עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
ינואר 13, 2020

כתב: ד"ר אורי מאיר צ'יזיק

ערכה: חוה רימון

המאמר נכתב עבור המגזין "חיים אחרים", ופורסם בגליון דצמבר 2019

משנה: אחת השאלות המרכזיות בנוגע לחיים בריאים היא איך אפשר להטמיע ידע, הלכה, בחיי היומיום ולהפוך אותו למעשה

איך אפשר להטמיע תזונה בריאה, אורח חיים בריא, ערכי קיימות? אצלנו בהנהגת הבריאות קוראים לזה "מהלכה למעשה" או תכלס, אם תרצו. בנושא הזה עסקתי, אמנם קצת בעקיפין, גם בדוקטורט שלי. השאלה שיצאתי איתה למחקר הייתה איך הרפואה הערבית העתיקה (המאה השמינית עד המאה ה-15) והידע האדיר האצור בה היו לא רק הלכה, אלא גם מעשה. הרפואה הייתה מורכבת משפת קוד שנקראה תורת היסודות, המזגים והמרות. יש חוקרים שטוענים שהרפואה בעת העתיקה הייתה רק נחלתם של רופאים, אבל אני ורבים אחרים טוענים שהיא הייתה חלק מהידע הכללי ומהתרבות; כל ילד הכיר את שפת הרפואה העתיקה וידע להשתמש בה.

אבל עוד נחזור לזה. לפני כן ניגש לבנק העולמי. הבנק העולמי הוא גוף בינלאומי שמטרתו לשים קץ לעוני הקיצוני (Extreme Poverty) ולעודד שגשוג של כל שכבות האוכלוסייה. לפני מספר שנים, לראשונה בתולדותיו, העמידו בראשו איש שאינו כלכלן, אלא רופא ואנתרופולוג. ביוזמתו הוציא הבנק בשנת 2015 דוח מרתק שעוסק בהתנהגות אנושית ובהיבטים הפסיכולוגיים של פיתוח כלכלי, מתוך ההבנה שתפקידו של הבנק משתנה. פעם היו נציגי הבנקים דוחקים דינות המתפתחות לקצץ בהוצאות ולערוך הפרטה נרחבת, מתוך הנחה שאלה יגדילו את התוצר הלאומי הגולמי שלהן. ואולם הדוחות העדכניים של הבנק העולמי מלמדים, שזו הייתה טעות, שדווקא השקעות נכונות של המדינה הן אלה שיובילו לפיתוח בר קיימא. התחומים שבהם התמקד דוח 2015 – בריאות, חינוך, הורות ועוד – הם תחומים חברתיים, בדרך כלל המועמדים הראשונים לקיצוץ, בעיתות מיתון.

מקום מרכזי בדוח מוקדש לבחינת הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות ואיך החלטות אלה משפיעות על עתידנו. הנחת היסוד היא ששלוש התנהגויות נפוצות מכתיבות את דרך קבלת ההחלטות שלנו: 

  1. אנחנו מחליטים אוטומטית ומהר מדיי. אין לנו זמן לשקול בנחת.
  2. אנחנו מושפעים ממה שחברינו עושים (לחץ חברתי, תסמונת העדר). אם לכולם יש, אז גם אני צריך או אם כולם עושים, אז גם אני אעשה.
  3. אנחנו נוטים לפעול על פי מודלים שאנחנו מכירים. אם כדי לפתור בעיית בריאות נוטלים גלולה, אז ניטול גלולה.

זה מזכיר לי תמיד משפט של הרמב"ם, מסופה של האיגרת על הקצרת (בתרגום חופשי שלי): "אדם נוטה לרעיונות שלאורם צמח, עליהם גדל והתרגל, ואותם רכש בדרך הטבעית; הוא מתרחק מרעיונות מנוגדים, אפילו הם נכונים יותר. כך הוא מעדיף אוכל גרוע שהוא רגיל אליו על אוכל טוב שהוא חדש לו."

