עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
אוגוסט 31, 2010

איך אתם מחליטים מה לעשות בחופשה שלכם?  (סוף אוגוסט זה בדיוק הזמן לברר, הא?)
יש לנו חברים שחופשה בשבילם היא כל בריחה מחיי העבודה הלחוצים. יש לנו קרובות משפחה שבשבילן חופשה כוללת בעיקר קניות. יש אנשים ששוכרים רכב, מדפיסים רשימה של אטרקציות מקומיות, ויוצאים לתור אותן ולסמן ברשימה כל אטרקציה ששזפו עיניהם. ויש אחרים שהולכים על ספורט אתגרי או טיולים נודדים. אנחנו גם אנשי אקסטרים, אבל קצת שונה – כשאנחנו יוצאים לחופשה אנחנו אוהבים לקחת את החיים שלנו ולמתוח אותם עד הקצה, לחיות אותם בדיוק ככה – אבל באקסטרים. זה אומר להיות יותר ביחד, לאכול יותר מקומי ואורגני, לשאוף כמה שיותר טבע, לשחק עם הילדות ולקרוא. כן, בעיקר לשבת ליד ילדות משחקות ולקרוא. נכון, את החופשה שלנו אנחנו יכולים לבלות בבית. אבל קרה המקרה ובאוגוסט הופך ביתנו לסוג של כבשן, אז אנחנו מעדיפים לעשות הכל אותו הדבר, רק במקום קריר יותר.
אה ויש גם את העניין של האוכל, וזה אולי קצת מפתיע אבל – הנטייה שלנו ליהנות ממגוון פירות וירקות טריים ומקומיים מקשה על מציאת מקום לנופש. אם אכלתם פעם ארוחת בוקר בבית מלון אז אתם יודעים במה מדובר – ביצים מטוגנות, בשרים מעובדים, גבינות מקופסאות, דגני-בוקר תעשייתיים, מיצים בעלי אחוז פרי נמוך והרבה קפה – לא בשבילנו. ממש כמו שאדם דתי צריך לבדוק שלכל מקום בו הוא רוצה ליהנות יש תעודת כשרות, כך גם אנחנו צריכים כשרות משלנו – כשרות של מזון מזין. אבל אצלנו לא מחלקים תעודות, אז התחקור עדין ומורכב יותר. ולא תמיד זה מצליח – לפני שלוש שנים נסענו לחופשה בקפריסין התורכית, במלון שאתר האינטרנט שלו הציג מקום נעים, בעל גינה אורגנית ובישולים טריים. כשהגענו גילינו שהאוכל האורגני מתמצה בגינה קטנה המניבה כמה עלים בכל יום, ושכל קשר בין המקום לבין משהו טבעי או בריא היה מקרי בהחלט. אפילו החמאה שהגישו לנו, גילינו מאוחר יותר, הייתה מרגרינה. כנראה שהינו צריכים לנחש את זה לפי המחיר, אבל לא פשוט להיות דלפונים עם דרישות גבוהות.
מאז למדנו שיש מקומות בהם אנחנו יכולים לבשל בעצמנו והתפתחנו מאוד בתחום החלפת הבתים – חופשה שבה אתם גרים אצל מישהו אחר בזמן שהוא בעצמו יוצא לחופש בבית שלכם. בזכות זאת, אנחנו יכולים להגדיר את החופשה של הקיץ האחרון כחופשה הטובה ביותר שהייתה לנו.



ילדות מטיילות ביער הולנדי

ילדות מטיילות ביער הולנדי


השנה היינו בהולנד. לא היו לנו כמעט הוצאות על חשמל (כי מזג האוויר היה נעים והאור בשפע), לרוב המקומות אליהם רצינו להגיע דיוושנו באופניים (אל השאר הגענו ברכבת), רכשנו מזון מגידול מקומי, השתמשנו בשירותי הקואופ המקומי וחסכנו כסף על מגורים. מה שכן, למרות מזג האוויר הקריר לא הצלחנו למנוע מהבנות להתקלח ביחד מקלחות ארוכות, אבל לפחות זרם המים היה חלש מאוד (וגם זה שבהולנד אין מחסור במים מתוקים).

בחודש הראשון לחופשתנו בילינו בבית של חברים שנסעו לחופשה משלהם. דיוושנו סביב האגם הקרוב ולאורך הנהר, בחננו עם הבנות את כל גני השעשועים באיזור והכרנו את החיים בפאתי רוטרדם. מה שיש לנו לומר על זה – המדרגות בבתים בהולנד? מאוד צרות. שבילי האופניים? מדהימים.
פעם בשבוע נסענו לשוק בחאודה (גאודה) כדי לקנות פירות טריים ובעיקר כדי ליהנות מהאווירה הייחודית בעיירה הציורית. הבנות אכלו קיבלינג (דג לבן מטוגן בשמן עמוק), טלי אכלה הרינג (דג קטן כבוש במי מלח) ואני התרוצצתי בין הדוכנים וחנות הטבע. גילינו שמבחינת מחירים עדיף לגשת לירקן הקרוב לשוק ולא לקנות בשוק עצמו, שמדרגות בית העירייה מושלמות לפיקניק קטן, שתיבת הנגינה המקומית עושה רעש חזק מאוד (אבל איה התאהבה בה אז הינו חייבים לעמוד קרוב-קרוב כל אימת שהתקרבה לכיכר) ושהכי טוב להגיע מוקדם לדוכן הדגים כי מהר מאוד הוא מתמלא ואז הוא הומה אדם כל היום.



תיבת הנגינה בשוק בחאודה

תיבת הנגינה בשוק בחאודה



ביום בו שבו חברינו מחופשתם, ארזנו גם אנחנו את חפצינו ותפסנו רכבת צפונה. זה היה החלק של החופשה שקצת הדאיג אותנו – שוב מצאנו באינטרנט מקום אורגני. אלא שהפעם היו כמה הבדלים שקיווינו שיעבדו לטובתנו – מדובר בחווה עם שני חדרים להשכרה ולא במלון, החווה ממוקמת בלב איזור שכולו אורגני, הם כתבו לנו במייל שיש שכנים שמוכרים אוכל אורגני פעמיים בשבוע והכי חשוב – יש לנו מטבח משלנו.
ואכן – הגענו לדירונת עם מטבח מצויד להפליא. אחרי שברוטרדם כתשנו את החומוס שלנו במכתש ועלי כי החברים לקחו איתם את הבלנדר (יצא מעולה, אין תלונות), הופתענו לגלות כאן אפילו בלנדר מוט במגירה. אכן, הצלחה מסחררת.
חיפשנו באינטרנט, מצאנו שיש שני ימי שוק בלליסטד ושלחנו את טלי לדוג. בכל זאת, הגענו כל כך קרוב לים הצפוני. טלי נעמדה מול דוכן הדגים ושאלה אילו דגים יש להם שנידוגו כאן באיזור. המוכר הביט על כל הדגים שלהם וקרא למוכרת. המוכרת הביטה על כל הדגים ואמרה – לא, אין כאן דגים מקומיים.
אז אמנם השווקים הדו-שבועיים של העיר לליסטד (Lelystad) אינם מגוונים וטריים כמו השוק בחאודה, אבל פעמיים בשבוע דיוושנו לחווה של משפחת דה-סטק { ומילאנו את התיקים שלנו בירקות טריים שנקטפו באותו בוקר. בחווה של דה-סטק אפשר גם לצאת לטיול בשדות האורגניים וליהנות ממגוון הירוקים המלבלבים בשדה בעונה הזו.

סל אורגני אצל משפחת דה סטק, לליסטד

סל אורגני אצל משפחת דה סטק, לליסטד

וחוץ מזה, לא רק המטבח והאוכל עושים את החופשה – העיקר הוא האנשים. (הפתענו אתכם שוב, הא?).
העיר לליסטד נמצאת לחוף הים במרכז מחוז בשם פלבולנד (Flevoland). פרט לכמה איים היה המחוז כולו מתחת לים עד שנות החמישים, אז יובש חלקו הגדול והפך למחוז יבשתי של כ-1,400 קמ"ר. לליסטד נמצאת כארבעים דק' מצפון לאמסטרדם והיא עיר המחוז. כשיבשו את שטח האדמה הגדול הזה סברו אנשי הממשל ההולנדיים שלליסטד תתמלא באנשים שירצו לגור בכפר ולעבוד באמסטרדם, אבל זה לא קרה – רוב המשפחות נעצרו באלמרה (Almere), הקרובה יותר לאמסטרדם, ולליסטד נשארה יחסית קטנה. השטחים הגדולים מצפון לעיר הוסבו לשטחי גידול אורגניים.
החווה בה אנחנו מתגוררים היא אורגנית מאז 1989. לפני כמה שנים החליט טיירד, בעל המקום, להפסיק להיות חקלאי ולפנות את מרצו לטיפול בסוסים. אשתו, מיפ, היא אשת חינוך, ובין שלל עיסוקיהם הם גם מפעילים שתי דירות אירוח. רק כמה משפטים של המלצה- מיפ מצאה באינטרנט ובעיתונים שלל פעילויות לילדים באזור, טיירד הביא אותנו מהרכבת, לקח את אורי לעשות קניות בסופר האורגני בערב הראשון, לקח אותנו להביא את האופניים מחנות ההשכרה והם אף רכשו עבורנו שני כיסאות אופניים לילדים מיד שנייה, כשהתברר שלחנויות ההשכרה אין כסאות כאלה. בכל תקופת האירוח שלנו הם היו מקסימים ועזרו לנו בכל שאלה או בקשה, היה לנו נעים להרגיש כמו חברים שלהם ולא כמו לקוחות.

