עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
Loading
נובמבר 4, 2012
(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

אני אינני מבין גדול בהלכה, ובכל זאת הסיפור הבא שלי נסוב סביב יחסה של ההלכה לתזונה. למדתי את הנושא מפי הרבנים שהכרתי בדרכי והעניין סבוך ומרתק ממה שנדמה.

הקהלים שאני מרצה ומסייר איתם הם מגוונים ביותר, ופעמים רבות הם כוללים אנשים מאמינים וקהילות דתיות. עם זאת, לקח זמן עד שההקשר ההלכתי של תחום ההתמחות שלי עלה בשיחה.
הפעם הראשונה שבה זה קרה הייתה לפני כמה שנים, כשהעברתי קורס בישול בריא באחד הקיבוצים הדתיים בעמק. בקורס השתתף אדם יקר שלמדתי מאז להעריך, רב ומנהל בית-הספר האזורי. סיפרתי את הסיפורים הרגילים שלי, והוא היה מאוד מופתע מכמות הרעל שאדם ממוצע מכניס לגופו. בסוף הקורס, כשפגש אותי ברחוב עם כמה חברים, הוא אמר להם – "אתם רואים אותו? הוא יותר דתי מאיתנו".

תגובתו הפתיעה אותי וגרמה לי לחשוב.

מאוחר יותר הגעתי לקרוא את הקטעים של הרמב"ם בהם הוא מתייחס לנושא. הרמב"ם מייחס את נושא שמירת הבריאות למצווה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", שהיא הלכה שמקורה בתורה ושקולה להלכות כמו שמירת שבת. משמעותה היא, על-פי דבריו של הרמב"ם: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם – מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים". כידוע לכולנו, הרמב"ם הוא מקובעי ההלכות החשובים ביותר, והנה בכתביו הוא קובע הלכה כי יש להישמר מנזק לגוף.  עם זאת, דוע לנו כי תזונה טבעית לא נחשבת כיום הלכה וכי רבים הנוהגים לפי הלכות שקבע הרמב"ם מציבים משקאות ממותקים ולחם לבן שולחן השבת ומחלקים באהבה ממתקים לילדיהם.

כאמור, אני אינני מבין גדול בהלכות, לכן ניסיתי לאתגר בנושא זה כמה מחברי הדתיים.

מה ההבדל בין אכילה בריאה לשמירת שבת אם שתיהן מצוות מדאורייתא, כפי שכתב הרמב"ם?

בעצם, המצווה כפי שפרש אותה הרמב"ם לא נוגעת רק באכילה בריאה, אלא גם בהתנהגות בריאה. לפני כמה שנים הייתי בכנס בנושא הרמב"ם בטבריה ואני זוכר את אחד המרצים, רופא בכיר מבית החולים "ישיבה" בניו-יורק, שעלה לבמה ואמר שרב שיוצא משיעור שהעביר ומעשן סיגריה, צריך לשלול ממנו את הרבנות שלו.

השבוע פגשתי חבר חב"דניק העוסק בצמחים, ישבנו ושוחחנו. כהרגלי העלתי את שאלת ההלכה והתזונה בפניו ושאלתי אותו למה בבית חב"ד אוכלים כל כך הרבה ג'אנק. אמרתי לו – בעצם שנינו דתיים באותה מידה–  רק שאתה בחרת לשמור שבת ואני בחרתי מצוות אחרות (ואהבת לרעך כמוך, לא תרצח, לא תגנוב, ונשמרתם מאוד לנפשותייכם). הוא הסכים איתי ואף הרחיב וסיפר לי כי בספר "שערי האמונה", המרכז הוראות ודרשות של הרבי מלובביץ', כתב הרבי דברים דומים בעקבות פרשנותו של הרמב"ם. הרבי מלובבץ' כותב בפרק מ"ב בספר כי אכן, כפי שפרש הרמב"ם, הלכה היא שעל האדם לשמור על בריאותו כמיטב ידיעותיו ולפי מה שידוע על הנהגת הבריאות בתקופתו. ובכן, בתקופתנו ידוע מעבר לכל צל של ספק כי קמח לבן וסוכר מזיקים, מכאן יוצא שצריכתם נוגדת את ההלכה.

עם זאת, הוא אמר, אי אפשר לדרוש ממשפחה דלת אמצעים לאכול אוכל מזין. הם לא יעמדו בזה. ייתכן שכך, עניתי, אבל אם הרב עובדיה יוסף היה מחליט שכולם צריכים לאכול בריא ושהדבר נכנס לקריטריונים של תעודת הכשרות שלו, אז האוכל הבריא לא היה יותר יקר.

16 תגובות על “מהלכה למעשה”

  1. פנינה הגיב:

    כמה נכון..

  2. שוראנגיז הגיב:

    אורי יקר,
    כרגיל אהבתי מאד ואכן, אם הרבנים היו משתמשים בכוח שלהם לדאגה לבריאות של מאמיניהם, כולם היו זוכים.
    לעניין המי דתי, זה לא מה שקובע, כולנו יהודים, זה מה שקובע, היהדות ניתנה ליהודים ולא לדתיים ואני מכירה רבים רבים שהם אמנם חילונים, אבל יהודים יותר מהדתיים.
    שבוע טוב ומבורך שוראנגיז

  3. מירה בוכניק הגיב:

    חינוך לתזונה ולאיכות הסביבה,הוא התחייבות של הדור הקודם לתת לדור הבא את המפתח לעתיד ולפיכך סבורה אני כי מצווים אנו לפעול למען מטרה זו .המהפכה בנושא תזונה ואיכות הסביבה צוברת תאוצה והיא זקוקה לכל סיוע ולכל דחיפה של דמות ציבורית ,לגבי הרב עובדיה ,זה בגדר מדע בדיוני ,אז בואו נהיה מעשיים ונמשיך להפיץ לכל עבר את המידע החיוני הזה המועבר ע"י אנשים מדהימים כמו אורי מאיר צ'יזיק שעושים מלאכתם נאמנה.שבוע נהדר לכל עם ישראל.

  4. אירית שבח הגיב:

    שמירה על תזונה בריאה ונכונה קשה על הציבור הדתי חרדי עקב הכנסה נמוכה מאד. יחד עם זאת, ידוע הוא – לדוגמא – שבראש חודש ילדים מקבלים ממתק שאין במהלך החודש ואז במקום ממתקים שאינם בריאים חלק מהמשפחות קונות מעדני חלב לילדים. נכון שגם על החלב יש חילוקי דעות אבל אין ספק שזה טוב יותר ממוצרים מעובדים אחרים.בחנויות המגזר החרדי יש שינוי בשנים האחרונות ואני חושבת שחובה עלינו לרתום את חברות המזון להוריד מחירים באופן סלקטיבי ולאפשר לאוכלוסיול חלשות לצרוך מזון טוב יותר. שבוע נפלא ותודה אורי על ההארה.

  5. נעם הגיב:

    הנושא בהחלט לא מוצה מבחינה דתית.
    אומר את האמת, רוב הדתיים עמוסים במצוות ואינם רואים את השכל הישר שיש באכילה בריאה.
    ברור שאדם שמאמין באלוהים ובכך שהוא ברא את העולם יכול בקלות להאמין כי יש הוראות הפעלה לגוף הזה, והם התזונה הבריאה ביותר שניתנה לו.

    על הפרטים עשוייה להיות מחלוקת, אבל דברים כמו סוכר לבן, קמח לבן, מזון מתועש מאוד, עני בנוטריאנטים (סוכריות טופי, "גומי" וכד') ומהעבר השני – פירות וירקות, אגוזים, שקדים וכד', הנזק\תועלת שבהם ברורים לכל אסכולה תזונתית המוכרת לי.
    וכנגד זה כל טענה היא בגדר תירוץ בלבד. עם כל הקושי בשינוי תזונתי, אני חושב שמקום של הוראות הפעלה הוא עיקרון שדתיים רבים יכולים להתחבר אליו.

    נעם,
    תזונאי דתי

  6. אברהם הגיב:

    ב"ה

    ראשית כל אורי ידידי. ישר כח על העלאת הנושאת למודעות ציבורית.

    כחב"דניק – אנו בוחרים כגישה כללית בחיים לא להטיף לאחרים מה אסור ומה מותר. כי אם לחזק את המעלות
    והתועלות אודות המסר אותו אנו בוחרים להציג. ובכלל זה גם בענין הנפלא אותו אתה בוחר להציג מודעות לתזונה בריאה.

    חשוב לחדד :הרבי מליובאוויטש בספרו שערי אמונה נותן דגש חזק כי, משנה תורה היד החזקה לרמב"ם נחשב
    "הילכות ההלכות" (כלומר כשנפסק שולחן ערוך בחר מחברו בפסקי שלושה מענקי ישראל רא"ש רי"ף ורמב"ם
    וקבע כל סוגיה ברוב של שני דעות למול אחת) ומשום כך כאשר יהודי מברך על לימוד התורה בברכות השחר.
    לימוד הרמב"ם הלכות דעות פרק ד הוא לא בגדר המלצה אלא חובה הלכתית.

