עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
מרץ 18, 2011
(כתבה: טלי מאיר-צ'יזיק)

ביום ראשון שאלנו בספריה את "רגע עם דודלי".
ביום שני איה קלטה שם משהו בשם קרמבו והתחילה לשיר עליו.
ביום שלישי היא סיפרה לי מה היא חושבת שזה קרמבו (משהו שקשור בקרם)
ביום רביעי היא ביקשה שאגגל ונראה מה זה
ביום חמישי היא ביקשה שנכין וחיפשנו רעיונות
ביום שישי היא הלכה לשחק עם חברות ואני החלטתי לפצוח בניסיונות


זאת היתה הזדמנות מעולה לנסות להכין את רוטב השוקולד המגניב והפשוט הזה.

הקצפתי ארבעה חלבונים (כן, ביד, עם מטרפה, למה מה?).
החלטתי שאין צורך להמתיק את הקצף, ממילא יקיף אותו קרם שוקולד.
החלק הזה דווקא עבד מצוין, באמת לא היה שום צורך במתיקות בקצפת.

אבל השאר….

יש איזה עניין עם קרמבו.
קרם השוקולד הכביד על הקצפת והתקשתי למצוא דרך לעטוף אותה.
חשבתי שזה המחסור בעוגיה כבסיס, אז קילפתי כמה שקדים וזרקתי אותם עם דבלים וגרעיני חמניה לדקה בויטמיקס.

עכשו היה לי בסיס.
אבל גם עם בסיס, השוקולד מוטט את הקצפת.
הפכתי את הבסיס לפינכה, יצרתי מעין כוסיות קטנות שמילאתי בקצפת וסגרתי מלמעלה עם קרם שוקולד.
זה יצא טעים, אבל הקצף לא היה יציב מספיק כדי להישמר במקרר. הוא הפך בחזרה לחלבוני מרכיביו.
אורי הציע מקפיא.

ניסיתי פינכות במקפיא וגם ציפיתי תבניות-קרח בקרם שוקולד ואז מילאתי אותן בקצף.

אחת הכפיות התבלבלה לי בין קערת הקצף לכלי הקרמשוקולד וכשטעמתי מהכפית – היה לי מילקי!
איזו הברקה!
מיד מיהרתי להכין מילקי מסורתי – כזה שבא בגביע עם שוקולד למטה וקצף מלמעלה – יצא מעולה!
מילקי בלי מוצרי חלב, בלי סוכר, בלי בישול – טרי ומדהים!
זאת היתה הפעם הראשונה שיצא לי לטעום מילקי מזה שנים.
(ויש עוד….)

בינתיים חיממתי את התנור וחשבתי שאם לא קרמבו נימוח אז לפחות קצפיות טבולות בשוקולד.

לקחתי את שאריות הקצף, ערמתי ערימות קצף קטנות על ניר אפיה ו- לתנור.

התנור פעל על החום הכי גבוה והלכתי לבדוק כמה זמן בעצם אופים קצפיות, ועל איזה חום.

הגעתי למחשב, שכחתי מה רציתי, בדקתי דברים אחרים, הילדות קראו לי, אורי שאל אותי שאלה, נזכרתי מה רציתי, חזרתי למחשב לבדוק.

וגיליתי שקצפיות מכניסים לתנור חם ומיד מורידים את הטמפ' מאוד מאוד נמוך.

רצתי לתנור.

הקצפיות היו במצב מצוין, אבל ריקות מקצף ולא כל-כך פריכות.

חישבתי לי להתבאס, הוצאתי את התבנית.

שלושה סקרנים נעמדו סביבי. נגעתי באחת מערימות הקצף והיא היתה גמישה וריקה. הרמתי אותה, מילאתי אותה בשוקולד וטעמתי.

הא! אני יודעת מה זה מזכיר לי – פחזניות!

תוך מספר דקות נעלמו כל הפחזצפיות שהכנתי ויחד איתן גם שארית קרם השוקולד.

היה מעולה!

מה שכן, קרמבו לא יצא לנו מזה……

10 תגובות על “איך הכנתי קרמבו ויצאו לי פחזניות ומילקי”

  1. נעמה הגיב:

    מעולהההההה!
    נהניתי 🙂

  2. נעמה הגיב:

    אגב, מאותו הבלוג ממש אני עומדת להכין למחר עוגת גבינה (עפ פטל במקום תותים).

  3. יעל פרל הגיב:

    אחלה פוסט ו….בפעם הבאה לקרוא לי בבקשה…

    • שכנה, כשבאתי לחפש אותך כדי לתת לך פינכה ממולאה בקצפת ומצופה שוקולד אז הסתבר לי שנסעתם.
      הלכתי לוקסית הבאה בתור, היא אמרה שהיה לה טעים….
      :cheerful: :tongue:

  4. ניצן_אמ הגיב:

    וככה, יקירתי, מלהטטים במטבח.
    מעכשיו לא תוכלי יותר להתמם ולהגיד שרק אורי מבשל.
    כוכבית-זה-כוכבית הריקוד, כוכבית-זו-כוכבית האמנות, ואת, וירטואוזית.
    תודה!
    😉

  5. merav lasser הגיב:

    פעם הבאה, משו בלי ביצים….
    🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *