לאלה מבינינו המתעניינים בפילוסופיה, של הרפואה כמו גם של המחשבה המדינית והפוליטיקה, זהו ספר יסוד מרתק ומעשיר.
אבן חלדון היה פילוסוף ערבי בן המאה ה-14. הוא היה ידוע ומוכר עוד בחייו ואת הספר הזה כתב כששהה במבצר בדואי מבודד במדבריות צפון אפריקה. הפילוסוף מחווה בספר דיעה גם על אורח חייהם של הערבים והבדואים ועל צורת הממשל שלהם. מבחינת התייחסותו למחשבה המדינית, יש המשווים את אבן חלדון לקרל מרקס.
הספר מלמד אותנו על המחשבה בתקופה הערבית של ימי הביניים וכדי להתנסות בה, כדאי לנסות ולנטוש את העמדה המודרנית בזמן הקריאה ולאמץ את נקודת המבט של הכותב. לנסות ולהקשיב לקולות העולים מספרו ולעמדתו, גם כשזו נראית מוזרה ומשונה לבני זמננו. מן הספר אפשר ללמוד הרבה על התפתחות האימפריה הערבית וגם על עצמנו, מתוך האופן בו דמותנו של היום משתקפת בדבריו של הפילוסוף וההיסטוריון.
וכך נפתח הספר: "דע שההיסטוריה היא מדע ששיטתו נכבדה, תועלתו עצומה ומטרתו אצילה; שכן אנו למדים מתוכה על מידותיהן של אומות שחלפו, על תולדות חייהם של נביאים, ועל ממשלותיהם ומדיניותם של מלכים, באופן המבטיח תועלת שלמה בחיקוי הקדמונים למי שמעוניין ליטול את מעשי הראשונים לדוגמה ולמופת בענייני העולם הזה והעולם הבא."
בספרו עוסק אבן חלדון הרבה בסוגיית ההיסטוריוגרפיה, כמו שהוא גם מתאר את ההיסטוריה של השבטים הבדואים והחייים העירוניים בצפון אפריקה, כפי שהוא מכיר אותה.
אולם לא רק תיאוריה מדינית מרתקת מוצפנת בין הדפים, גם מחשבות מעניינות על בריאות האדם, על החיים בשפע וברעב והשוואות של חיי העיר וחיי הנוודות. בתוך כך, מתאר אבן חלדון את אורח חייהם של אנשי השבטים ושל אנשי הערים, את אנשי הרפואה שבהם ואת בריאותם. לפי הפילוסוף, חייהם של הנוודים בריא יותר למרות (ואולי בגלל) שלעיתים הם רעבים. חיי השפע העירוניים פוגעים, לטעמו, בבריאות האדם.
הנה ציטוט מעמ' 66: "כיוצא בזה מוצאים אנו, שאלה החיים חיי-שפע ונהנים מהנאות העולם הזה, בין שהם בדווים ובין שהם בני-הישוב או תושבי-הכרכים – כשבאה עליהם הזיקנה או כאשר פוגע בהם רעב, בא עליהם הקץ יותר מהר מאשר על אחרים."
ועוד אחת מעמ' 67: "…המזונות, וכן ההסתגלות אליהם וההיגמלות מהם, הם עניין שבהרגל: מי שמרגיל את עצמו למזון מסוים ואכילתו טובה לו – הרי הוא רגיל בו..."
ח'לדון מתאר כיצד לבדווים, בני המדבר הנוודים, אין רופאים שכן אין להם צורך בהם, ואילו לבני העיר יש אנשי רפואה רבים שאינם יכולים לסייע, שכן ממילא בחיים ללא תנועה קיים חוסר איזון בסיסי.
עיצות כאלה ונוספות, כדאי ללכת ולטעום מכתיבתו של הפילוסוף הנודע, בספרו המומלץ.
את הספר תרגם מערבית עמנואל קופלביץ והוא יצא בהוצאת מוסד ביאליק, בירושלים.