    באשר לגאון מר"ן עובדיה יוסף נראה לי שנכון הדבר אילו נשמור על כבודו לא תורם לקידום מטרה נפלאה כשלך
    אולי הוא חיכה רק לאדם שכמותך שבדרכי נועם והסברה יסייע לכולנו לקדם המטרה

    נפלא . אוהב מאד את נושא
    בהצלחה רבה ומופלגה אברהם

  7. אברהם הגיב:

    ב"ה

    אגב.
    מה העניין של תזונה נכונה דווקא לדתיים או חרדיים אורי ? מדוע אינך מפנה
    השגותייך לכלל הציבור ?

    מניח שיש טעם מדוע הדיון בחר לעסוק בקשר שבין יהודים שומרי תורה ומצוות
    לתזונה נכונה.

    מסקרן אותי

    • שלומות אברהם.
      בכל האתר הזה אורי עוסק ברפואה המקומית, בליקוט צמחי-בר, בהיסטוריה של התזונה ובמזון בריא.
      הרשומה שהגבת עליה היא רק אחת מאלפי עמודים באתר זה, והיא היחידה שעוסקת בנושא ההלכה והדת בהקשר של מזון בריא.
      בבלוג, שהוא חלק מהאתר, מתפרסמת כל שבוע רשומה פרי מקלדתו של אורי, ובכל שבוע היא עוסקת בנושא אחר.
      כמו הנושאים שעלו בעבר, זה אחד מהנושאים שעלה בהרצאות ובמפגשים של אורי במהלך השבוע.

      • אברהם הגיב:

        ב"ה

        טלי , מודה לך מאד שהארת את עיניי חשוב מאד.

        כעקרון הנושא הכאוב הזה הוא נחלת הכלל בארץ.
        יש המון מה לעשות להגברת המודעות לנושא בקרב אוכלוסיות רבות ואכן כן גם
        בקרב הציבור החרדי או החסידי אליו אני משתייך.

        עושה לי רושם שאם אפשר היה להשפיע מעבר לדיונים תאורטיים והיה נכון לעשות כן

        בכל אופן ישר כח שבחרת להשיב לי

        יום נפלא ובשורות טובות
        אברהם

  8. רינה הגיב:

    אורי שלום,
    אנו משפחה דתית לאומית(בניגוד לחרדית). אוכלים ע"פ הרפואה הסינית. קשה מאוד לילד שמור על התזונה הזו בחוץ, נוכח חבריו שאוכלים לארוחת עשר לחמים לבנים עם שוקולד וחמאת בוטנים וכל החטיפים, שאצלינו לא נכנסים הביתה.
    התזונה הזו ממש מצילה אותנו, ונותנת אותותיה החיוביים לאט לאט.
    אני חושבת שככל שנגביר את המודעות של הדור הצעיר ונסביר להם מדוע לא כדאי לאכול מזונות מסויימים ומדוע כן לאכול אחרים, וכן לא נכניס הביתה "אויבים", כך ילמדו הילדים.
    כל טוב
    רינה

  9. בועז הגיב:

    יפה אמרת. אהבתי את הגישה הרעננה ואת החידוש בדבר המצווה של ממש (אליבא דרמב"ם) לשמור על גופכם.
    אם כך, גם אני דתי במידה לא קטנה כלל (גם במובן התזונתי וגם במובנים אחרים, כפי שציינת).

    שבוע בריא וטוב!
    בועז.

  10. נעמה הגיב:

    נהדר. תודה 🙂

  11. אסתר הגיב:

    בס"ד
    שלום אורי וטלי-
    קודם כל יישר כח ושמחה גדולה להכיר אותכם- גם אם רק ווירטואלית כרגע:) אנחנו זוכים לחיות ולעסוק הרבה בקשר המתבקש בין יהדות וקיימות- וספציפית מזון בריא…
    אנחנו בדיוק מארגנים כנס בנושא "תזונה מאירה או תזונה מהירה" אצלנו בגרעין שובה- והרבה מאד מקורות וחכמים עסקו דיברו ואכלו מזון מאיר לאורך דורות בהיסטוריה היהודית,

    יש לנו שפע של חכמת חיים מעשית ומהותית ללמוד מחזל"ינו…. והשאר לא למקלדת-אולי נפגש בליקוט או בליקוטי מוהר"ן:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *