עדכונים מהבלוג
הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)
פעמים רבות אני נדרש לשאלת תוחלת החיים בקורסים שונים שאני מלמד, כשאני מדבר על האבולוציה וההיסטוריה של התזונה, על רפואה עתיקה ואפילו בסיורי ליקוט. זו שאלה חשובה ובמשך השנים השאלות הללו גרמו לי להעמיק בלימוד של הנושא, כדי שאוכל לתת תשובות מקיפות ומלאות.
בדרך כלל זה נשאל (לצערי) ככה: "טוב, אבל מה אתה רוצה? שנחזור להיות ציידים לקטים או שנחייה כמו לפני אלף שנה? הם מתו בגיל 20!!"
בעצם, אם תקראו את זה, זו לא ממש שאלה, זו הצהרה. אבל בכל זאת חשוב להקדיש זמן ומחשבה רבה לתשובה.
ובכן, אני נוהג לפתוח בכך שלי, באופן אישי, פחות חשובה שאלת תוחלת החיים ויותר סוגיית איכות החיים. אני חי כאן ועכשיו, וכשאני יותר בריא – יותר טוב לי, אני יותר פעיל ואין לי ממש מושג מה יקרה מחר. כבר ציטטתי פעם את הרמב"ם שכתב "כך גם בנוגע לעתיד: כל מה שעתיד לקרות הוא אפשרות ואיננו וודאי, אפשר שיקרה ואפשר שלא יקרה. כמו שחוששים שיתרחש נזק, כך מן הראוי להרחיב את הבטחון שיתרחש הטוב, שהרי גם זו אפשרות." אך גם זו לא תשובה מספקת, כי היא עוסקת בעיקר בנפש ולא בגוף. היא אינה נותנת את התשובה לשאלה "אנחנו לא יודעים מה העתיד, אך האם אנחנו יכולים להשפיע עליו?".
תשובתו של הרמב"ם לשאלה זו בסוף הטור הזה, אבל גם לי כבר יש תשובה לא רעה.
חישוב תוחלת החיים לאורך ההיסטוריה
הקביעה שמוטחת בי לרוב היא שתוחלת החיים בעבר הייתה נמוכה מזו של ימינו. זה באמת נכון וגם לא נכון – תלוי איך מחשבים. אחת מסיבות המוות העיקריות בעולם העתיק היו זיהומים שנבעו מהגיינה לקויה. זוהי תופעה שכבר כמעט לא קיימת בעולם המערבי, למעשה – נראה שההקפדה היתרה על הגיינה הביאה אותנו לקצה השני בו המערכות שלנו קורסות ממפגש עם טפילים וחיידקים מכיוון שלא הורגלו בהם. הגיינה הייתה גורם מרכזי לתמותת תינוקות בעולם העתיק ולכן, במקומות מסוימים, עד כ-2/3 מאוכלוסיית הילדים מתה לפני גיל חמש. אם נוציא את משתנה ההיגיינה הלקויה ותמותת התינוקות (כמו שכבר הוצאנו אותם מחיינו) נגלה שתוחלת החיים בעולם העתיק הייתה דומה לזו שלנו במקומות מסוימים ותקופות מסוימות מעט יותר נמוכה ובזמנים ומקומות אחרים אף יותר גבוהה.
ירידה צפויה בתוחלת החיים
התזונה שלנו החדשה, זו שאנחנו מתהדרים בשיפור שהיא מעתירה על תוחלת החיים שלנו, כמה זמן אנחנו כבר בודקים אותה? 200 שנים בערך?
כבר היום אפשר לראות באזורים רבים בארה"ב ירידה בתוחלת החיים של האוכלוסייה. זאת, בעיקר בשל מחלות כרוניות ובראשן סוכרת וסוכרת נעורים. הסטטיסטיקות הקשות הנוגעות לתחלואה העתידית בסוכרת נעורים חוזות שעד 25% מהאוכלוסייה שנולדה כעת תפתח את המחלה. ילד החולה בסוכרת נעורים מאבד בין 17-25 שנה מתוחלת החיים הצפויה שלו. בואו נבדוק את תוחלת החיים שוב, עוד 50 שנה…
healthy-life-years או Healthy life expectancy (HALE)
ההבנה שהרפואה המודרנית מאפשרת לנו לחיות עד גילאים מופלגים גם אם איכות חיינו נפגעת מאוד ממחלות כרוניות – גם אם אנחנו זקוקים לטיפול סיעודי או מרותקים למיטה – הולידה שיטות חדשות לחישוב תוחלת החיים. בעולם בונים היום שיטות שמחשבות לא רק את תוחלת החיים אלא גם את תוחלת החיים הבריאה – באירופה קוראים לזה healthy-life-years ובארה"ב Healthy life expectancy (HALE). ההשוואה של תוחלת החיים הבריאה שלנו מול זו של אנשי העבר מביאה למסקנות מעניינות – נראה שאת ההצלחה המסחררת שלנו בהצלת תינוקות אנחנו מפסידים (סטטיסטית. אין קשר ישיר) בחיי מבוגרים וקשישים. רוב התינוקות שלנו שורדים, מולם – מבוגרים רבים חולים.
לפני מספר ימים נפלה לידי אגרת קצרה שכתב הרמב"ם בתשובה לתלמידו יוסף בן יהודה, ששאל: "האם חיי האדם בעולם הזה קצובים עד מועד קבוע, אשר האדם בהכרח מגיע אליו, והפגעים אינם קוטעים אותו או משחיתים אותו?
או שמא משחיתים את משך החיים הפגעים הקוטעים, כאשר הם חלים באדם ומכלים את חייו כאשר אינו נזהר מהם?
האם כאשר אין הוא נשמר ומכין עצמו על ידי הכנות להרחיק את הפגעים הקוטעים את החיים לא ישאר חי, ואילו כאשר יכין את עצמו לקראתם ויצטייד לעמוד בפניהם, יאריך להתקיים ולחיות יותר ממה שהיה מאריך לולא נשמר והתכונן?"
השאלה ארוכה וכך גם תשובתו של הרמב"ם, שאני בתחילת דרכי בפרשנותה. אבל דבר אחד ברור וחד-משמעי בתשובתו – הרמב"ם מביא הוכחות מדעיות (וגם ציטוטים מהמקרא) לכך שאין מועד קצוב לחיים וכי אורך החיים מושפע מהסביבה, מהפעולה של גופנו ומסיבות נוספות.
אז למה לנו לבחור באורח חיים לא נוח שהתפתח בזמן שבו תוחלת החיים הייתה נמוכה משלנו?
ובכן, מכיוון שכבר פתרנו את הדברים שהעלו את תוחלת החיים הממוצעת וזה לא הסוכר והמרגרינה. עכשו אנחנו סתם מחפשים תירוץ לאכול ג'אנק. אבל איך שלא תסובבו את זה – ברור לנו מה אנחנו צריכים לעשות, התירוץ לא משנה את זה.
דאבל לייק 🙂
אמת דיברת דוקטור…למעשה ניתן להניח שעלייתה של תוחלת החיים בעולם המערבי באה בתקופת החפיפה בה הרפואה התפתחה והתזונה עוד לא לגמרי התקלקלה…עכשיו, כשהשפעות התזונה מופיעות סוף סוף תוחלת החיים מתחילה לרדת שוב. ובענין איכות והספק החיים…כמה הספיקו הרמח"ל, האר"יזל ומוצרט שביחד לא הגיעו ל-120…אישית מעניין אותי יותר מה אדם עושה בחיים שניתנו לו, ארוכים או קצרים, מאשר כמות הזמן שהוא מבלה פה…
כל כך נכון! גם דבריו של אורי וגם המשפט שלך "מעניין אותי יותר מה אדם עושה בחיים שניתנו לו, ארוכים או קצרים, מאשר כמות הזמן שהוא מבלה פה…"
כרגיל-תודה על ההארה!
..כל שמעשיו מרובין מחכמתו,חכמתו מתקיימת כל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקימת
פרקי אבות ט'
קיבלתי היום .חשבתי שמביא עוד צד לעניין.לאור הכתוב לפני\למעלה.
למרות שהכללות ככלל כוללות מדי בדרך כלל.
אני בדיוק קוראת את הספר 'ראשית תולדות האנושות' מאת יובל נח הררי (ספר מפעים).
הוא אכן מדבר על כך שתמותת התינוקות היא שהורידה את הממוצע מבחינה סטטיסטית, אך אם בחישוב הממוצע לא מתייחסים אל תמותת התינוקות – הרי שציידים לקטים חיו לא פחות מאיתנו.
יחד עם זאת, באשר למה שכתבת על היגיינה, הספר מציין דווקא שרמת ההיגיינה אצל ציידים לקטים הייתה גבוהה בהרבה מאשר מאז פרוץ המהפכה החקלאית.
זאת כיוון שלאחר המהפכה החקלאית החלו אוכלוסיות הרבה יותר גדולות של בני אדם לחיות בצפיפות על שטח קטן, מה שלא איפשר שמירה על רמת היגיינה גבוהה.
לפני כן ציידים לקטים לרוב לא חיו בכאלה תנאים של צפיפות ולכלוך. הם היו כל הזמן בתנועה – וזה שמר אותם מהידבקות במחלות.
(אני לא יודעת אם זה דומה, אך עלה לי הדימוי של מים זורמים לעומת מים עומדים).
טיעון "מה אתה רוצה? לחיות עד גיל 30?" נשלף הרבה פעמים מולי ומעניין שאנשים לא יודעים הרבה לגבי הביסוס הבעייתי מאוד של הטענה הזאת. מעבר לכל מה שכתבת אורי (שכמובן נשמע לאוזניי הלא מומחיות הגיוני מאוד) אני יכול להוסיף:
אכן, תוחלת החיים מדברת על ממוצע שנות חיים. אני חוזר – "ממוצע". מה זה ממוצע? כל מי שלמד מבוא לסטטיסטיקה באוניברסיטה (ואולי גם בתיכון, 30 שנה, (בערך…) לך תזכור… 🙂 יודע שממוצע הינו מדד סטטיסטי. ובמה שונה מדד זה מאחרים? מה מאפיין אותו? בין השאר, מאפיין אותו *שהוא מושפע מאוד מערכי קצה*. ז"א, בניגוד לחציון, שדומה משהו לממוצע (או מזכיר אותו, לפחות בעיניי), ממוצע מושפע מערכי קיצון וחציון לא (לא ניכנס כרגע למה זה חציון. הלא-ביישן מוזמן ללמוד ברשת בשתי דקות). ואיך זה קשור לענייננו? שאכן השפעת *תמותת תינוקות* מהותית כדי להגיע לחישוב שתוחלת החיים, למשל באנגליה של ימי הביניים, היתה רק 30 שנה. ומה קורה אם נתעלם לרגע מתמותת תינוקות? רק שנייה – כמה תוחלת החיים הממוצעת בעולם כולו כיום? 67 שנים (בארץ משהו באזור 80, מגרד מלמטה). חזרה לאנגליה: אם נסתכל כמה שנים חיו אנשים באנגליה של ימי הביניים *שעברו את גיל 21*, נגלה שהם חיו בממוצע 64 שנים. כן! רק 3 שנים פחות מהממוצע היום. וזה עם אפס רפואה מודרנית, אפס בהיגיינה ועוד ועוד.
במילים אחרות, תמותת ילדים ותינוקות מאוד הורידה את ממוצע החיים. הטענה ש"פעם אנשים חיו עד גיל 20 או 30" שנשמעת הרבה (ותיכף אגיד משהו על זה) נכונה בערך כמו הסיפור על הפרופסור לסטטיסטיקה שטבע באגם שעומקו הממוצע 10 ס"מ… .
לגבי שליפת הטיעון שפעם חיו מעט ולכן היום מצבנו הרבה יותר טוב: לטעמי, טעם של מי שלמד ומכיר קצת את נפש האדם (בכללי), אני חושב שזה תרוץ שהרבה פעמים אנשים נותנים לעצמם כדי לחזק את עצמם עם קשיי היום יום. חיינו היום, כנראה, לא יותר טובים בהרבה, אם בכלל, מזה של הצייד לקט (15,000 שנה ודרומה, כמדומני). אני אומר זאת בזהירות כי זו הכללה גורפת ואני לא מומחה בתחום אבל באמת יש לי סיבה לחשוד שיש בזה משהו מן האמת. איך הגעתי למחשבה הזאת? מכל מיני דברים ששמעתי וקראתי. למשל, ממליץ לכל מי שמה שכתבתי כאן שנשמע מעניין לו לראות את ההרצאה המרתקת בנושא (אתה אורי מכיר את זה כבר 🙂 https://www.youtube.com/watch?v=W-3vLGTC9K4
אה, והמקור שלי למספרים באשר לתוחלת החיים הוא זה: http://en.wikipedia.org/wiki/Life_expectancy#Life_expectancy_variation_over_time
ניתן ללמוד על הנושא מהקיים בארצות שאינן חלק מהמודרנה,ברובן החל מגיל העמידה,משברים רפואיים כגון מחלה ,אשר למודרנה יש פתרונות באותן ארצות מובילות באחוזים הרבה יותר גבוהים ךנכות או מוות,אין להם כמעט קהילת קשישים בהשוואה לארצות המודרנה,דבר פשוט כמו רפואת שיניים מודרנית ,בלעדיו חולים ומתפגרים הנכנסים לגיל קשישות,
וכן ברוב הארצות הללו מצב הקשישים שכן שורדים עלוב,
ישנם מעט קהילות שהן בבחינת היצא מן הכלל שבהן מצב הקשישים טוב והם חיים המון,למשל אוקינאוה ואבחזיה
[…] להתאמץ?" השאלה הזו היא נהדרת והתשובה מורכבת וארוכה. חלק ממנה אפשר לקרוא כאן, וחלק אחר מצא אותי בכתביו של הרמב"ם, שם נתקלתי […]
ביקורת על יובל נוח הררי : בקישור הבא יש מאמרים מרשימים ומעמיקים המציגים אותו באור מאוד לא מחמיא [בורות הקרובה לשרלטנות…]
[זה לטובת המגיבים כאן הרוצים לצטט ממנו ראיות לחיזוק התזה שאורי מציג כאן].
https://rationalbelief.org.il/tag/%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99/
אם רוצים מאמר רציני לגבי מחקר שבדק ואימת את התזה שאורי מציג כאן – עדיף לפנות לבלוג המעולה של מיקי בן-דור – להלן הקישור :
כן כן – ציידים לקטים חיים עד גיל מבוגר מאוד
http://www.paleostyle.co.il/%D7%9B%D7%9F-%D7%9B%D7%9F-%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%93-%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8-%D7%9E%D7%90/