עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
Loading
יולי 1, 2012
(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

נקודת הפתיחה שלי לא הייתה טובה.
בתור ילד לא הייתי תלמיד כל כך טוב. טוב, בטח מי שהכיר אותי בתור ילד לא כל כך יחשוב כך, אבל, ביחס לפוטנציאל. היו לי ציונים ממוצעים, לא קראתי ספרים והייתי מאוד נחמד (זה נותן הרבה הנחות בעולם המבוגרים).
הכי קשה היה לי באנגלית, לשון וערבית, אבל גם באופן כללי לא ממש אהבתי את ביה"ס. הייתי בעיקר חולם.
ככל שהתקדמו השנים והחומר הסתבך, הציונים שלי ירדו ובשלב מסוים התייצבו על איזשהו ממוצע.

בכיתה ט' הייתה מורה לספרות בשם מרים אסא. עכשו, אם מישהו מכיר את מרים אסא המורה לספרות – אני אשמח מאוד אם תפנו אותה לכאן, הייתי רוצה להודות לה. כשהייתי בסוף החטיבה מרים אמרה לאמא שלי שיש משהו מוזר – אין קשר בין איך שאני מדבר לאופן בו אני כותב. משהו נראה לה לא הגיוני.
אז עוד לא היו כל כך הרבה דיסלקטיים בשטח. ההורים שלי לקחו אותי לאבחון, באבחון כמובן גילו שיש לי ….. לא. אני לא זוכר את ההגדרה המדויקת, איזו הפרעת למידה.
אחרי האבחון אמרו לי –  "תשמע, יש בעיה, אבל אתה כבר בסוף כיתה ט', וזה כבר מאוחר מידי לטפל."
אני חושב שגם לאותם מאבחנים אני חייב להכיר תודה. כי מאותו רגע היה לי תירוץ לכל הציונים הנמוכים ולבחינות בע"פ. בקיצור, נפטרתי מהצורך להוכיח משהו למישהו בבית הספר. מצד שני הם עצבנו אותי כל כך עם האמירה הזו, שנדרתי שאם אני ארצה ללמוד משהו, אני אלמד אותו למרות האבחון המדכא. זה לא היה פשוט. במשך השנים סיגלתי לי שיטות לימוד שונות ומשונות. בהתחלה הייתי מכריח את עצמי לקרוא שוב ושוב כדי להצליח להתרכז, הייתי מסדר לי דפים מעל ומתחת לשורה כדי שכל מה שאראה זו שורה אחת בספר. פיתחתי שיטה של קריאה עם פתקיות-טלפון למעקב אחרי המילים… ועוד ועוד..

האסטרטגיה הלימודית הכי טובה שלי הייתה להתחתן עם טלי.
טלי היא המורה הכי קשוחה והכי טובה שהייתה לי. היא מעולם לא עשתה לי הנחות, לא אז ולא עכשיו. כל מילה שכתבתי עוברת אליה וחוזרת עם המון סימנים אדומים, אזהרות ואפילו נזיפות.  גם היום – אחרי שפרסמתי שני ספרים, דוקטורט, אני מלמד במקומות רבים, כותב בלוג וכותב עכשיו במקביל עוד שני ספרי עיון בשבילם אני צריך לקרוא עוד עשרות ספרים נוספים באנגלית, ואפילו קצת בערבית – גם היום אף מילה שלי, כולל אלו הכתובות לעיל, לא יוצאות לציבור לפני שהן עוברות תחת עיניה והערותיה של טלי.
זו הזדמנות שלי להודות לאותה מרים ששמה לב שהשטאנץ החינוכי לא עובד בשבילי, אולי הטקסט הזה ימצא את דרכו אליה, איפה שלא תהיה ואוכל להודות לה מלב אל לב.
וגם לטלי שלי שאומרת שככל שהזמן עובר הטקסטים מגיעים אליה יותר ויותר מבושלים.

12 תגובות על “הפרעת למידה”

  1. אירית שבח הגיב:

    זה רק אומר שאם יש רצון אפשר הכול רק צריך לפעמים שמישהוא עם רגישות אחרת יראה לנו את הפתח הנכון במקום שאנחנו לא רואים. נפלא!

  2. יונה הלפרין הגיב:

    יפה ששיתפת אותנו בחולשותיך.ההרצאות שלך יחודיות, מעניינות ומרתקות למרות זאת. הסיפור שלך נותן כח לאחרים להתמודד עם קשיי לקות הלמידה.

  3. מיכל הראל הגיב:

    מעולה !!!!
    תודה .

  4. ליאורה הגיב:

    טוב אומרים היום שלכל אחד יש איזושהי לקות למידה וציונים זה לא הכל. אני חושבת שגם לי יש איזושהי לקות של הפרעת קשב וריכוז. למשל קשה לי להסתדר וללמוד חומר מאוד טכני ומדויק, המחשבה שלי לעיתים אסואציאטיבית וקשה לי במבנים מאוד היררכים. העניין שלא מאמינים לי וחושבים שאדם יכול להסתדר בכל מסגרת. כדי להתרכז אני צריכה יחסית הרבה שקט. היתה טענה של איזה מרצה למידענות באוניברסיטה שאין כל כך משמעות לכתב כמו שעושים בחברה. שאלה בעצם מה זו דיסלקציה? הרי ברור שיש נושאים שקל לי יותר ללמוד או שאני יכולה להעמיק בהם כי הם מעניינים אותי ואחרים פחות. האמת שלא כל כך מאמינים לי כי בתיכון עקב זיכרון לא רע שהיה לי באותה תקופה הייתי טובה יחסית בחלק מן המקצועות. אני חושבת שבית ספר זה מקום מרובע (שיש בו יתרונות מסוימים בחלק מן המקצועות) אבל זה בית חרושת לציונים. יש מקומות שלומדים בצורה של דיאלוג ולא בשיטה המונולוגית.

  5. ליאורה הגיב:

    דרך אגב אורי באיזו שיטה אתה קורא. אתה שומע קול בראש שאתה קורא או שזו בעצם קריאה אלמת.

  6. ליאורה הגיב:

    אז מה אם מישהו עשה פרופסורה בפיזיקה?

  7. שוראנגיז הגיב:

    באמת שמתי לב שמשהו אצלך לא בסדר 🙂 סתתתתתתתתתם.
    אני שמחה שהיה מאוחר מדי ולא הספיקו לטפל בך, תראה מה יצא ממך. מי יודע אם היו מטפלים בך, היה יוצא הדבר הנפלא הזה.
    אז איך מטפלים בילדים שאכן יש להם בעיה ולא רוצים לקחת את הסמים שנותנים להם?

  8. נעמה הגיב:

    אתם בני מזל, שניכם, שיש לכם אחד את השני.

  9. דגנית הגיב:

    לאחרונה שמתי לב למשהו……דווקא המתקשים לומדים לעומק משום שהם נתקלים ושואלים בניגוד לאלה שהבינו מהר ורצו הלאה….אמרת שהיה לך קשה באנגלית לשון וערבית?…תגיד זה לא השפות שאתה חורש עליהן עכשיו כדי להבין איך אכלו פעם?……תאר לך היית מתקשה בכדורגל והתנזרות מחברה מה היה קורה.?…..לפעמים הסיבות הן לא הדבר הראשון שרואים…ואולי מארגנים לנו מלמעלה קושי כדי שדווקא שם, נעצר להבין…….

  10. שרון סלומון הגיב:

    הי אורי
    welcome To The club…
    אני ואחי והבנות שלי מאובחנות באי אלו לקויות שונות וככל שהאבחון יותר מורכב
    הבן אדם בעני יצא יותר מעניין,
    ומשום כך לא הפתעת אותי זה היה ברור, יש כנראה טרייד אוף חוכמה יחודית ביחד עם לקות למידה, אי אפשר שיהיה גם וגם הם לא יכולים לגור ביחד באותו המח,
    מה שחשוב שאדם עם לקות למידה יקח את המתנה שהוא קיבל וילך איתה הלאה ויעסוק במה שהוא אוהב כי בנקודה הזו הוא מתגבר על הלקות כמו שאתה עשית, כי התגמול שלך גדול ומשום כך שווה לך ולא משעמם לך להתאמץ.
    (גם אני עושה spell Check על הכל כולל על השורות המסכנות שכתבתי באנגלית למרות שאנגלית זו שפת האם שלי… אפשר לאמץ את טלי? (-:)

  11. […] לאורך ילדותי לא קראתי ובשנים האחרונות אני מפצה על כך ובגדול. אני נהנה ללמוד והדרך העיקרית שלי היא בקריאה. במהלך השנים בהן אני עוסק בתזונה בניתי לי ספרייה גדולה של ספרי תזונה. בהתחלה רק בספרים אמיתיים מודפסים והיום חלק ממנה כבר נמצא בקינדל שלי. (אני מזמין את כל מי שרוצה לתאם ולבוא לבקר בספרייה שלי בנווה איתן). […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *