עדכונים מהבלוג
הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)
מדהים כמה דברים אפשר להגיד על אריזה אחת. אבל פני שאתחיל לכתוב חשוב לציין שזו אריזה אקראית של פסטרמה שבחרתי. כל פסטרמה אחרת הייתה מניבה תוצאות דומות.
דבר ראשון שימו לב שכל מה שמצויין בחלק הקדמי של האריזה זה מה שאין במוצר, ממש התגוננות, אבל בשום מקום לא ממש רשום מה כן יש. כתוב בהחלט שמדובר בבשר הודו איכותי ומשובח (מעניין מה הכוונה באיכותי ומשובח) ושהוא עשוי מנתחים שלמים (משמע, שהוא לא מבשר טחון אלא נתחונים קטנים שמודבקים זה לזה).
כשמסתכלים על רשימת הרכיבים מתבהרת התמונה.
המרכיב הראשון הוא כמובן הודו, אבל המרכיב השני הוא מים. מים? כן ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם בהן מותר להזריק 10% מים למוצרי בשר מעובד (למה? שאלה טובה. תלוי את מי שואלים לא רק זו אלא גם זו – יש האומרים שברגע שהזרקת מים לבשר כבר אי אפשר לדעת כמה באמת הזרקת). אם מנסים לעשות חישוב על פי אריזה זו, אז אחרי הבשר (הרכיבים מסודרים על פי הכמות) יש פה כ- 21% סוכר ומים. משמע שאם הם
פעלו לפי החוק יש כאן לכל הפחות 11% סוכר (אני מזכיר שאנחנו עוסקים בפסטרמה ולא בממתקים), וכמובן שיש 2% נוספים של דבש (כי הרי זו פסטרמה הודו בדבש). אבל לא גמרנו, הרי מים לא יחזיקו את נתחוני ההודו מבלי שמשהו יחבר אותם, פה נכנסים הפוספטים, החומרים שמחברים בין המים לבשר. בנוסף לכך ישנם כמובן גם חומרים משמרים (בשר שיש בו הרבה מים מתקלקל מהר יותר), ובבשר הם החזקים ביותר וגם המזיקים ביותר.
מוצרים שלא נכנסים אליי הביתה – נקניקים ונקניקיות בדיוק בגלל הסיבות שציינת ואם בא, אז למה באמת לא להכין בבית, צודק בהחלט.