עיונים והרהורים במשנתו הרפואית של הרמב"ם: הפודקאסט על הרמב"ם
פרק ראשון – רקע והצגת הרפואה העתיקה, הזמן, המקום והמגישים
ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק, היסטוריון של תזונה מקומית, ודניאל טייב, תזונאי, משוחחים על רפואת הרמב"ם.
בשיחות נוגעים אורי ודניאל בהיסטוריה של הרפואה באזורנו, בתיאוריה הרפואית בתקופת הרמב"ם, בכתביהם של בני-דורו ועוד.
הפרק הראשון
(לחצו על הכפתור המשולש לשמיעת הפרק, או לחצו כאן)
תוכן:
- פתיח והצגת הדוברים – ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק ודניאל טייב, במרכז להנהגת הבריאות בנווה איתן.
- ההיסטוריה והאבולוציה של הרפואה (מהרפואה העתיקה ועד הרפואה המודרנית-המערבית):
- הדגש – הרפואה הערבית העתיקה (המאה ה-8 עד המאה ה-16).
- שלוש הרפואות המרכזיות של הציוויליזציות הקדומות (התפתחו לפני כ-2500 שנה): הרפואה הסינית, הרפואה ההודית (איורוודה) והרפואה היוונית.
- שני עקרונות בסיסיים ברפואה לאורך ההיסטוריה: הניגוד והאיזון.
- איזון – מילת המפתח ברפואה העתיקה.
- רפואה פנאומטית (Pneuma) נקראת כי המרכיב המרכזי הוא: הצ'י ברפואה הסינית, הפראנה ברפואה ההודית (איורוודה), הפנאומה ברפואה היוונית והרוח ברפואה הערבית.
- האימפריה הערבית – אחד מהגורמים המשפיעים ביותר על המדע בתקופתה:
- התפתחות האימפריה הערבית (המאה ה-7 עד המאה -15).
- רכישת דיסציפלינה מדעית – מדע ותרבות ערבית (ובתוכם הרפואה הערבית).
- מסורות מקומיות: ההתייחסות של המסורות המקומיות לדת.
-
הרפואה העתיקה:
- שיתוף פעולה עם הטבע.
- העקרונות של הרפואה הערבית – יסודות, מזגים, מרות ורוח (אימוץ הרפואה היוונית ושכלולה).
- לימודי הרפואה בעבר – שתי אסכולות: למידה מספרים ולמידה מניסיון (שוליה לרופאים).
ויכוח בין האסכולות – שני רופאים גדולים באימפריה הערבית: אבן רצ'ואן (קהיר, מצרים המאה ה-11) ואבן בטלאן (בגדד, עיראק).
שילוב בין שתי האסכולות – הרמב"ם.
- לימודי הרפואה ומקצוע הרופא בעבר ובהווה.
- כיצד הפך הרמב"ם ממנהיג הקהילה היהודית בקהיר שבמצרים לרופא.
- ההבדל בין הרפואה העתיקה (תרבות וחיי היום-יום) לבין הרפואה המודרנית (רשויות וממסד).
שני כללים עיקריים ברפואה העתיקה:
הניגוד והאיזון:
- הניגודים השונים והשאיפה הבסיסית של הטבע לאיזון.
- מהי מחלה וההתייחסות למחלות ברפואה העתיקה.
- המטרה הבסיסית של הרפואה העתיקה – רפואה מונעת.
הכוחות הטבעיים:
- תפקידם של הכוחות הטבעיים.
- ששת הכוחות הטבעיים – אוויר, מזון ומשקה, שינה וערות, מנוחה ותנועה, איפוק ושחרור, אירועים נפשיים.
- הכוחות הטבעיים שבאים במקרה על-פי הרמב"ם: משגל, רחצה וחפיפה.
- הטיפול באמצעות הכוחות הטבעיים והרפואה כחלק מהתרבות.
- לגיטימציה לכאב.
- היחס לתרופות ולאנטיביוטיקה.
ספרים שהוזכרו:
- ספר היסוד של הרפואה הסינית: "ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב" – יצא גם בכמה גרסאות בעברית.
- הקורפוס ההיפוקרטי – קובץ חיבורים רפואיים שנתקבצו סביב המאה החמישית לפני הספירה ומיוחסים להיפוקרטס.https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%A1#.D7.94.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.A4.D7.95.D7.A1_.D7.94.D7.94.D7.99.D7.A4.D7.95.D7.A7.D7.A8.D7.98.D7.99
- ז'אנר ספרותי בתרבות הערבית – ספרות האדב (أدب) – ספרי הדרכה בתחומים שונים.
- אגדה פילוסופית-מזרחית: "חי בן מקיץ" (בערבית: חי אבן יוקט'ן) יצא בהוצאת אוניברסיטת תל-איביב בתרגום לעברית.
- משנה תורה להרמב"ם.
מושגים שהוזכרו:
- בית החכמה (בערבית بيت الحكمة בית אל־חכמה).
דמויות שהוזכרו:
- גלנוס Galen (שם מלא: קלאודיוס גלנוס) – רופא יווני-רומי בן המאה ה-1 לספירה.
- צ'לאח א-דין – מנהיג וכובש ערבי ידוע בין המאה ה-12, ידוע גם בכינויו הלטיני Saladin.
- הרמב"ם (רבנו משה בן מימון) – רופא פילוסוף ומנהיג יהודי בן המאה ה-12 לספירה.
- אבן סינא (שם מלא: אבו עלי חוסיין אבן עבדאללה אבן סינא) – רופא ופילוסוף ערבי מוסלמי בן המאה ה-10 לספירה.
- אל-פאראבי (שם מלא: אבו נצר מוחמד אל-פאראבי) – פילוסוף ערבי מוסלמי שפעל במאה ה-10 לספירה.
- אבן ח'לדון (שם מלא: עבד א-רחמן אבן ח'לדון) – היסטוריון והיסטוריוגרף ערבי ידוע בן המאה ה-14 לספירה. ספרו "אקדמות למדע ההיסטוריה" יצא בתרגום לעברית על-ידי מוסד ביאליק.
כתבה את התקציר: עינב כהן
