שבוע רביעי למסע – מהנגב אל ירושלים

החלק הרביעי בסיפור מסע הקיץ הגדול.
רובע דרך הבשמים של מצפה, געגועים לעץ אלון, שיתוף פעולה על החברה להגנת הטבע והתמקמות מחדש, הפעם בבית זית.

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

מצפה רמון

רובע דרך הבשמים במצפה רמון עמוס ביזמויות קטנות, מקומיות ומקוריות. בהאנגרים של אזור התעשייה הישן ששופץ שוכנים בעלי מלאכה, מקומות קטנים של אוכל, להקת מחול, מועדון ג'ז ועוד המון רעיונות מקסימים. באחד ההאנגרים שוכן גם "הדסער", חנות צבעונית ובית קפה קטן של הדס וסער המקבלים את פני הנכנסים בשמחה. קצת קשה להגדיר את אופיו של המקום, הוא פשוט מאוד מיוחד. מדובר בחלל ענק. בכניסה תקבל את פניכם אתי, בפינת הוינטאג'-יד-שנייה שלה. הבנות שלנו אוהבות במיוחד את פינת המציאות הזו והן כרוכות אחרי אתי כאילו היתה החלילן מהמלין.

את השבוע המרתק שלנו ברמת נגב קינחנו במצפה רמון, שם הדס וסער הזמינו אותו לערוך סדנת בישול ולהעביר שיעור ברפואה מקומית עתיקה. בשבילי זו הייתה הזדמנות לפגוש אנשים חדשים, ובאמת הסדנא אצל הדסער זימנה לי מפגשים מאוד מיוחדים – החל מהצלמת ההרבליסטית הרב-גונית אירוס חיון-רוזנפלד חברתנו שבאה לסדנא ועד לחמוטל, שכנה מילדותי במעלות. היו שם גם משתתפים מקומיים, גם תיירים מהמרכז, גם אורחים וגם חברים.
פתחנו בסדנה קצרה של בישול ואפיית לחם שאור ועברנו לשיחה של שלוש שעות על ההיסטוריה של הרפואה המקומית. מעולם לא עשיתי שיחה חד-פעמית על רפואה עתיקה ומאוד חששתי של אצליח להעביר את העקרונות כך. גם סער חשש, שלא יגיעו מספיק מתעניינים. למרבה המזל שנינו התבדינו – כמות האנשים הייתה מדויקת מאוד ואני נעזרתי בהם כדי שיורו לי כיצד להעביר את הידע.
אנחנו כבר מתכננים את הביקור הבא ואפילו אולי קורס ארוך יותר בפנינה המצפאית הזו.

האלון העתיק

בדרך לרמת הנגב, פתאום באמצע נסיעה באוטו, איה שיש בעיה – היא לא מצליחה לדבר עם האלון הישיש. אולי קרה לו משהו?

האלון העתיק הוא העץ האהוב על הבנות, כבר שנים שאנחנו מבקרים אותו ביער בית קשת. זה אלון תבור גבוה ומרשים, בן מאות שנים, והבנות (בעיקר איה) קשורות אליו מאוד.
אבל אנחנו בדיוק בדרך לנגב. עשינו חישוב מהיר בראש והחלטנו שאין ברירה, ניסע לשם מירושלים. איה המשיכה לחשוב על האלון והזכירה לנו את ההבטחה. כך יצא שמיד אחרי שעברנו לאזור ירושלים, בבוקר, העמסתי את הבנות על האוטו ונסענו לבדוק מה שלומו. איה ונגה מאוד שמחו, הן לא צריכות הרבה, רק לראות אותו, לחבק אותו ולשבת בצילו.
הן מאוד שמחו לראות אותו במקומו, מלבלב, חי ונושם. העץ חובק ארוכות ואז נערך דיון לגבי המקום שממנו הוא מדבר. נגה ראתה בין חריצי של הגזע עיניים ופה, ואיה ניסתה להסביר שהפה שלו נמצא בפנים, לא רואים אותו.
חזרנו בסוף היום שמחים ומרוצים לביתנו הזמני החדש בבית זית.

ביס"ש שקמים

לפני כמה חודשים הלכו טלי והבנות לטיול של החברה להגנת הטבע בחולות פלמחים. לסיור קראו 'בלשים בחולות' ושלושתן נהנו מאוד. הבנות אוהבות ללמוד ולחקור דברים חדשים ומעניינים.
הטיול היה נהדר, אבל טלי חזרה אלי עם דיווח מעט מאוכזב מכך שבסוף הסיור עשו מדורה ואפו על האש פיתות מקמח לבן והכינו מרשמלו צלוי. גם לי זה לא הסתדר – איך שבחברה להגנת הטבע, שלא רק מגינה על הטבע שלנו אלא מבחינתי גם על התרבות שלנו, אוכלים קמח לבן, שייצורו כרוך בבזבוז משאבי הטבע וניצול החלש. אחרי הסיור הזה התקשרתי לחברתי בחברה להגנת הטבע יעל אילמר וסיפרתי לה על רגשותיי בנושא. היא העבירה את תהיותיי הלאה אל מדריכי הסיור ובעקבות שיחתנו זו הדרכתי השבוע את מדריכי וצוות בי"ס שדה שיקמים (אותו בית ספר שדה שהדריך את הבנות). הם הזמינו אותי לסיור ליקוט ואוכל מקומי בהרי ירושלים. הם היו אחראים על המסלול ואני על האוכל ועל השיחה.
הם בחרו לקחת אותי לחירבת חנות, עין מטע ולניקבה הסמוכה, ליד היישוב מטע. שם השתכשכנו ושוחחנו לנו בעניין על נושאים שונים הקשורים בתזונה ובחינוך.

אני לא בטוח שזה יוביל מיד לכך שלא יהיו קמח לבן וסוכר בחברה להגנת הטבע, אבל אני מקווה שזה העלה מחשבות ושאלות אצל המדריכים על מה השפעות האוכל שלנו ועל האופן בו הוא מיוצר.

אירוע טבעי למשפחות בחברה להגנת הטבע

ב-10.8 אשתף פעולה עם החברה להגנת הטבע באירוע מיוחד של אוכל, יצירה וליקוט ביער חורשים.
באירוע הזה, המיועד למשפחות ולכל המתעניינים, נכין כירה מבוץ, נדבר על קטניות מונבטות, נכין תערובות תבלינים והפיתות על הסאג יהיו מקמח מקומי מלא.
בסוף האירוע יתארח גדי פור מ"פשוט – תיאטרון יער" לשעת סיפור מקסימה בטבע, כמו שגדי יודע לעשות.

המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר

לאחרונה התכבדתי והוזמנתי להיות שותף להקמת מדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר שתמוקם באצבע הגליל. בראש המדרשה עומד חברי הוותיק אלכס קצ'ן, שנלחם בכל עוזו לקדם את הגינות הקהילתיות ואת החקלאות הקהילתית המקיימת בישראל. אני מקווה שאוכל לתרום במשהו לחלומות המקסימים של אלכס והצוות. מבחינתי החקלאות הזו היא הדרך לחזק את הקהילה, את הכלכלה הקהילתית ואת היחסים בין הגוונים השונים בחברה. כולם בסופו של דבר אוכלים, וכולנו צריכים לשמור ולטפח את מקורות המזון שלנו.

ירקות אורגניים באזור ירושלים

נחתנו לנו באיזור חדש ומיד צריך להשיג מזון. מרכז הארץ עמוס בכל כך הרבה מקומות וחוות שמהן אפשר להזמין הביתה ירקות אורגניים. אני מקווה שבעזרת המדרשה יהיו אפילו עוד יותר. את ההזמנה הראשונה שלנו עשינו ממגי רוזנברג מנטף, שמגדלת נבטים נהדרים. ביום שישי הלכנו לשוק האיכרים ברח' עמק רפאים וקנינו ירקות מצוינים של משפחת חביביאן ממושב הודיה. זיהינו אצלם בדוכן את הענבים הטעימים של גולן מ"שירת המדבר", אצלו ביקרנו רק לפני שבוע.
אספנו לנו רשימה קטנה של שפע המשלוחים שאפשר להזמין באיזור ירושלים ועידכנו אותם באינדקס החקלאים המקומיים. נשמח אם תעזרו לנו ותוסיפו מידע.

אם אתם ירושלמים, אנחנו ממליצים להצטרף לקואופרטיב המקומי המוצלח – בר קיימא.