איה צופה באלופת אירופה רוכבת, חוות waterlogies, לליסטד

איה צופה באלופת אירופה רוכבת, חוות waterlogies, לליסטד

פנה, הבת של טיירד ומיפ, והסוס בילי הם אלופי אירופה ברכיבה אומנותית. בין שלל ההנאות שהיה למקום המרוחק להציע לבנותינו, הן הכי נהנו לשבת על הספסל הקטן בסככה ולצפות בפנה ובילי מתאמנים לקראת אליפות העולם. תגידו, מי בכלל צריך אטרקציות?
אבל אל דאגה – יש אטרקציות ואף דיוושנו לנו לחלק מהן.
טלי רכבה יום אחד עם הבנות לנמל, שם עוגן שיחזור ענקי ומדויק של ספינה מהמאה ה-17 (Batavia). הבנות לא היו מוכנות לעלות על הסיפון, אבל התלהבו עד אין-קץ מהנגרייה, הנפחייה וסדנת בניית החבלים – סדנאות עבודה בהן משחזרים את המלאכות העתיקות של חרשות העץ והברזל ושל שזירת הסיבים. בדרך חזרה הן מצאו גן משחקים גדול חבוי בתוך היער וחזרו לסורן. שם המשחק אצלנו – פחות אטרקציות, יותר נדנדות.

 



יותר נדנדות, גן שעשועים בתוך היער, לליסטד

יותר נדנדות, גן שעשועים בתוך היער, לליסטד



מדרום ללליסטד יש גם איזורים נרחבים שהם שמורות טבע. אז תשאלו – מה יש לשמור בטבע שהיה פעם ים?  שאלה מצוינת.
שמורת הטבע הגדולה ביותר באיזור היא פשוט איזור של ביצות שלא יובש עד תום. אחרי שיבשו את כל המחוז וחזרו לטפל בחלק ההוא גילו שהתמלא בציפורים ובעלי חיים שמצאו בו מקלט, אז החליטו להניח להם וליצור סביבם שמורת טבע. בשביל מי שהיה באגם החולה אין הרבה הפתעות בשמורת הטבע העצומה הזו. אולי חוץ מסוסי הבר הרבים. לסוסים , לצבאים ולאיילים במקום אין אויבים טבעיים אז הם מתרבים מאוד ומתים בחורף הקפוא ממחסור במזון. צופי הטלוויזיה בפלבולנד דורשים מאנשי שמורות הטבע שיאכילו את החיות, אולם האחרונים מסרבים להתערב בדרכו של הטבע ולהרבות את אוכלוסיית החיות באמצעים מלאכותיים.

 



איה צופה בציפורים, שמורת oostvaardersplassen, לליסטד

איה צופה בציפורים, שמורת oostvaardersplassen, לליסטד



טיירד ומיפ עזרו לנו כל כך הרבה במהלך שהותנו כאן שרצינו להודות להם בארוחה. אמש הזמנו אותם אלינו עם בנם לארוחת ערב ולמדנו עוד הרבה דברים. למדנו שטיירד גידל פעם שוורים לבשר. הם היו רועים במשך האביב והקיץ בשמורת הטבע הגדולה עם אמהותיהם ומועברים למכלאות מרווחות לתקופת הסתיו והחורף. הוא היה מגדל אותם במשך שנתיים ואז הם היו נמכרים ל"קצבים ירוקים" (groene weg) ברחבי הולנד. למדנו שמיפ היא צמחונית ושאת מעט הבשר שטיירד אוכל הוא רוכש אצל שכניהם שעדיין מגדלים פרות בשדות מרעה מרווחים. למדנו שיש להם גם פתרון אקולוגי יותר לדגים. הם מזמינים דגים מהעיר אורק (Urk), מדייגים המיישמים שיטות דייג בנות-קיימא השומרות על אוכלוסיית הדגים באיזור מכלייה. כמה חבל שגילינו את זה בערב האחרון, הא?
היום הוא היום האחרון של החופשה, בחוץ שמש אחרי שבוע קריר וגשום, מחר אנחנו טסים ארצה, חזרה לחום הגדול של עמק בית שאן.



Share/Bookmark



3 תגובות על “חופשה משפחתית בהולנד”

  1. נעמה הגיב:

    שמחה לראות שנהניתם ונהניתי לקרוא ולהרגיש חלק מהחוויה.
    מחכים לכם כאן בחום הגדול עם הרבה חום ואהבה משלנו.

    ד"א, החום כבר קצת פחות נורא, בערב שיחקנו בגן משחקים אפילו והיה נעים!

  2. עפרה הגיב:

    שמחה מאוד לגלות את האתר הזה. מידע מעניין מאוד וקרוב לליבי.
    הטיול שלכם בהולנד מלא בשמות מוכרים שמזכירים זמנים בחיי
    ספינת הבטביה, לליסטד, חאודה, מדרגות בית העריה בחאודה (שם התחתנתי) ועוד ועוד.
    אפילו החזרה הביתה לנווה איתן מזכירה לי דברים (הייתי שם בנח"ל).

    התמונות בפייסבוק (משם הגעתי לכאן) מעוררות את החושים.

  3. טלי מאיר-צ'יזיק הגיב:

    עפרה שלום,
    כמה טוב שבאת.
    איזה מקום מקסים בחרתם לכם לחתונה!

    נעמה,
    טוב חמצוא אתכם כאן.
    תודה רבה על הכל.

    :whistle:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *