מה שלמדתי מהבנק העולמי על הנהגת בריאות

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

בימים האחרונים אנחנו עובדים במרץ על כל הפרטים האחרונים לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית. נשאר לנו פחות משבוע. אחת המשימות שלי היא להכין את דברי הפתיחה, אני צריך להגיד משהו שיחבר בין קהילות של חיידקים בגוף שלנו, כלכלה מקומית, בריאות הציבור והשלטון המקומי. חשבתי שאדבר על דו"ח חדש של הבנק העולמי.
כן, הבנק העולמי.

נתחיל מהתחלה: הבנק העולמי הוא גוף בינלאומי שמטרתו היא לשים סוף לעוני הקשה (extreme poverty ) ולתת דחיפה לשגשוג שישתף את כל שכבות האוכלוסייה.
לפני שלוש שנים מונה בפעם הראשונה אדם שאיננו כלכלן לנשיא הבנק. ג'ים יונג קים (Jim Yong Kim) הוא רופא ואנתרופולוג . בראשותו, הוציא הבנק השנה (2015) דו"ח מרתק שעוסק בהתנהגות אנושית וההיבטים הפסיכולוגיים של פיתוח כלכלי. זאת, מתוך ההבנה שתפקידו של הבנק משתנה – פעם דחפו אנשי הבנק את המדינות המתפתחות להגדיל את התל"ג על ידי קיצוץ בהוצאות והפרטה נרחבת. הדו"חות העדכניים של הבנק מציגים, בגדול, שזו הייתה טעות – דווקא השקעה נכונה של המדינה היא זו שתוביל לפיתוח שיחזיק מעמד לאורך שנים רבות יותר. תחומים בהם הדו"ח מתמקד – בריאות, חינוך, הורות ועוד – הם תחומים שנחשבים ל"חברתיים" ונוטים לקצץ בהם כדי לנסות לפתח את הכלכלה. אולם הנתונים שנאספו מעשרות שנות התערבות ברחבי העולם מוכיחים כי השקעה בהם עשויה להיות נבונה יותר מקיצוץ.

אחת הדוגמאות להשקעה חברתית נבונה היא פרויקט ג'מייקני של ליווי אימהות.
מתוך הדו"ח:

"Very early childhood stimulation has a large impact on adult success in the labor market, a 20-year study
in Jamaica found (Gertler and others 2014). Community health workers made weekly home visits to teach
mothers how to play and interact with their children in ways that promote cognitive and emotional development.
Children who were randomly selected to participate in the program earned 25 percent more as adults
than those in the control group who did not participate in the program—enough to close the earnings gap with
a population that was not disadvantaged."

ילדים של אימהות שהונחו על-ידי מדריכים ליצור אינטראקציות עימם בתקופת הינקות והילדות, השתלבו טוב יותר ב-25% בכוח העבודה מאשר ילדים שלא זכו להתערבות הזו. באופן ספציפי, המחקרים הראו כי ילדים עם בעיות התפתחותיות הצליחו להדביק את הפערים, אם הייתה להם התערבות כזו.
זו דוגמה להשקעה בפרויקט של בריאות קהילתית, שכלכלנים וקובעי מדיניות יכולים להבין – זו השקעה שיש לה השפעה משמעותית על המידה בה ילדים יכולים להפוך למבוגרים פעילים ותורמים. אבל זו רק דוגמה אחת לאותו שינוי מחשבתי שמתרחש בבנק העולמי בעקבות ניתוח הנתונים רחב ההיקף הזה.

חלק מרכזי של הדו"ח בוחן את הדרך בה אנחנו מקבלים החלטות ואיך החלטות אלו משפיעות על עתידנו.
מתוארות בו שלוש תכונות נפוצות שמכתיבות את דרך קבלת ההחלטות שלנו:  

1. אנחנו מחליטים אוטומטית. מהר מידי
2. אנחנו מושפעים ממה שחברינו עושים (לחץ חברתי, אפקט העדר)
3. אנחנו נוטים לפעול על-פי מודלים שאנו מכירים.

ואיך זה מתקשר להנהגת הבריאות ?  
בהנהגת הבריאות אנחנו מפתחים גופי ידע (ובאגף לבריאות קהילתית ממשיכים עם הידע לפרויקטים) שמשפיעים על בריאות של אנשים ושל קהילות. אנחנו עוסקים בבריאות אישית, שכדי להבין אותה אנחנו צריכים להבין גם את הקהילה וגם את האדם היחיד ודרך מחשבתו. אנחנו עוסקים בדרכים לחזק ולחבר קהילות, מתוך ההבנה שקהילה חסונה היא רכיב משמעותי ביותר בבריאות האנושית.
כל אלה קשורים בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו – איך אנחנו בוחרים לקנות את האוכל שלנו, איך נבחר להכין אותו, איך אנחנו מחליטים לצאת ולנוע ועד הבחירה שלנו בנבחרי ציבור שיניעו פרויקטים שיוסיפו לנו בריאות.

כדי להצליח ליצור שינוי מתמשך, עלינו ללמוד איך אנחנו יכולים לעזור לקהילות לאמץ ידע, פעולות ושיטות עבודה שמקדמות בריאות וקיימות. הידע העצות האצור בדו"ח הבנק העולמי מסייע לנו ללמוד עוד קצת על איך אפשר להפיץ ידע זה באופן מעמיק.

אלה המחשבות שלי עד כה, עכשו לאסוף את כל זה ביחד עם עוד כמה מקורות – אל תוך דברי הפתיחה לכנס.
זאת שיחה שנמשיך אותה פנים-אל-פנים ביום שישי עם כל מי שירצו לבוא ולשמוע.

בינתיים, אפשר להקשיב לנשיא הבנק העולמי בראיון שערך איתו סטיבן דבנר, בפודקאסט "פריקונומיקס".

לחצו כאן לקישור לדו"ח החדש של הבנק העולמי.