התזה המוצגת בדוח של הבנק מראה כמה קשה להטמיע בחברה האנושית ידע או התנהגות חדשים ושונים, אבל בה בעת היא מראה, בעזרת דוגמאות של פרוייקטים ומחקרים מרחבי העולם, שזה אפשרי. לדוגמה: גילו שילדים שאימותיהם הונחו ליצור איתם אינטראקציות בתקופת הינקות והילדות, משמע לשוחח איתם ולשחק איתם, השתלבו כבוגרים בכוח העבודה בשיעור העולה בכ-25% על ילדים שלא זכו לאינטראקציה כזו. זו דוגמה להשקעה בפרויקט של בריאות קהילתית שכלכלנים וקובעי מדיניות יכולים להבין, השקעה שיש לה השפעה מרחיקת לכת על המידה שבה ילדים יכולים להפוך למבוגרים פעילים ותורמים. אבל זו רק דוגמה אחת; בדוח יש דוגמאות רבות, ומה שמשותף לרובן הוא שהן מטמיעות התנהגות על ידי הכנסה של שפה שונה, קוד שונה.

ואיך זה מתקשר להנהגת הבריאות? 

בהנהגת הבריאות אנחנו מפתחים גופי ידע שתכליתם להשפיע על בריאות של אנשים וקהילות. אנחנו עוסקים בבריאות אישית, וכדי להבין אותה אנחנו צריכים להבין גם את הפרט ואת דרך מחשבתו וגם את הקהילה. אנחנו עוסקים בדרכים שבהן ניתן לחזק ולחבר קהילות, מתוך ההבנה שקהילה חסונה היא מרכיב חיוני בבריאות האנושית. כדי להצליח לחולל שינוי מתמשך, עלינו ללמוד איך אנחנו יכולים לעזור לקהילות לקנות ידע ולאמץ פעולות ושיטות עבודה המקדמות בריאות וקיימות. הידע העצום האצור בדוח הבנק העולמי מסייע לנו ללמוד עוד קצת על הדרך שבה אפשר להפיץ ידע זה ולהעמיק אותו.

העניין הוא שבסופו של דבר אנחנו, המלמדים את הנהגת הבריאות, איננו אלה המביאים את הדברים לכלל מעשה. התלמידים הם אלה שלוקחים את הידע ומביאים אותו לקהילה שלהם, למשפחה, למקום העבודה, לקיבוץ, לשכונה.

ופה אנחנו חוזרים לעבודת הדוקטורט שלי. איך יודעים אם הרפואה העתיקה הייתה לא רק הלכה, אלא שימשה גם למעשה? יודעים אם מחפשים את הקוד שהיה חלק מחיי היומיום. כשחולה היה מגיע לרופא, הם היו מדברים בשפה אחת (של היסודות, המזגים והמרות) וחושבים ופועלים באותה הדרך (חיפוש הגורם לחולי). אבל לא רק במפגש בין החולה לרופא דיברו בשפה הזאת, אלא גם בקהילה; כל אחד היה בקיא בה, וידע לספר לקרוביו או למכריו על המזג שלו או על המרה שמשפיעה עליו.

אילו היום הייתה השפה הזו חלק מהתרבות היומיומית, היא הייתה יוצאת מהכתבים הרפואיים אל הרחוב. ובכל זאת היא הותירה מאחוריה עקבות; למשל המושג "מרה שחורה". ברפואה העתיקה הייתה משמעות המושג רחבה מזו שאנחנו מכירים היום. מרה שחורה הייתה חלק מנוזלי הגוף, ועודף ממנה היה כמו תבשיל שהוקדח, וביטא דיכאון ואדמתיות. בימינו נשאר המושג כביטוי לדכיאון, שריד למשמעות העמוקה המוקדמת.

כדי להפוך את הנהגת הבריאות למעשה, עליה להיות חלק מהקוד, מהשפה. בתחילת דרכנו כמנהיגי בריאות, במהלך בניית תכנית הלימוד וההכשרה, חשבנו שהדרך שלנו היא לפעול ולייצר פעילות יזומה בקהילה, אבל כיום אנחנו בסך הכול מלמדים שפה, דוברים אותה, מתרגלים אותה ויוצרים קהילה שמתקשרת בשפה הזו. השפה, כך אנחנו מקווים, תוביל למעשה.

תגובה אחת על “לומדים שפה”

  1. אודל הגיב:

    מאוד מעניין.תודה.יש בעיה שהתקשורת יוצרת בילבול גדול באוכלוסיה,כמה שמעבירים מסרים בצד אחד,התקשורת לרוב מקלקלת.אשמח ללמוד עוד על השפה שאתה מדבר עליה,כלומר אם אפשר דוגמאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *