2012, בעפולה, שוב הרגשתי בן 6, מתרגש לקראת הכינרת שמחכה לי, לחכה ולמשוט.
אבל המשוט והחכה לא היו איתי, וגם הכינרת לא הייתה היעד הבא שלי.
עליתי על אוטובוס לבית שאן. האוטובוס עובר ליד קיבוצים, מעלה ומוריד ישראלים חדשים מאתיופיה וותיקים ממרוקו, ואני מרגיש את הלב מתרחב להכיל את חוויית הילד מדימונה שגדל בין מהגרים, כשאף אחד מההורים של כולנו לא נולד בארץ.

בבית שאן מחכה לי אורי במכונית , שבספסל האחורי שלה נגה ואיה, מראות לי בהתרגשות  חוברות צביעה שהן עובדות עליהן-עוד נדבך בחוויית החזרה בזמן.

אנחנו מגיעים לנווה איתן- שם, בספרייה העצומה של אורי, אנחנו מתחילים את צלילת העומק- יותר מ800 שנים לאחור.
נוברים בכתבים עתיקים ונהנים להרגיש כמו 2 חנונים שמקריאים זה לזה קטעים נבחרים בשפה ארכאית. קטעים שהם הלבנים הראשונות בבניין ההצגה שעדיין אין לה שם, אבל הרוח שלה כבר מפעמת בתוכנו.

054-9791675 

תגובה אחת על “גדי פור מספר על הדרך שעשה אל בוסתן הרמב"ם”

  1. וואו אורי, אתה מלא כרימון, איזה יופי, מחכה להפתעה הבאה 🙂
    שנה טובה, בריאה ומלאה בעשייה ברוכה כפי שאתה יודע לעשות.
    נשיקות שוראנגיז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *