עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
Loading
מאי 7, 2011

יש כאן בקיבוץ מרכולית, אנחנו נקרא לה – המלכודית.

ילדים מאוד אוהבים ללכת לשם, החלל המרכזי מלא מהרצפה ועד לתקרה בחומרים מזיקים ומושכי-עין.

העניין הוא שהם גם אוהבים את העצמאות. בשונה מהחווה האורגנית הקרובה למקום מגורינו (20 דקות נסיעה למושב מרחביה), המלכודית נמצאת במרחק הליכה והילדים יכולים לתרגל רכישות עצמאיות.

היום גיליתי שיש עוד משהו – בכורתנו אוהבת לחלוק.

כשכיוונתי שנחזור להסדר הקודם שלנו – כותבים רשימה ונוסעים איתה פעם בשבוע לחווה האורגנית – היא השקיעה מחשבה רבה בשאלה מה אפשר לקנות שאפשר גם לחלק לחברות.

אמרתי – לחלוק את רוצה? בואי נכין שוקולד.

הכנסתי לבלנדר קקאו (אני משתמשת לרוב בשבבי קקאו לא קלויים), אגוזי לוז וטחנתי.
אחר-כך הוספתי קצת שמן קוקוס ותמרים ושוב טחנתי.

אני הכנתי כדורים, איה דחסה מאסה של שוקולד לתוך כוס ואמרה שהיא תאפשר למקבלים להחליט על הצורה בעצמם.
חשבתי שזה מאוד יצירתי אבל חששתי מהתגובה למראה החומר החום נח לו בתחתית הכוס. האם חבריה יענו לו ויקרצו ממנו צורות למאכל?
הצעתי לה שאולי נכין משהו נעים לעין.
היא התרצתה ושפכה את תכולת הכוס על צלחת. כך קיבלנו עוגת שוקולד קטנה.
איה מיהרה להכין לה "ילד" (עוגה קטנה יותר).
ואני מיהרתי לצלם.

2 תגובות על “Sharing is Caring”

  1. נעמה הגיב:

    איזה יופי 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *