עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
נובמבר 3, 2009

כתבה:טלי

אחרי שלושה ימים של גשם אורי הכריז אתמול בבוקר – היום זה יום למרק. הכריז, וצרף הוראות בסקייפ להפשרת העוף האורגני והכנת הציר. התרגשתי. מרק עוף תמיד מרגש אותי. כשהוא חזר הביתה להמשיך את הקסמים שלו מהמקום שבו אני הפסקתי, הבנות כבר היו רעבות. איה גילתה את האורז העגול-מלא-אורגני שאחותי קנתה לי ביום ראשון והתעקשה על סושי. טוב, בסדר, יש מקום לעוד סיר על הכיריים. אבל רק שתדעי, זה יקח עכשו לפחות שעה. בסדר, שיקח, איה ראתה את האורז עולה על האש והלכה לנשנש פריכיות ליד השולחן. כשנגמרה לה הפסקת הצהרים של אבא היה לנו סיר ענקי עם מרק עוף, סיר קטן עם אורז מצונן, שלושה רולים של סושי ונגה קטנה ישנה. הידד לאבא. איה ואני ישבנו לאכול, אורי חזר לעבודה.

לעומת אתמול, היום היה מהימים האלה בהם אורי עובד רחוק ולא חוזר עד הערב. בימים כאלה הוא חייב להשאיר לי משהו לאכול, אחרת הבנות מחפשות אוכל אצל השכנים כל היום ואני לא אוכלת. מיד כשאיה קמה בבוקר היא ביקשה מרק, אז חיממנו וגמרנו את מה שנשאר מאתמול.
נשאר אורז לסושי.
הממממ…..
טוב.
אז.
לרובכם זו עשויה להיות הפתעה, אבל מי שמכיר אותי היטב בטח לא יהיה מופתע לקרוא שלמרות הקילומטראז' העצום שלי עם סושיות ברחבי העולם שמחוץ ליפן (מאקינו בלאס וגאס הכי טובה), עם סושי שמחליפים בו את האורז בקשיו, בכרובית ובמאש מונבט, עם סושי בלי אורז ורק עם ירקות בלבד ובגדול… עם סושי… אני… ובכן… מעולם לא גילגלתי רולים. כן,. לא טמאקי, לא מאקי, לא אינסאיד-אאוט אפילו לא ניגירי.
אז היום הגיע הזמן.
אורי לא היה, היו לי בנות רעבות, המון אורז לסושי וקצת אצות נורי.
אחלו לי מברוק – הנה תמונה של אחד הרולים הראשונים שלי ושל אחת הסועדות מפרקת אותו לאכילה.

3 תגובות על “סתם יום של חול”

  1. מגניב .. איזה מקסימים אתם .

  2. תודה, לילך וזהר.
    למרות שזה נחמד לגלגל, אני מעדיפה שהאיש נמצא.
    זהר, עשית לי חשק לטאטאמי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *