עדכונים מהבלוג
הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:גלגלי התקינה טוחנים לאט
(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)
לפני כשנה פנה אלי יריב ספקטור היקר וביקש ממני להחליף אותו בועדת התקינה העוסקת בקמח. הוא סיפר לי שהוא יושב בועדה מטעם המועצה לצרכנות כי ביקשו ממנו1 , אבל הוא לא ממש מבין בקמח והוא מרגיש שאם ישב בועדה מישהו שכן מבין בקמח אז הוא יוכל באמת להגן על האינטרס הציבורי. לא ידעתי אז לאן אני נכנס – לא הבנתי בתקינה ובדיעבד מסתבר שגם לא הבנתי מספיק בקמח. אבל הבנתי שזה חשוב ויריב ביקש, אז אני קפצתי למים.
מכון התקנים הוא גוף לא כל-כך מוכר לציבור הרחב, אך מדובר במוסד מרכזי וחשוב שמשפיע כמעט על כל דבר שקורה לנו – החומרים מהם בנוי ביתנו, הרכב הדלק של האוטו, מבנה הכסא עליו אנו יושבים ועוד ועוד… – כולם חייבים לעמוד בתקנים שנקבעים במכון. כלומר – התקנים של המכון יוצרים את הבסיס עליו בנויים ומשווקים רוב החפצים והמוצרים סביבנו. כמו כל מוסד שקשור לממשלה יש כללים רבים, נהלים, מסמכים, חוקים, עורכי דין ועוד. כל ועדה במכון התקנים אמורה ,בתאוריה ,לייצג מגוון אינטרסים תוך איזון בין האינטרס הצרכני/ציבורי ובין האינטרסים המסחריים. למעשה, אך לא תמיד איזון זה נשמר. בסוף אסביר איך אפשר לעזור, אבל קודם – מעללי בנבכי התקנים.
אז כמו שכתבתי, קפצתי למים ונכנסתי לועדה לתקנון קמח ומוצריו. זו הוועדה שקובעת איך ימכרו לכם את הקמח, כמה מידע תקבלו על האריזות ואיך ייצרו אותו.
רגע של היסטוריה
פעם (לאורך ההיסטוריה), כשהיו רוצים לטחון קמח היו פשוט לוקחים את זרע החיטה השלם וטוחנים אותו, זה בעצם קמח מלא. במחצית הראשונה של המאה ה-19 המציאו בבודפשט מכונה חדישה המבוססת על גלגלות מתכת, שבפעם הראשונה בהיסטוריה הצילחה להפריד את שלושת רכיבי גרעין החיטה – קליפה (סובין), נבט (פנים הגרעין) והאנדוספרם (החלק שבין הקליפה לבין הנבט, קמח לבן). מאותו הרגע התחיל האדם להשתמש בקמח הנטחן רק מהאנדוספרם ונקרא בפינו 'לבן'. הקמח הלבן נחשב בתחילה ליוקרתי יותר, אך הסיבה להפרדה הזו הייתה כלכלית – כאשר מוציאים את הנבט (החלק הכי שומני והכי מזין בחיטה) ואת הסובין (הסיבים התזונתיים) חיי המדף של הקמח מתארכים באופן משמעותי ביותר. פה צריך לציין כלל מאוד חשוב בכלכלת המזון המודרני: ככל שחיי המדף של המוצר יותר ארוכים (ולא משנה כמה השקעה נדרשה להארכת חייו) הוא יהיה רווחי יותר ליצרן. לכן קמח לבן הרבה יותר רווחי מקמח מלא.
קמח לבן איננו מזון, הוא חומר מזיק
די מהר הסתבר שהקמח הלבן יוצר חוסרים וגורם למחלות. כבר בשנת 1911 נעשה ניסיון בבריטניה לחזור לקמח מלא מתוך הבנה שהקמח הלבן גורם לבעיות בריאותיות, בעיקר בשכבות החלשות של האוכלוסייה, אך ניסיון זה נתקל בהתנגדות קשה של בעלי טחנות הקמח והמאפיות. כיום ידוע הנזק של הקמח הלבן כמעט לכל ובהחלטות הרשמיות של משרד הבריאות אף כתוב שיש לעודד צריכה של קמח מלא. הם אכן ניסו להעביר את הסבסוד של הלחם הלבן ללחם מלא, אך ללא הצלחה, הרי היצרנים (של הקמח והלחם) מרוויחים הרבה יותר משיווק קמח לבן מאשר קמח מלא.
ואז משרד הבריאות ניגש לשינוי התקן.
איך מייצרים קמח מלא?
נקודת המוצא אותה צריך להכיר היא שהתקן של הקמח המלא בישראל הוא "הונאה" בחסות החוק. בישראל אפשר על פי התקן לכנות "קמח מלא" גם קמח שהוא אינו מלא, כי הוציאו 10% מרכיביו. המשמעות היא שאפשר בתהליך הפקת הקמח המלא להוציא את הנבט (שהוא החלק המזין ביותר) וחלק גדול מהסובין, שבדרך כלל הם כ-10% מגרעין החיטה, ועדיין לכתוב על האריזה שזה קמח מלא. כך יוצא קמח שהוא קרוב יותר לקמח לבן אבל עדיין מותר (על-פי התקן) לכנותו קמח מלא.2
תקן זה הוביל למצב שבו רוב הקמח המלא שנמכר בארץ, וכמעט כל הקמח המלא שממנו אופים לחם מלא, אינו באמת מלא. גם במאפיות הבוטיק, בהן מיצרים לחם מלא שהוא רק מקמח מלא, ברוב המקרים הקמח המלא הזה הוא לא באמת קמח מלא אלא קרוב יותר לקמח לבן מבחינת ההרכב שלו ומבחינת ההשפעות שלו על הבריאות שלנו.3
כן. זה בהחלט אומר שאנשים רבים שחשבו שהם עוברים לקמח מלא בעצם עברו רק קצת לכיוון המלא, ובעצם נשארו עם הנזקים של הקמח הלבן. אני מקווה שבשלב הזה כבר יותר ברורה לכם חשיבותו מכון התקנים.
בנוסף, על-פי התקן אפשר לקרוא "לחם מקמח מלא" אפילו ללחם שיש בו 51% קמח מלא. אתם זוכרים שה-51% האלו הם בעצם רק 90%? כן זה תרגיל במתמטיקה, בסופו יושבים המעיים שלנו עם מחשבון ולא מצליחים להבין מה בדיוק מלא כאן. אבל זה האינטרס העיסקי – להוריד כמה שיותר "מלא" מהלחם המלא כדי שיחזיק כמה שיותר זמן על המדפים. הבעיה היא שככל שאורך חיי המדף עולה, כך מתקצרים חיי הצרכנים.
לאחר דיונים בוועדה לתקנון הקמח ומוצריו הוחלטו כמה החלטות – לחם מקמח מלא יהיה לחם שיש בו לפחות 80% קמח מלא (אנחנו רצינו 100%, אך התפשרנו), ועוד הוחלט שקמח מלא יהיה רק קמח שמכיל מ-100% מחלקי גרעין החיטה.
אבל יש עוד משהו קטן שאנחנו הצרכנים צריכים לדעת. היה צריך להכניס עוד תיקון "קטן" לתקן.
נטחן מגרעין החיטה בשלמותו
יש שתי דרכים לייצר קמח מלא. הראשונה, שהוזכרה קודם, היא לקחת את גרעין החיטה ולטחון אותו: מצד אחד נכנס גרעין חיטה ומהצד השני יוצא קמח. השיטה השנייה היא לפרק את החיטה לשלושת חלקיה שהוזכרו לעיל, ואח"כ להרכיב בחזרה (אחרי הטחינה). בשיטה השנייה אפשר בעצם להרכיב את הקמח כמו לגו – להכניס למיקסר של הלחם עמילן מאסיה נבט שהגיע ממזרח אירופה וסובין מאפריקה. בשתי השיטות, אתם כבר מבינים, התקן אמר שמותר לכתוב אותו הדבר על האריזה – לחם מקמח מלא.
עקרונית, אין בעיה עם פירוק והרכבה של חיטה, אם באמת מצד אחד נכנס הגרעין ובצד השני יוצא (אחרי פירוק, טחינה נפרדת והרכבה מחדש) קמח מכל הגרעין. בכל מדינות העולם המתוקנות הרכבה של קמח כזה יכולה להעשות רק על-ידי בעלי מקצוע בטחנת הקמח, מה שמבטיח את היחסים הנכונים בין הרכיבים ואת האיכות של הקמח. בישראל המצב היה אחר – כל אחד יכול להרכיב קמח ולכתוב עליו "קמח מלא".
לכן, דרשנו שיגבילו את האפשרות להרכיב את הקמח לטחנות קמח מורשות, או שיסמנו בכל מקום בו משתמשים בקמח מלא אם הוא "נטחן מגרעין החיטה בשלמותו" או שהוא "מורכב" ואז יסמנו את הרכיבים "(קמח חיטה, סובין, נבט)". חשבנו שזו דרישה הגיונית של נציגי הציבור לשקיפות בתהליך היצור.
לא אלאה אתכם בכל הפרטים אבל דווקא הדרישה הזו, במפתיע, גררה התמוטטות של כל מגדל הקלפים של התקן החדש. פתאום נתקלנו בהתנגדות עזה מטעם עורכי הדין של המאפיות ומיד אחר-כך משך גם משרד הבריאות את ידיו מהתקן ופעל נגדו כאשר ניסינו לאשרו בועדה. כן, משרד הבריאות הביע בבירור עמדה נגד סימון ברור של קמח מלא, לחם מלא וקמח מורכב. כשהצטרפתי לוועדת תיקנון הקמח לא האמנתי שאעמוד מול משרד הבריאות.
אחרי דיונים ממושכים עם מומחים שונים מכל צד, טענות שונות ומשונות, פסילה של הצבעה, הצבעה מחודשת, ערעור, דיונים סוערים נוספים ועוד, הצלחנו להעביר את התקן החדש וגם לדחות את הערעור שהוגש על-ידי המאפיות. כרגע רק נשאר שהממונה על התקינה במשרד התמ"ת (בעצם יש שם אחר למשרד הזה עכשו, לא?) יאשר את התקן (אי אפשר לדעת כמה זמן זה ייקח). אחרי שהוא יאשר, תעבור עוד שנה וחצי עד שהתקן החדש יכנס לתוקף. בקיצור עוד מינימום שנתיים לפנינו עד שהקמח והלחמים יסומנו באופן ברור יותר. עם זאת, חלק גדול מטחנות הקמח כבר היום מסמנות הקמח שאינו מורכב (נטחן מהגרעין בשלמותו). יש לומר עוד מילה בעניין הזה לגבי אוסם, שבמפתיע עמדה בצד של הציבור ותמכה בשקיפות מלאה של התקנים בטענה שאין לתשלובת מה להסתיר ושכבר עכשו כל המוצרים שלה מסומנים בבירור (אבל היא לא מאפייה של לחם).
נדמה לי שאני צריך להיות שמח, אחרי שיכנס לתוקף התקן החדש כל פני הקמח המלא והלחם מקמח מלא בארץ ישתנו. אך משום מה אני לא ממש שמח. אני מבין שגם אחרי שיכנס לתוקף אני אמצא לחם עם מילים מסובכות עליו שהצרכן לא מבין. למשל:
אז איך הכינו את הקמח הזה?
מלבד זאת, במהלך הישיבה בוועדה גיליתי (וכל יום אני מגלה עוד) תקנים בעייתיים ולא שלמים. לדוגמא, על-פי התקן הישראלי אסור להלבין קמח (כן. כמו שמלבינים כביסה או שרותים), אבל רוב הקמח שלנו מיובא ומשרד הבריאות הודיע שאינו יכול לפקח על מה שקורה במדינות אחרות. אז כן, חלק מסוים (ולא ידוע) מהקמח מולבן בחומרי הלבנה. ובעיקר – אני מבין שכנראה רק נגעתי בקצה הקרחון, וכל יום שומע סיפורים על תקנים חדשים.
ועד שהוא יכנס, אין בארץ לחם תעשייתי שאני מכיר שהוא מקמח מלא שהוא באמת מלא. לא של מאפיות גדולות ואפילו לא של מאפיות בינוניות. אם אתם רוצים לקנות קמח מלא, אז לפחות בשנה הקרובה אתם צריכים לקנות רק קמח שכתוב עליו במפורש "שנטחן מגרעין החיטה בשלמותו" למרות שראיתי שגם עם המשפט הזה אפשר לעשות משחקי מילים (תמונה מצורפת).
קול קורא לעזרה
אחת הסיבות שגרמו ליריב להכנס לנושא, לגרור אותי לתוכו ושמאז אני מנסה להכניס עוד אנשים לתחום, היא שאנחנו רוצים ליצור מערך של נציגי ציבור המבינים בנושא בו הם דנים ושיש להם מחויבות לציבור ולאינטרסים שלו מצד אחד ולתקינה מצד שני. מסתבר שגם מכון התקנים עורג לכך שנציגי הציבור כולם יהיו כאלו ואנחנו התפרצנו לדלת פתוחה.
מכון התקנים זקוק לנציגי ציבור נוספים שדוגלים בשקיפות ובתקנים נבונים, בריאים וסביבתיים יותר.
אנשים רציניים בעלי זמן, ידע בתחום מסוים ויכולת לשבת ולהגן על האינטרס הציבורי בוועדות התקינה מוזמנים לשלוח אלי קורות חיים ואני אעבירם לאדם המתאים המועצה לצרכנות.
כתבו אלי – uri@mazon-izun.com
מה הלאה?
כמו שאמרתי, אני נכנסתי כדי לעסוק בקמח, כיום אני חבר גם בועדת התקינה המרכזית למוצרי מזון. אני מבין שזה לא פשוט – צריך ללמוד היטב את החומר, להתעקש על מה שחשוב, לדעת להתפשר ובנוסף לכל זה – נציגי התעשייה מקבלים שכר על השתתפותם בועדות, ואנחנו עושים עבודה התנדבותית. אני יושב בועדה מטעם המועצה לצרכנות, שכל "צבא" הנציגים שלה מורכב ממתנדבים בלבד העושים עבודת קודש, אך זו אינה מספקת. עדיין חסרים אנשים טובים לאיוש ועדות שונות במכון התקנים ועל כן, לעיתים נוצר מצב בו אדם מוצב בועדה כנציג המועצה ללא יכולת אמיתית להגן על האינטרסט של הציבור.
באשר לי, כרגע אני חושב ומנסה לגבש את הצעדיי להמשך הדרך.
פעמים רבות במהלך מסעותי בארץ אני נתקל בשאלות הקשורות ביכולת שלנו להשפיע (בתחומי התזונה) על החברה והתרבות, במיוחד כשאני מדבר על כלכלה מקומית, אנשים אומרים: "אבל זה בכלל לא משמעותי אם אני בלבד אעשה את השינוי…". אנחנו לא צריכים לחכות לשינוי הכללי, כל אחד שעושה שינוי בעצמו הוא משמעותי ומשפיע ואם כל אחד יחכה לאחרים אז כמובן שאף אחד לא יעשה כלום.
אני נתקל בהתלבטות הזו בעצמי בתור אדם העוסק ומנסה להשפיע בתחום.
מה יותר משמעותי – טיפול ויעוץ אישי, הרצאות ברחבי הארץ או שינוי מדיניות?
היום, אחרי ההתנסות שלי במכון התקנים, אני מבין מצד אחד את משמעותו המכרעת של שינוי במדיניות, ומן הצד השני אני מבין שאין באפשרותנו, לפחות באקלים הנוכחי, לסמוך את ידינו על שינויי מדיניות.
גלגלי המדיניות טוחנים לאט ומושפעים מכל כך הרבה אינטרסים שבכלל לא קשורים אלינו, לחיינו ולבריאותנו.
ע-ו-ד
- על ההיסטוריה של השימוש בדגנים ובקמח.
- על נזקי הסוכר.
- על הארכת חיי מדף באופן מסורתי – בעזרתם הטובה של החיידקים.
[1] יריב ספקטור הוא מומחה ל”green wash” שמתמחה במחזור חיי מוצרים, הוא מגיע מתחום האריזות והסביבה. חבר בועדות התקינה לניהול מערכות סביבה (ועדה טכנית), בועדה למוצרים בעלי היבט סביבתי ובועדות מומחים לפלסטיק מתכלה.
[2] סך החלקים המופרדים מגרעין החיטה כדי להפכו לקמח לבן, הם בין 15% ל- 25% בהתאם לזן החיטה.
[3] כאן חשוב לציין שאמנם הוא לא מלא אך הוא יותר טוב מלבן.
אורי – תודה!!! מעניין, רלוונטי, מכעיס ומתסכל. אבל פוקח עיניים, ללא ספק.
אורי,
נראה לי שהכתבה לא שלמה ללא רשימה של ל"ו הצדיקים שמוכרים קמח ולחם מלאים אמיתיים (כל': עשויים מגרגר הדגן בשלמותו). ולמה לדבר רק על החיטה? מה עם כל הקמחים האחרים?
שלומות עטרה!
קשה לכתוב על ה"טובים" מכיוון שהטוב ביותר הוא למצוא את הטוחן המקומי ולגלות מי משתמש בקמח שלו.
כלומר – הטוב הוא ליצור שיחה עם נותני השירות. להכיר אותם.
אנחנו יודעים רק על מעט טחנות ומאפיות, אבל יש עוד כאלה ואנחנו מקווים שמי שימצא באזורו יחזור ויעשיר אותנו עם המידע.
למשל, רק לפני כמה שבועות כשביקרנו בנגב שמענו מאנשי עזוז והמדרשה שיש טחנה של קמח מחיטה בדואית בפאתי השוק בבאר-שבע, שם הם קונים את הקמח שלהם.
אין לי מידע נוסף, אבל אשמח אם תגלי 😉
המאפיות –
http://www.mazon-izun.com/?page_id=6896
הטחנות –
http://www.mazon-izun.com/?page_id=4426
טלי
אורי,
ומה עם קמח שיפון?
האמנם צריך להתחיל לחשוב על טחינה ואפיה עצמיים?
עטרה
אז בעצם מה כן אוכלים??? איזה קמח לקנות???? ומה האגדות בקשר לקמח הכוסמין??????
לחולי הציליאק וההימנעות מגלוטן. היכן אפשר למצוא קמח מעץ הלחם או מג'ק פרוט, שהם פירות אקזוטיים, והאם מוסיפים להם גלוטן או חומרים מזיקים לחולי ציליאק ? האם יש באפשרותכם לבדוק זאת. אודה על התשובה.
יש לחמי שאור מקמחי טף, כוסמת וקמחים אחרים ללא גלוטן.
אפשר למצוא אותם בעסקים קטנים שמכינים בבית. תלוי מאיפה אתם.
וגם (שכחתי): מה עם המוצרים האחרים – פסטות וכיוצ"ב?
תודה!
תודה!
תודה!
מאמר ברור ומאיר עיניים (באור יקר ובוהק).
ושוב,
בסופו של דבר,
האחריות היא עלינו (הצרכנים) לקרוא היטב אץ מה שכתוב על האריזה
ולבחור בזאת שהכי נהירה, קצרה ומובנת.
חג שמח ו…כשר?
אשמח לשמע, עד שתצא התקינה החדשה- איזה לחם לרכוש ??
לימור,
מה דעתך על להכין לחם?
יש לאורי סדנאות קרובות לאפייה – http://www.mazon-izun.com/?page_id=8927
לגבי מקור לקניית לחם – תלוי איפה את גרה.
איפה את גרה?
תודה, פחות מעניין אתי לאפת על בסיס קבוע.
ולפי מה שאני מבינה, גם על הקמחים לא ממש ניתן לסמוך..
אכן.
אלה המאפיות הטובות שאנחנו מכירים –
http://www.mazon-izun.com/?page_id=6896
אני בטוחה שיש עוד אחרות שאיננו מכירים.
טלי
שאלה: האם לקמח מלא אין גם יתרון כלשהו מבחינת היצרן? ככה הוא מנצל נתח יותר גדול מחומר הגלם שלו.
אהלן יובל.
כפי שאורי ציין – מבחינת עלות-תועלת אין דבר המשתווה להארכת חיי מדף. כל פעולה שמאריכה את חייה מדף של המוצר משתלמת מבחינה כלכלית.
טלי
כל הכבוד לך.
חשוב ואף מעניין :angel:
לי מאוד אכפת מהתקן של הקמחים. אנחנו משלמים הרבה כסף על לחמים מלאים במאפיות.
מאמר פוקח עיניים וחשוב מאוד.
תודה על העבודה בהתנדבות.
אז לא הבנתי מה הבעיה בעצם עם הקמח ה"מלא" שצרפת בתמונה
כתוב שם בבירור שלפחות 90 אחוזים זה גרעין החיטה
וברכיבים עצמם כתוב שיש שם רק קמח חיטה מלאה
כלמור, לפחות 90 אחוז מהקמח שצרפת בתמונה הוא קמח מגרעין החיטה
זה לא מושלם
אבל לא כל כך נורא לדעתי….
הסובין והנבט מהווים כ-10%מגרעין החיטה המלא, כך שאם כתוב שהקמח ברובו 90%מהגרעין, עדיין יתכן שהוציאו את אותם 10% המשמעותיים , ושוב נשארנו עם האנדוספורם הוא הקמח הלבן…
הבעיה היא הבעיה של כל תעשיית המזון.
כיבוס מילים, מצגי שוא שבקושי מסתתרים מאחורי הגדרות משפטיות לעיתים בחסות החוק.
בעיני זה תיאור עדין שלא להשתמש במילים בוטות ומדויקות יותר
הכיתוב, "מכיל לפחות 90% מגרעין החיטה", בצמוד ל "נטחן מגרעין החיטה בשלמותו" דורש הסבר.
בעיני זה פשוט אוקסימורון.
האם את מאמינה שהם טוחנים את הגרעין כמות שהוא, ואח"כ פשוט מוציאים 10% מהתוצאה?
אם כן, למה לעשות זאת בכלל? מה הרעיון?
אתה עושה עבודת קודש.
לטעמי העבודה על שינוי מדיניות משפיעה יותר מכמעט כל דבר שאנחנו יכולים לעשות. זה משפיע על כולם.
תודה.
תודה רבה אורי. אחלה כתבה, טוב שאתה מעביר אלאה את המידע.
באסה… לחשוב על כל השנים האלה שחשבתי שאני אוכל בריא ובסוף לגלות שזה עבודה בעיניים :unsure:
זה בדיוק מה שעלה לי לראש כשקראתי את הכתבה…ממש מתסכל
ובאמת אז איך אני יודעת היכן לקנות קמח מלא אמיתי?
באמת יש צורך בסוף הכתבה לתת לנו קצת קמח "טוב"!
אהלן מאיה,
קשה לכתוב על ה"טובים" מכיוון שהטוב ביותר הוא למצוא את הטוחן המקומי ולגלות מי משתמש בקמח שלו.
כלומר – הטוב הוא ליצור שיחה עם נותני השירות. להכיר אותם.
נשמח מאוד לעזרת הקוראים במציאת הטחנות המקומיות והמגדלים המקומיים!!
אנחנו יודעים רק על מעט טחנות ומאפיות, אבל יש עוד כאלה ואנחנו מקווים שמי שימצא באזורו יחזור ויעשיר אותנו עם המידע.
המאפיות –
http://www.mazon-izun.com/?page_id=6896
הטחנות –
http://www.mazon-izun.com/?page_id=4426
טלי
תודה על המאמר – מקיף מחד ומתומצת מאידך. מסביר היטב וממצה וכן נותן סימני דרך ואף אופטימיות זהירה… בתנאי שמבינים את האותיות הקטנות. אני שמחה לדעת שאתה שם "בשבילנו", תודה. שמחה גם על הקריאה להצטרף, נחשוב על זה. והכי נחמד – הטיימינג – עוד יום אחד לאכילת המצות (כמובן שקנינו מקמח מלא אבל עכשיו אני מבינה ש – "לך תדע"…. בכל מקרה- חג שמייח
אורי, תודה על הצטרפותך לועדת התקינה של מכון התקנים, נציג הצרכנים הכי טוב שיכולנו לבקש לנו. מעניין מאוד המידע שאתה מביא לדרך בהם הדברים מתנהלים (מעניין וגם מתסכל אך בתיקווה לשיפור דברים שנראים כה בסיסיים ומובנים מאליהם, תיאור מלא ואמיתי של המוצר על אריזתו).
מצטרפת לקריאתה של עטרה הורביץ "אורי,
נראה לי שהכתבה לא שלמה ללא רשימה של ל"ו הצדיקים שמוכרים קמח ולחם מלאים אמיתיים (כל': עשויים מגרגר הדגן בשלמותו). ולמה לדבר רק על החיטה? מה עם כל הקמחים האחרים?"
אהלן מרב, אני מקווה שזה בסדר להעתיק אליך את התגובה מעטרה 🙂
קשה לכתוב על ה"טובים" מכיוון שהטוב ביותר הוא למצוא את הטוחן המקמי ולגלות מי משתמש בקמח שלו.
כלומר – הטוב הוא ליצור שיחה עם נותני השירות. להכיר אותם.
אנחנו יודעים רק על מעט טחנות ומאפיות, אבל יש עוד כאלה ואנחנו מקווים שמי שימצא באזורו יחזור ויעשיר אותנו עם המידע.
המאפיות –
http://www.mazon-izun.com/?page_id=6896
הטחנות –
http://www.mazon-izun.com/?page_id=4426
טלי
אורי היקר,
יישר כוח!! יש לך זכות גדולה להיות מהמובילים בתהליך השינוי שעובר על החברה הישראלית, שינוי לכיוון של תחושת אחריות אישית על בריאותינו, איכות סביבתנו ופני החברה שלנו.
תודה!
מה עם הקמח של שוקה מלט? למיטב ידיעתי מגידול מקומי, טחינה מקומית וללא קישקושים 🙂
אורי היקר, אני מברכת על היותך נוכח ומתנדב ופעיל באופן הזה. השכלתי הרבה ממה שכתבת, והגעתי למסקנה המתבקשת שאם לחם- אז עבודת יד. אם לחם- אז מקמח 100%.
בתקופה האחרונה אני נמנעת מחיטה ומוצריה, מסקרן אותי מה התקנים בקמחים האחרים, כמו קמח תירס, קמח חומוס, קמח אורז וכן הלאה.
תודה ענקית!
אורי, תודה על עבודתך בועדה, ועל המאמר הברור.
ובכלל על הפנית האצבע לבעייתיות במצב הקיים, כשאנחנו חושבים שאנחנו בוחרים באלטרנטיבות טובות יותר , וזה לא ממש כך.
אורי יקר, הפעילות שלך היא מקור השראה בלתי נדלה, המון תודה ואהבה…
יישר כוח, אתה באמת עושה עבודת קודש.
מה שכתבת מאיר עיניים ומטריד חדרי בטן.
האם זה נכון גם ללחם וקמח שיפון?
תודה.
מצטרפת לשאלה!
וכוסמין? והשאר.. :unsure:
אורי יקר,
שהשם יברך אותך ויתן לך כוחות להמשיך בעבודת הקודש שאתה עושה.
פרסמתי את הכתבה שלך ובעה"ש ימצאו עוד צדיקים שיצטרפו אלייך.
באהבה רבה שוראנגיז
יישר כח על עבודת הקודש!
מה דעתך על הקמחים האלו?
פספסנו משהו?
http://www.stybel.co.il/cat_whole.php
תודה על המאמר. יישר כח על עבודתך.
גם אם אופים בבית, הקמחים לא משהו (לפי המאמר).
אנחנו אופים לחם כוסמין ושבלת שועל בבית מזה כשנתיים.
לאחר שהבנתי כי אין לסמוך על הקמחים שקונים, אנחנו קונים גרעיני כוסמין ושבלת שועל וטוחנים לבד במטחנת קפה.
זה אמנם מאריך את כל התהליך, אבל לפחות יודעים מה נכמס לגוף.
שבוע טוב
נשמע מצוין!
טלי
רינה אני יודע שעבר זמן ובכל זאת הייתי שמח אם תעני על שאלתי.
אני רוצה לדעת האם ניתן לטחון במטחנת קפה/תבלינים קמח, למשל קמח כוסמת/כוסמין/אורז/תירס.
הייתי שמח לדעת אם הקמח יוצא מספיק דק ודומה לאבקה…
אשמח לתשובתך ומקווה שיש דרך שתיראי זאת.
עדו
כל הכבוד אורי! אני מרגיש רגוע יותר עכשיו כשאני יודע שאתה יושב גם בועדה לתקינת מוצרי מזון.
לצערי הפסקתי עם יבוא מטחנות הקמח הביתיות, אבל חשוב מאד להעלות את המודעות הזאת. אני כבר 5 שנים לא קונה לחם בחוץ, וכלל לא ניתן להשוות בין האיכות של הקמח שיש לנו בבית לקמח האיכותי ביותר שניתן לקנות כיום ברשתות המזון.
אני שוקל גם להתנדב. אולי אשלח קורות חיים. הייתי רוצה בעיקר להשפיע בתחום הבשר.
תודה צחי.
לא ידעתי שהפסקת לייבא.
אני חושבת שאתה עדיין מופיע בקטיגוריית המטחנות באתר שלנו.
אבדוק ואסיר אם כן.
לגבי השתתפות בוועדות – שלך לאורי מייל עם קו"ח, הוא ישמח מאוד להעביר אותן הלאה.
טלי
טלי,
שלום רב.
שמי ישי , מחברת קורלק אלמוג.
אנו עוסקים בייצור וייבוא מכונות.
בין היתר אנו עוסקים גם ביבוא של מטחנות רחיים ביתיות ( מוזמנת להציץ באתר)
האם יש אפשרות לפרסם באתרך?
תודה מראש
הוספתי 🙂
תודה.
בצרפת הקמחים מסומנים במספרים, החל ב 55 לקמח לבן ו"טהור" במיוחד, ועד ל 150 שהוא הגבוה ביותר, מלא לגמרי.
הקמח הלבן הרגיל שם הוא 65.
המספרים מסומנים תמיד על האריזה, מקדימה, לא באותיות קטנות. זה נחשב ל"שם" המוצר.
מה המקבילה הישראלית?
אשמח להציע הצטרפותי
בברכה
ד"ר ברוריה טל
שלומות ד"ר טל,
אנא שלחי קו"ח לאורי – uri@mazon-izun.com
והוא יעביר אותן הלאה.
תודה רבה!!
טלי
אורי, תודה רבה על העשייה בתחום הזה ועל הכתבה מאירת העיניים.
אורי היקר,
תודה כפולה,על המאמר ועל התנדבותך החשובה,לגבי המצה,הבנתי שהמצה השמורה היא מקמח מלא.מקווה שלא הוטעיתי…לפני כ4שנים לקחנו כמות די גדולה של זיתים שקטפנו לבד לבית בד באיתמר וגילינו שטוחנים שם קמח במקום מול עיני הקונה.מקווה שיש עוד מקומות כאלו בארץ
תודה לך אורי על האינפורמציה הזו. האם זה נכון גם לגבי כל שאר הדגנים? וסוגי הקמחים המלאים והלחמים שאנחנו מכירים?
לאורי היקר, הארה ולא הערה.
לפני שנים בקרתי בטחנת קמח גדולה, לשם קניית נבט עבור הטבעונים שלי. לדברי בעל הטחנה: טחינת הגרעינים השלמים כמו שהם היא בעשירית המחיר!!!, ממחיר עשיית קמח לבן. כי לשם עשיית קמח לבן הגרעין הטחון עובר 1000 נפות!!! בכדי להגיע לדקות הנדרשת מקמח לבן. "חסרונו" הגדול של הקמח המלא האמתי, שהוא לא מתאים לתעשיית הפיתות והבגטים, והלחמניות על הבוקר. יתרה מכך עירוב קמח לבן עם סובין, משאיר את האינדקס הגליקמי שלו גבוה. מה שאומר שאינו מתאים לחולי סכרת, וגם לעתיד לבוא, מזרז את התפתחות הסכרת סוג 2 (למי אכפת). האם האגודה "איל" בבואה לתת אישור לשיווק מוצרים המתאימים לחולי סכרת, בודקת את נושא הקמח המלא???
אני יכול רק לנחש, כי עלולים לתבוע אותי על הוצאת דיבה.
זכור! הקמח הלבן הוא אסון לחולי סכרת ולאילו שהם יהיו בדרך.
האם יש לנו שר בריאות בכדי שיהיה אכפת לו מערכים תזונתיים, רפואה מונעת או מבריאות?
אורי תודה! מאיר עיניים. מה המצב אצל נוב? האם ה"מלא" שלו אכן מכיל הרכיבים החיוניים?
הקמח של נוב הוא קמח שאנחנו מכירים היטב והוא אכן נטחן מגרעינים אורגניים בשלמותם.
כדאי להעדיף, כמובן, את הקמח המלא ולא ה-70%
טלי
תודה רבה.. מאמר מאיר עיניים וחשוב.
יש הרבה "הונאות" מהסוג הזה, מעולם לא הבנתי איך קמח מלא יקר יותר מקמח להבין שהרי ייצורו אמור להיות פשוט יותר.
מקווה לקרוא מאמרים נוספים כגון זה בענייני תזונה.
בברכה
שלומית
שלומות שלומית,
הקמח המלא יקר יותר כי חיי המדף שלו קצרים יותר.
כל פעולה שמאריכה את חיי המדף משתלמת מאוד מבחינה כלכלית. זהו למעשה הפרמטר העיקרי בחישובי עלות-תועלת בייצור אוכל.
טלי
אורי, תודה מקרב לב! גם על עבודתך וגם על המידע!
מעניין אותי מה עם שאר הקמחים, איך הם נטחנים?- קמח כוסמין, קמח שיפון, וכו'…
אורי
יישר כוחך וכל הכבוד על העבודה החשובה והמבורכת.
צריך להרגיל את התעשינים שיש מי שמבין לפחות כמוהם בתזונה, ושיפסיקו למכור לנו לוקשים (מקמח לבן…)
משרד הבריאות חייב להיות שותף לתמוך בבריאות הציבור.
מה לגבי מגוון הקרקרים של אוסם מ״קמח מלא״ ? לדוגמה סדרת ה׳לחמית׳, האם שם המצב יותר טוב ?
אם תסתכל ברכיבים של הלחמית תראה שהעטיפה היא יפה מאד ונשמעת כזו בריאה,
אבל יש בו קמח מורכב וגם הרבה סוכרים ודברים "בריאים" אחרים כמו מלח וקרמל = סוכר שרוף כצבע מאכל.
סתם מתוך סקרנות, נגיד שברשותי מכשיר שמסוגל לטחון גרגרים לקמח, האם יש מקום לקנות חיטה עם כל הגוד סטאף, מבלי להתחיל לחשב בבושלים ושקים?
אהלן כדרלעומר,
כדאי לפנות לטחנת הקמח הזעירה הקרובה למקום מגוריך ולגלות.
הנה אלה שאנחנו מכירים:
http://www.mazon-izun.com/?page_id=4426
אם תגלה עוד, נשמח לעדכן.
טלי
סבבה, "תקן" הוא עוד מסך בין הצרכנים לבין האמת. אבל חסר בכתבה הזאת מידע בריאותי חיוני. גרגר חיטה שלם, עם הסובין, שרוסס בחומרי הדברה בשדה יהיה רעיל יותר מאותו גרגר מרוסס, שקולף ממנו הסובין (שסופג חלק נכבד מהרעל). חייבים לציין שחיטה מלאה היא עדיפה רק אם היא אורגנית. דבר חשוב נוסף הוא צורת ההכנה- בגרעיני דגנים וקטניות יש כל מיני חומצות מעכבות ספיגה של מינרלים שנועדו להבטיח שהזרע לא ינבוט בהיעדר תנאים מתאימים לנביטה. חומרים אלה מזיקים לגוף האדם באכילה. לכן באופן מסורתי, חברות קדומות רבות העבירו את גרעיני הדגן תהליכים שונים- התססה, השרייה או הנבטה, כדי לפרק את החומרים האלה ולעשות את הדגנים יותר מזינים, קלים לעיכול ופחות מזיקים. כן, סובין לא מטופל הוא מזיק!
ועוד לא התחלנו לדבר על חלבון החיטה (הגלוטן) שהוא אסון לעיכול וקשור לאין ספור מחלות. התססה קלה של הדגן בעת ייבושו, במקום הייבוש המהיר שנהוג בתעשייה של ימינו, מקל בהרבה את ההתמודדות של הגוף האנושי עם החלבון הזה
שלום
היכן אוכל למצוא עוד מידע על הנושאים שהעלית?
כיצד עושים התססה?
האם הנבטה מספקת?
היכן ניתן לקנות גרעיני חיטה מלאים אורגנים?
תודה
שלום ורד,
אפשר לקרוא עוד על קמח וחיטה כאן – http://www.mazon-izun.com/?page_id=430
אפשר לקרוא על התססה כאן – http://www.mazon-izun.com/?p=8677
ואפשר להצטרף לקורס של אורי – http://www.mazon-izun.com/?page_id=8927
שיהיה שבוע טוב.
טלי
שלום לכולם !
כטיבעוני נבהלתי מהידיעה על הלחם שלמעשה אנחנו אופים את הלחם בבית ותמיד מקמח מלא.תודה על הידיעה לציבור הגיע הזמן לפעול .אם צריך אפשר להתקשר אלי תודה יורם.
שמחנו מאד לקרוא את המאמר,
חסרים מאמרים שיודעים להסביר כ"כ טוב את ההסבר בין קמחים אמיתיים לבין כאלה שאינם,
תמיד הלקוחות שלנו שואלים במה אנחנו שונים מקמחים אחרים ואת כל התשובות אפשר למצוא במאמר זה,
בטחנה שלנו מקפידים לא רק על טחינת הגרעין בשלמותו ללא הוספה/הוצאה של חלקים כל שהם,
אלא גם על טחינת ריחיים השומרת על הערכים התזונתיים של החיטה,
וכן על חיטים מארץ ישראל הידועים בטיבם,
תודה רבה. קראתי את המאמר ונבהלתי, ואז מיהרתי לכתוב לבעל טחנת הקמח שממנה אני קונה. זו הייתה תשובתו:
"תודה רבה על המאמר.מרתק מאוד.אניממאוד שמח שהוא נכתב כי עד היום לא היה מאמר שיכלתי להפנות אנשים שמסביר את היתרון של הקמח שלנו.
לעניינו. הקמח שלנו מיוצר בשיטה הישנה.החיטה נכנסת בשלמותו ויוצאת בשלמותו. הקמח של השבעים אחוז מיוצר באותה הדרך בדיוק רק שאחרי הקמח יוצא אנחנו מעבירים את הקמח בנפה של שבעים 50 מש שמוציא מעט מהסובין של החיטה."
מי שמעוניין, למאפייה קוראים "עץ השדה – יצהר", וזה דף הפייסבוק שלה: https://he-il.facebook.com/kemach
שוב תודה
מה שמדהים אותי, בכל פעם מחדש, כש"איש טוב וישר דרך" מצטרף אל גוף בירוקרטי
על מנת לעזור, לשפר, לתקן ולשנות…
נפתחות מייד "תיבות פנדורה" והמון זבל צף ומתגלה. כך שלשאול "איפה הכסף" זה (שוב) אקטואלי.
תודה רבה על המאמר פוקח העיניים.
שאלה….אני קונה שק קמח במשקל 30 ק"ג, הנטחן מחיטה מלאה בלבד, בטחנת הקמח בשער העמקים. הקמח בעל טקסטורה גסה (כמו נסורת) וחייבים לשמור בקירור או בהקפאה. האם אפשר להמליץ על קמח זה? אני אופה ממנו לחם על בסיס שאור.
תודה!
תודה רבה על המאמר המעשיר (גם אם מתסכל) ועל הפעילות המבורכת!
ואם דנים בלחם ובחיטה אשמח לדעת מה דעתך על הגישה האומרת שהחיטה המודרנית, גם מלאה, אינה טובה לנו? כמו שנטען כאן, לדוגמא –
http://www.doctoroz.com/episode/are-you-addicted-wheat?video=15895
עניין נוסף – מה לגבי תקנים לקמח כוסמין? אנחנו אופים בבית, על בסיס קבוע, לחמניות כוסמין (תערובת של לבן ומלא). איך יודעים שהקמח איכותי וטוב? (קמח של הרדוף, שטיבל ובעיקר של תבואות)
ולי יש שאלה, מישהו יודע איפה אפשר לקנות גרעיני שיפון אורגניים (מוכנה לקנות כמות די גדולה)במחירים שפויים? (לא ברור למה צריך לשלם , בחנויות אורגניות למיניהן, על גרעיני שיפון יותר מקמח שיפון)
כל הכבוד על העבודה היסודית. יצוין שהכתבה הזו היא רק קצה הקרחון ביחס למה שעבר הקמח, ההכלאות הפרועות שהוא עבר, הריסוסים הכימיים, תנאי האחסון, תוספי המזון שמוסיפים לו. ועוד ועוד.. היום קמח זה מזון רעיל וכדאי להימנע מימנו.
