עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
Loading
מאי 1, 2019

לפני שנים רבות פגשתי לשיחת ייעוץ, זוג עורכי דין עסוקים שסבלו מבעיות עיכול. הגבר עבד בתפקיד שדרש ממנו להגיע בכל יום עם חולצה מכופתרת יפה ונקייה למגדל משרדים גבוה, ללא חלונות אותם ניתן היה לפתוח לאוויר הצח. הם לא אהבו לכבס, ולא היה להם זמן לגהץ, אך הם מצאו פתרון שנראה בעיניהם גאוני. הם גילו שבישוב ירכא ניתן לקנות חולצות מכופתרות בשבע עשרה ש"ח לחולצה. אז הם פשוט קנו בכל חודש חולצות כמספר ימי העבודה, הגבר לבש בבוקר את החולצה ובערב, כשחזר הביתה, היה מוריד את החולצה וזורק אותה ישר לפח. הם היו מאושרים.

לפני מספר ימים צפיתי עם איה, ביתי הבכורה, בסרט התיעודי "העלות האמתית" שעוסק בתעשיית האופנה העולמית והצפייה טלטלה אותי, והזכירה לי את הסיפור המזעזע שסיפרתי כאן.

ממש כמו באוכל, מזון מהיר הוא זמין, קל, זול אך יש לו מחיר נסתר, כך גם לבגדים.

אני מכיר את סיפור האופנה המהירה, הבגדים שאנו קונים ברשתות האופנה הגדולות, שם ממש כמו במזון, כשאתה לא באמת יודע מאיפה הגיע הבגד הזול שקנית, סביר להניח שמישהו בדרך שילם את המחיר, אם זה מגדל הכותנה או הפועלת במתפרה. לקנייה כזו יש מחיר, מחיר נסתר מהעין אך משמעותי.

אין ספק שממש כפי שאני דורש מעצמי לשים לב למה שאני אוכל: מאין הוא מגיע ומה הוא עבר בדרך, כך אני צריך גם להתייחס לבגדים שאני לובש ולשאול מדוע הם זולים כל-כך? מנין הגיעו? מי יצר אותם? האם אני יכול לרכוש בגדים מקומיים?

אני לא דוגמא טובה לסטייל, יש לי כמה זוגות מכנסיים, כולם זהים, ובדרך כלל אני הולך עם חולצת טישרט יד שנייה בצבע שחור עם חורים וכתמים, כובע ונעליים ישנות.

מיד לאחר שראיתי את הסרט, גלשתי כדי לבדוק היכן וכיצד מייצרים את המכנסיים שאני לובש. לשמחתי גיליתי שהחברה שמייצרת אותם פועלת בכל התחומים שהוזכרו בסרט, החל מקניית כותנה שגודלה באחריות ועד כללים ברורים לגבי העסקה ויחס לעובדים במפעלים בהם מייצרים את מכנסיים.

את החולצות שלי אני משיג בדרך כלל בחנויות יד שנייה. כיום ישנן חנויות רבות כאלה ברחבי כל הארץ.

"הפרט האופנתי" היחיד שאני מחזיק הוא הכובע שלי,  כבר שנים מסתובב עם אותו סוג כובע, המגיע מחברה ותיקה ונתפר בעבודת יד בקנדה, יש לי שלושה כאלו והם מותאמים בדיוק לראש שלי ומבוטחים.

והנעליים, בשנים האחרונות אני קונה נעלי יחפנים  (Barefoot) ומקפיד על חברה שתומכת ביצרנים.

אז אני מתקדם לקראת אופנה בת קיימא, אבל מה עושים צרכני אופנה כבדים? הנה כמה פתרונות:

הפורום בפייסבוק לאופנה בת-קיימא

מפת חנויות יד-שנייה

ישנה קבוצת פייסבוק בשם ג'אנקית – junkit המארגנת ומיידעת אודות אירועי החלפות, ומידי שבוע מתפרסמים בה מפגשי החלפות מקומיים 

ולסיום סרטון מרתק של טד: מעגל החיים של חולצת טי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *