תרופות וצמחי-מרפא

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

בכל פעם שאני מלמד קורסים ברפואה עתיקה, הדבר הראשון שעולה זה צמחי המרפא.
נסו לשאול מדגם מייצג של אנשים על רפואה עתיקה, מה זה? כמעט כל התשובות יהיו – צמחי מרפא.
אבל האמת היא שזו טעות – צמחי המרפא היו רק אחד מהכלים ברפואה בעלת ארגז כלים מגוון ובעלת דרך מורכבת ומעניינת.

במכתב של הרמב"ם, שאני עוסק בפרשנותו בימים אלו, הוא כותב לבנו של צלאח אל-דין איך להירפא ממחלתו. הספר מכיל 13 פרקים ואילו לצמחי המרפא הרמב"ם מגיע רק בפרק ה-12. גם כשהוא מגיע לנושא הזה, הוא עושה זאת בזהירות רבה מאוד ורק אחרי שהוא סוקר את כל הכוחות הטבעיים באמצעותם אפשר להירפא. אבל זה לא מספיק לו, אחרי שהוא מתאר בזהירות את התרופות הוא מגדיל ומקדיש את פרק 13, רובו ככולו, להסברים ולאזהרות מרופאים ומתרופות (צמחי מרפא).

אחד הקטעים בספר נפתח בסיפור על אחד מהשליטים המוסלמים, שהיה חולה אבל צעיר וחזק. אותו שליט ישב במרקש, וכשהתחיל להבריא רשמו לו רופאיו כללים ("הנהגה") לתהליך ההבראה. אלו היו ארבעה רופאים ידועים ומלומדים. אחרי זמן-מה הם שמו לב שגופו כבר נקי, אבל הוא לא החלים לגמרי, או-אז הם החליטו לתת לו תרופה ידועה מאוד (המורכבת מצמחים וסירופ), כדי להחיות את החום הפנימי שלו ולחזק את תהליך העיכול. הרופאים חשבו ביחד והסכימו על תדירות וכמות התרופות שעל השליט ליטול. הם נתנו לו את התרופה מהאוצר המלכותי, שהייתה חתומה בחותם המלכותי (זה היה בלילה) וחזרו למיטותיהם בארמון. כשלוש שעות לאחר שנטל את התרופה נשמעה צווחה מחדרו, הרופאים הגיעו אל החולה מיד, אך מצאו אותו מת..

בספר דן הרמב"ם, על סמך שיחות שערך עם מקורבים ושמועות שהגיעו אליו, בסיבת המוות. האם נגרם מהכמות של התרופה או מהזמן וכו'..  אחרי שהוא מנסה להסביר ולהביא את הדעות השונות לגבי התקרית, הוא עובר למסקנותיו-שלו ובראשן מספר על הדרך המצרית בנוגע לתרופות. הוא מספר שברוב המקרים המצרים לא נותנים תרופות, הם מסיטים את תשומת ליבו של החולה עד שכוחו מתחזק והוא מתרפא או עד שהוא נחלש והוא מת. הוא מספר עוד שהם זהירים מאוד משימוש בתרופות ואם הם משתמשים הם בוחרים בצמחים עם השפעה חלשה יחסית, בצמחים נפרדים (לא תרכובות) וגם בצמחים מאוד מוכרים וידועים, בסיסיים.

הרמב"ם משבח את היחס המצרי לתרופות, ומביא כמה סיבות לתמיכתו:

הסיבה הראשונה , שהיא החשובה ביותר, היא החולשה של הרופאים בתחום זה. . אם הם יתנו טיפול חזק והוא טעות החולה ימות. אולם אם הם ישתמשו בתרופות חלשות ולא מורכבות והם יטעו אז התוצאה תהיה פחות קשה.

הסיבות השנייה והשלישית הן סיבות שקשורות באופן ישיר לאופיים ומזגם של המצרים לכן לא אביא אותן כעת.

הסיבה הרביעית היא שהמצרים הולכים על-פי הכלל שכל מה שאפשר לרפא באמצעות תזונה לא צריך לרפאו בדרכים אחרות. אם הכלל הזה לא עובד אז פונים למזון בעל תכונות מרפאות, ואם זה לא עובד אז נותנים רופות בעלות השפעה חלשה. בהמשך לכך, בשלב התרופות – כל מה שאפשר לטפל בו באמצעות צמח אחד אין לטפל בו באמצעות תרכובת של צמחים.

הרמב"ם עוד ממשיך ודן בנושא זה כמה פסקאות, בהן נתעמק בעתיד.

אז למה אנחנו חושבים שהרפואה המקומית היא רפואה של צמחים ותרופות?

ובכן, זה מכיוון שאנחנו תופסים אותה דרך העיניים שלנו היום. אנחנו מאוד מושפעים מדרך המחשבה המודרנית אליה הורגלנו ועל ברכיה חונכנו. אנחנו רואים וקוראים את הרפואה העתיקה ולוקחים מתוכה רק את הכלים שקל לנו להבין, רק את מה שקל לנו להשתמש בו במסגרת התרבות המודרנית.
אנחנו לוקחים את צמחי המרפא ומשתמשים בהם בדיוק כמו שמשתמשים היום בתרופה. אבל זה לא אומר שאנחנו משתמשים בידע הרפואי העתיק, כי בידע זה לפני שהשתמשו בתרופה השתמשו בהרבה כלים נוספים.
 אני חושב שאם הרמב"ם היה רואה את כל הספרים בהם הוציאו מתוך כתביו את צמחי המרפא בלבד, הכניסו אותם לספר, מחוץ להקשרם וכתבו עליו "רפואת הרמב"ם" הוא היה מתהפך בקברו (אולי בטבריה ואולי לא).

בניגוד לרפואה העתיקה, בעת החדשה הבאנו את השימוש בתרופות לדרגה של אומנות ובתרבות הרפואית שלנו כיום התרופות הן המרכיב המרכזי והראשוני.

לאחרונה קיבלתי את הספר החדש Bad Pharma, שבו סוקר הרופא בן גולדקר את הבעייתיות בתעשיית התרופות. אסכם את דברי בעזרת ציטוט מהספר. הציטוט הוא תמצית של התנהלות תעשיית התרופות ומסקנתו של הסופר מניתוח העובדות שהוא מביא לאורכו של הספר:

"תרופות נבדקות על ידי האנשים שמייצרים אותן, במחקרים שתוכננו בצורה גרועה, על מספר קטן של חולים תמהוניים ולא מייצגים, ו[המידע] מנותח תוך שימוש בטכניקות שהן פגומות, בדרך בה הוא יוצר הגזמה ביתרונות של הטיפול.
לא במפתיע, המחקרים הללו נוטים ליצור תוצאות שהן לטובת היצרן.
כשמחקרים מוציאים תוצאות שהיצרן לא אוהב, הוא רשאי להסתיר אותם מהרופאים והחולים, כך שאנחנו רואים רק את התמונה המעוותת של ההשפעות של כל תרופה. ….."

לאור הדברים הללו אולי כדאי לנו ללכת קצת אחורה ללמוד משהו מהרפואה העתיקה, ולנסות להשתמש בכלליו של הרמב"ם לגבי תרופות גם כיום.