(כתבה: טלי מאיר-צ'יזיק)
אני מבטיחה שכאן בסוף מונח לו מתכון, אבל קודם משהו קטן על ההזדמנות הגדולה שמציע לנו חג החירות.
אנחנו אוכלים המון אורז וחיטה, אלה מהווים את רוב הדגנים שאנחנו אוכלים (ואנחנו אוכלים המון דגנים). גם את שני אלה אנחנו לא צורכים בשלמותם כשהם ירוקים אלא דווקא כשהם מיובשים, משויפים, מרוקנים מהנבט ולרוב גם טחונים (במקרה של החיטה). כך אנחנו מכניסים אותם לגוף שלנו – דגנים מולבנים, מיובשים ומעוקרים. החלקים הלבנים, האלה שנשארים בתום התהליך, אלה שמהם אנחנו מייצרים קמח, פסטה, סושי, קוסקוס, בורגול – החלקים הלבנים האלה הם הסוכר של הדגן. כלומר – מבחינה תזונתית פיתה לבנה פועלת בגוף שלנו כמו סוכר, גם סושי. אני מקווה שלא צריך להסביר כאן על הנזק העצום של הסוכר.
חג הפסח הוא לא רק הזדמנות לנקות את הבית, הוא גם הזדמנות לנקות את הגוף מכל הסוכרים הללו. הנטיה של רובנו היא לברוח אל הקל – קמח תפו"א. המון מצות מקמח לבן, קמח מצה מקמח לבן והרבה סוכר – אבל כשאנחנו מחפשים קיצורי דרך כדי לייצר את אותם הטעמים, אז אנו מפספסים את החג המיוחד הזה. הדרך שלנו היא לקחת את הניקוי הזה כאתגר ולהעשיר את המנות בפסח באגוזים, בתמרים ובשקדים, במקום הדגנים והסוכר.
"מלאו כיסי באגוזים…", זוכרים?
אפילו את העוגות אפשר לשפר בהוצאת הגלוטן והסוכרים המעובדים. בעזרת מעבד-מזון או בלנדר אפשר ליצור עוגות נהדרות מאגוזים, חמאת קוקוס, תמרים וקמח שקדים, רק מוצרים טובים ומזינים שאינם מנסים לחקות אלא יוצרים יצירה חדשה וטעימה.
השבוע, לכבוד יום ההולדת של בכורתנו, הכנתי את עוגת השוקולד המלכותית של חניתה. שיניתי את המתכון בכך שהשתמשתי בקמח שקדים וכך העוגה היא גם כשרה לפסח.
אנחנו משיגים קמח שקדים בדוכן התבלינים בשוק של בית-שאן, או טוחנים בעצמנו שקדים בבית (מתאים למי שיש בלנד/ מעבד מזון טוב)
לציפוי העוגה טחנו המון תותים עם תמרים וחמאת קוקוס.
הנה מתכון עוגת השוקולד המלכותית של חניתה, בגרסה כשרה לפסח:
לחצו לתמונות של עוגות נוספות ממטבחנו
רכיבים:
- 3 כוסות קמח שקדים
- 2/3 כוס קקאו
- 1.5 כפיות סודה לשתיה
- 580 גרם תמרים
- 2 כוסות מיץ תפוזים
- 1 כפית אבקת וניל טבעית או מקל וניל אחד
- 2/3 כוס שמן זית
- 2 כפיות חומץ תפוחים טבעי
הוראות הכנה:
- מכניסים את כל החומרים היבשים למעבד מזון ומערבלים עד שנוצרת אבקה אחידה
- מוסיפים את כל שאר החומרים לאט-לאט, כל פעם חלק מהם.
- מערבבים עד לעיסה אחידה
- משטחים את הבלילה בתבנית כגולה 24 ס"מ משומנת קלות עד למחצית הגובה
- אופים בתנור מחומם מראש ל – 180 מעלות למשך כ – 45 דקות, עד שגפרור יוצא יבש
- מניחים את העוגה להתקרר.
בתמונה אני רואה שתי שכבות ובמתכון את אומרת לערבב הכול יחד, לא?
זו עוגת שוקולד עם ציפוי תותים:
"לציפוי העוגה טחנו המון תותים עם תמרים וחמאת קוקוס."
(חמאת קקאו, בשבילך… או מקדמיה, העיקר שיסמיך את הציפוי)
:silly:
תודה! מתכוונת לנסות בקרוב 🙂
המתמטיקאית שבי מתקוממת לנוכח ההמלצה להכפיל כמויות במעבר לתבנית עגולה.
ההבדל בין תבנית בקוטר 24 סמ למרובעת של 20 ס"מ הוא קטן ביותר. בלי להכפיל כמויות העוגה תצא כמעט באותו הגובה.
אם כבר להכפיל אז 1.5 יספיק עד תבנית בקוטר 28 ס"מ.
לי זה עבד :whistle:
אבל את תנסי ותחזרי אלי עם תובנות.
דיל?
😎
את רוצה להגיד לי שהכפלת את הכמות, עברת לתבנית עגולה ויצא לך אותו הגובה?
מתנצלת על האנאליות, אבל אני לא יכולה להניח לעניין.
המרובעת שאת משווה אליה, גם היא עם קמח שקדים?
(תראי, בסוף נצא מפה עם הנחיות שונות לקמח אורז, ש"ש ושקדים)
אני בעד לדייק את ההנחיות. אבל אין לי את הכלים שיש לך. אני רק יכולה לספר על מה שעבד לי.
לפני זמן רב, כשחניתה פירסמה את המתכון הזה, אכן ניסיתי אותו בתבנית מרובעת, בזמן האחרון אני עושה אותו בתבנית עגולה. כך או כך – זה עבד לי לפי ההוראות….
אבל כמו שאני תמיד כותבת – כישורי במתוקים מוגבלים ובקונדיטוריה בכלל אין לי כאלה.
אשמח מאוד אם תוסיפי מידע ואשמח לתקן בהתאם.
נעמה,
חזרתי על המתכון ודייקתי אותו עוד יותר לפי המצב המיטבי שמוציא לי עוגה בתבנית עגולה 24 ס"מ.
הי טלי,
אני מבינה את הצורך להוציא את הקמח הלבן והסוכרים מהמתכון, אך האם השימוש בקמח שקדים לא מעלה באופן בעייתי את רמת השומנים בעוגה ויוצר שינוי שאינו בריא בהרכבם הכימי? חג שמח
הי דנית.
אני בהחלט מבינה את הדאגה וכשאני עונה צריך לזכור שאין לי תארים בתזונה ולא בביולוגיה.
במתכון העוגה המקורי, זה של חניתה, היא מזכירה את האפשרות להשתמש בקמח שיבולת שועל ובקמח אורז.
אני מעדיפה לא להשתמש בדגנים ולא עשיתי ניסויים עם קמח חומוס, הגם שאפשר.
אפשרות נוספת היא להשתמש בקמח מכוסמת שהנבטנו וייבשנו, וזה משהו שאנחנו בהחלט עושים אבל הוא פחות נגיש.
דעתי האישית היא ששם המשחק הוא גמישות ויצירת חלופות – באופן בסיסי ככל שאנחנו מעבדים את המזון שלנו כך הוא פחות חיוני (למעט בישול של ירקות שהודגם במחקרים רבים כמסייע בעיכול, אך גם הוא נחוץ במידה בלבד, לצד מזונות טריים). במסגרת הצורך התרבותי שלנו במזונות מעובדים אנחנו משתדלים למזער את הנזקים. רוב העוגות שאני מכינה אינן אפויות, אולם זו עוגה אפויה וככזו היא דורשת קמח כלשהו. לטעמי, הדרך הטובה ביותר היא לעשות בה שימוש מועט (בחגים, בימי הולדת) ואפשר בהחלט להחליף קמחים כדי לגוון.
בקמח להכנת מצות אסור שתיגע טיפה של מים – לכן הטחנות לא משרות אותו, ובהתאם הוא יותר יקר. זהו ההבדל היחיד בין הקמח הרגיל לקמח להכנת מצות. יש הרבה מאוד הקפדות כשרות גם על ההובלה של הקמח – למשל אסור להוביל קמח מצות גם כשיורד גשם – למרות שהמיכלית אטומה. למרות שזה אולי נשמע קצת הזוי, קח בחשבון שמה שאנחנו מוכרים פה זה כשרות, קמח ומים – אנחנו חייבים להקפיד על זה ואסור להתפשר.