תודה, תודה,חשוב לדעת ולהפיץ…
תודה רבה לך על העשייה ושיתוף הציבור
כמה מאכזב משרד הבריאות שוב ושוב…
מזל שיש אנשים כמוך שדואגים לבריאות הציבור בימקומם…
ישר כח ענק. אתה נציגי האישי
אולי כדאי להרגיע את הקוראים שרק מי שהלחם מהווה אחוז ניכר מהתזונה שלו צריך להיות מוטרד מהשאלה אם הקמח בלחם מלא או לא.
מה זה אחוז ניכר ? אני מנחש 5%. יש למישהו ניחוש יותר טוב ?
אצלי, בכל אופן, זה הרבה פחות מ-5%. אז אני רגוע, ואפילו לא מקפיד על לחם מקמח מלא.
לאורי היקר. כל הכבוד על העשייה הכל כך ברוכה. גם אתה עוסק בצדק חברתי וגם על זה אני זועקת : גם זה צדק חברתי!! שממשלת ישראל תדאג לקיים לנהל ולממן גופים שדואגים לבריאותו ורווחתו של הפרט. (שקמח מלא יהיה קמח מלא וכותנה מלאה תהיה כותנה מלאה וכלי ללא עופרת שיהיה אכן ללא עופרת) .
המון תודה על עשייתך – מלוא הערכתי . כן ירבו כמוך. אני קוראת פה לאנשים להעלות למודעות את הנושא בקרב חברי כנסת קשובים כגון : שלי יחימוביץ ודומיה.
הי אורי
האם הקמח הנטחן בטחנות הקמח במג'דל שמס נחשב מלא?
וואו..
תודה רבה על העבודה ועל שחשפת אותי לעוד עולם חדש ומרתק
מה דעתך על לחם חיטה מלא של "לחם הארץ" כתוב 100% קמח חיטה מלאה?
[…] ומה עם קמח מלא? […]
יצאו לחמניות מאוד אווריריות (לאכזבתי), אבל מאוד קלות ומהירות ובעיקר – דיאטטיות וטעימות, להבא אחליף את כל הקמח הלבן בקמח מלא ובקמח השיפון.
שלום רב!
היכן ניתן לעיין ברשימת הקמחים המלאים שבתקן?
אני רוכשת קמח מלא ב"ניצת הדובדבן", איך אוכל לברר אם
הקמח שלהם עומד בתקן?
יש לכם סמל כלשהו שמוטבע על האריזה?
כדאי פשוט להמנע ככל האפשר מקמח חיטה, לבן או מלא, זה לא באמת משנה, ולצמצם את צריכת הדגנים בכלל. בהצלחה!
ניתן לרכוש מתחנה ידנית או כזה שמתחברת למיקסר המשוכלל, לרכוש שק 20 ק"ג של חיטת חורף קשה ופשוט לטחון לבד ללחם. חוסף גם קצת כסף על הדרך…
מטחנה 🙂
וקמח טחון מלא מלא, כדי להחזיק במקרר או במקפיא.
[…] זוכרים את העבודה שעשינו על התקן של הקמח המלא? […]
ואני חשבתי שלא עובדים עלינו.ושנים קונה "לחם מקמח חיטה מלא"
זה בעצם רמאות ברשות החוק!!
החוק מסרס את האמת הטיבעית.
האם כציבור קונים ( וניזונים) אנו לא אמורים להקים כל צעקה?
תודה לך אורי שהארת זאת באור האמיתי.
תודה שאכפת לך..
לא יודע איך לתרום ( מלבד לפרסם את מעשה הרמייה ברבים ככל האפשר)
בעצם אני מתחיל בפייסבוק …. תחת הכותרת "הידעת?"
תודה על העבודת קודש שלכם, אני מירושלים האם ידוע היכן ניתן לרכוש גרגירי כוסמין אורגני במחיר סביר?כמות של5-10 ק"ג( בניצת הדובדבן עולה 10ש"ח לחצי ק"ג…). 🙂
אהלן אילנה.
נסי לברר עם קואופרטיב מזון בעיר.
חיפשתי בגוגל ומצאתי את אלה:
https://sites.google.com/site/barkaymacooperative/home
http://www.beshutaf.org/
לבטח יש נוספים
תודה רבה!
[…] אבל בואו נחזור רגע לזיעת האפיים התנכית: יש כאלה שדווקא כן מתאמצים, ואפילו מאוד, כדי שהלחם העולה על שולחננו יהיה מלא באמת ונוכל לדעת שהוא כזה. אורי מאיר-צ'יזיק, ד"ר להיסטוריה של הרפואה והתזונה, בילה את השנתיים האחרונות כחבר בוועדת התקנון לקמח ומוצריו, של מכון התקנים – זה הקובע את ההגדרות החוקיות, ומספר על מעללי הוועדה כאן. […]
אני קונה קמח מלא ישר ממטחנה אך איני יודעת מה איכות החיטה הנטחנת.ואןפה לחם מחמצת בבית זה כל כך פשוט.
תודה על השיתוף! והעשיה שלך בתחום!
מעורר השראה 🙂
[…] אורי מאיר-ציזיק | למי אכפת מהתקן של הקמח המלא, ומאיזה קמ… […]
אורי היקר שלום
כתבה מאירת עיניים
הייתי שמחה לשמוע את דעתך על קמח הכוסמין עם קמח מלא קצת קשה לי
אשמח לתגובה ממך
כל הכבוד לך!
[…] 1. המשפטים השיווקיים הנמצאים בחזית המוצר הם בדרך כלל הדרך הטובה ביותר להטעות אתכם בנוגע לתכולת המוצר. למשל, אם כתוב על מוצר "עשוי מרכיבים טבעיים בלבד" – צריך להתעורר אצלכם חשד שלא מדובר במוצר טבעי לחלוטין, אלא כזה שמכיל תוספות, שאולי הן מוגדרות "טבעיות" אבל הן בטוח לא בריאות עבורכם. או למשל דבר שהפך להיות נושא חם בתקשורת לאחרונה – הקמח המלא. מסתבר שעד תחילת 2014 היה ניתן לקרוא ללחם שהוא עשוי מקמח "מלא", גם אם נאפה מקמח שחציו מלא וחציו לבן (מי שרוצה לחפור עמוק יותר, מוזמן פה) […]
[…] העובדה שעל המוצר כתוב "עשוי מרכיבים טבעיים בלבד" או "מכיל קמח מלא" לא אומר שהמוצר אכן מכיל רכיבים טבעיים או שהקמח הוא באמת מלא. […]
תודה רבה אורי!!
אתה מעורר בי, את האומץ (הרדום כרגע..) להזיז דברים ולהפוך את המקום והחיים שלנו לטובים יותר…
תודה!
תראו תשובה של משחקי מילים שמישהו מעבודה שלי קיבל מהמאפיה של ד״ר מארק:
———
בוקר טוב
המאפייה משתמשת בקמח שנטחן מכול הגרעין עם כול הרכיבים התזונתיים שיש בגרעין ולכן ניתן לנו האישור להשתמש במונח ״לחם מקמח שיפון / חיטה / וכ׳ו מלא״
מקווה שזו התשובה שחיפשת. תודה מצוות ״המאפה של ד״ר מרק״
——–
מישהו מכיר מקום שיש בו לחם או קמח מלא *באמת*?
אני מציעה לך לקנות מטחנה..אני קונה הכי זולה זה מטחנת קפה ותבלינים החל מ80 שח מחזיקה שנים..זה לכמות קטנה.לטחון את הגרעיני דגן לבד,טרי מלא..אם אתה שם קמח כזה בקערה ומוסיף מלח ומים..זה בכף נעשה בצק מוכן תוך דקה.ץ.ללא לישה ולא דביק. אם תרצה שיתרכך תשהה קצת..בתנור או טוסטר אובן בפחות מ10 דקות יהיה לך לחם ותשים מה שאתה רוצה…
כל הכבוד על עבודתך,
רציתי להדגיש דבר חשוב לגבי קמח מלא.
ממה שביררתי קמח מלא "רגיל" בעייתי מכיוון שגם הוא כמו קמח לבן עובר השבחה גנטית בגידול
לכן חשוב לקנות רק קמח מלא אורגני שהגידול של החיטים הוא טבעי ללא השבחה וכדו'
פרט נוסף ש"שוכחים" לספר לנו..
היי אורי, קראתי את המאמר, זה מאד מרגיז; אני פועל כבר שנה ברמה פרטית פייסבוקית ומנסה להעיר אנשים לעניין הכואב הזה בו היצרנים ובפרט טחנות הקמח פשוט מרמים אותנו. אני קונה רק לחמים אורגניים המכילים מספר דק מאד של רכיבים, כגון "קמח דגן מלא 100%, מים, שמרים ומלח" (ואולי גם עם קצת שמן) לא כי זה באמת מלא ב-100% ללא שום עוררין, אלא כי זה פשוט הטוב ביותר.
אני אפילו כתבתי על כל העניין הזה בבלוג שלי, אמנם כאדם פרטי בעל ידע בקולינאריה (תדמור, מסעדות, מחקר עצמאי) שלא ישב בוועדות התקן השונות.
http://benia.biz/blog/flour-and-bread-industry-in-israel
אגב, היה לי לפני שבוע גם ויכוח עם המאפייה שעליה הכי סמכתי, ד"ר מרק שמם, אך לאחר שיחה טלפונית עם בעל המאפייה שגלשה לסרקזם מכוער מצידו, איבדתי את האמון גם בהם. אין אני מאשים אותם במאום מלבד זה שהתגובות שקיבלתי מאוחר יותר בפייסבוק בשאלה אם הגרעין הטחון כולל באופן כללי את מלוא הסובין – נתקלו במה שזיהיתי כעמימות מתסכלת.
אני מצדיע לך שגם אתה הבאת את הנושא לרמה הציבורית, ועוד בזה האופן.
אני מציעה לך לקנות מטחנה..אני קונה הכי זולה ה מטחנת קפה ותבלינים החל מ80 שח מחיקה שנים..זה לכמות קטנה.לטחון את הגרעיני דגן לבד,טרי מלא..אם אתה שם קמח כה בקערה ומוסיף מלח ומים..זה בכף נעשה בצק מוכן תוך דקה.ץ.ללא לישה ולא דביק. אםתרצה שיתרכך תשהה קצת..בתנור או טוסטר אובן בפחות מ10 דקות יהיה לך לחם ותשים מה שאתה רוצה…
שלום! חוקרת הרבה שנים מעוני את נושא החיטים ומאד רוצה שיהיה מודעות וגם שיזרעו וימכרו איינקורן!
זו חיטה עם רק שני סטים של כרומוזומים,הכי עתיקה ומקורית וטפשוטה לידיעתי,לעומת סוגי החיטים המוכלאים הלאה שיש בהם 4 או 8 או 16 או 32 סטים מבלבלים של גנים בגרעין אחד! כמו הדורום,כוסמין,ועוד הלאה.
איינקורן EINKOEN איחם באטרץ..וסוף סוף אחרי שנים הצלחתי להזמין רק 200 גרם באיביי..הערב בישלתי לראשונה. מעולה! כה פשוט וקל..לא כבד,לא ממכר,לא גלוטאן רך ודביק..עד עכשחו השתמשתי בכוסמין שהגוף פחיות אהב אך היה יותר אמיתי מהחיטה בארץ שאפילו האורגנית השלמה בטחינה ביתית מלאה ואפייה מהירה לבד היה לפעמים רעיל! פעם הזמנתי 25 קג שק של חיטה אורגנית תוצרת האטרץ וזה היה רעיל וממית! היה טעם כמו לחם אחיד מהסופר..והחיטה היתה מאד מלחיצה את הגוף..ממכרת ומביאה מחלות..בסוף זרקתי! מאד רוצה שיגדלו זן אמיתי ובריא כמו איינקורן! יש באיביי משווק ישראלי שמוכר בקליפה לזריעה.
כמובן היא חיטה יקרה יותר כי מפיקה פחות ויוצאת מהמוץ יותר בקושי.
תודה רבה
האמת שאני לא משתמש בככל בקמח לבן' ומלא'וכל תוצרת שלהם אבל אני משתמש בכוסמין ושיפון ואני קונה את הגרעינים וטוחנים לקמח במקום לדעתי זה הכי אמין שיש וגם טרי!
לצערי אי אפשר לדעת מה באמת דוחפים לנו במוצרים היום בגלל זה החלטתי לאפות בבית לחמים בריאים זה גם יותר בריא
שלום,
עברו כמעט 4 שנים מכתיבת המאמר. האם היה שינוי בתקינה מאז?
גיליתי רק עכשיו את האתר ומאוד נהנית לקרוא. תודה!
שלום רב, האם בעצם עדיף לקנות קמח מלא/ כוסמין 100 אחוז? מה לגבי קמח כוסמין לבן? וגם האם שיפון עדיף על כולם באפיית לחם? ושאלה אחרונה..- האם/איך השימוש בקמח שנטחן בבית מגרעיני כוסמין עדיף?
שלום רחלי, להלן תגובתו של ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק לשאלותייך:
ברכישת קמח עדיף קמח מלא. הכיתוב 100 אחוז אינו מעיד על כך שהקמח אכן מלא, אלא צריך שעל גבי האריזה תצויין המילה מלא.
קמח כוסמין לבן הוא קמח לבן.
קמח שיפון הוא מצוין ותמיד מלא, אם הוא עדיף על פני האחרים? – זה עניין של התאמה אישית.
זה מצוין לטחון גרעינים בבית לקמח, כי אז יודעים בדיוק מה מקבלים.