עדכונים מהבלוג
הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:אז כמה סוכר יש לנו בדם?
זו שאלה כל כך חשובה ומעטים מאיתנו יודעים את התשובה עליה. לרוב האנשים דווקא יש תשובות, רובנו זוכרים את מדדי הסוכר שכתבו לנו בתוצאות בדיקות הדם – 80 או 90. אנחנו אפילו יודעים אם זה מספר טוב או לא. אבל מה זה אומר? 90 מה? 90 ק"ג סוכר בדם? 90 כפיות סוכר בדם? 90 מ"ל סוכר בדם? מה אומרים המספרים הללו? כל הזמן מזהירים אותנו מכמויות יותר מידי גדולות של סוכר בתזונתנו, אך כמעט אף אחד לא יודע כמה סוכר יש לו בדם ביחידות ברורות, כאלה שמתכתבות עם היחידות היומיומיות המוכרות לנו. למשל – בכפיות.
אז ככה. המספר הנקוב בתוצאות בדיקות הדם הוא במיליגרם סוכר לדציליטר דם. משמע, שמי שרמת הסוכר בדם שלו היא 90, יש לו 90 מיליגרם סוכר לכל דציליטר דם. לאדם מבוגר בממוצע יש בין 4.5 ל- 5.6 ליטר דם. לנוחות החישוב, נאמר – 5 ליטר דם. דציליטר הוא עשירית הליטר, כך שב-5 ליטר דם יש 50 דציליטר. 90 מ"ג סוכר בכל דציליטר, הם 4,500 מ"ג סוכר בכמות הדם הממוצעת של אדם מבוגר שהם 4.5 גרם.
עכשיו במונחים מובנים יותר – בכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, משמע בכל מחזור הדם שלנו יש ככפית וחצי סוכר, לערך. פרט שחשוב לזכור הוא שגופם של ילדים קטן יותר ולכן מכיל פחות דם. לילד השוקל כ-20 ק"ג יש כליטר וחצי דם בגוף. משמע שאצלם 90 הם כ-1.5 גרם סוכר בדם, שזה קצת פחות מחצי כפית.
אחד המנגנונים ההכרחיים במחזור הדם שלנו הוא שמירה על רמות הסוכר בדם. הגוף שלנו לא מסוגל לסבול יותר מדי או פחות מדי סוכר בדם. מה קורה כשאדם שותה פחית משקה ממותק שמכילה בערך 10 כפיות סוכר, פי 10 ממה שיש לאדם מבוגר בכל מחזור הדם שלו?
במערכת שלנו אין מעצורים לגלוקוז, כל גלוקוז שאנחנו מכניסים לפה מנותב ישירות למחזור הדם.
כן, המנגנון הזה קיים ופועל, אבל ככל שזה קורה יותר, כך הוא הולך ונשחק.
וואו, איזו תמונה חזקה…
תודה אורי על הפוסטים החשובים והמתוקים שלך 🙂
הי מאיר,
כשמציגים את זה כך – זה מזיז את הגוף באי נוחות…
אתה יכול להוסיף התייחסות לאם הסוכר הזה בא מפירות? ולא מסוכר לבןחוםוכו׳
תודה
הי סמדר,
סוכר חום ולבן זהים מבחינת חדירת הסוכר לדם.
בפירות יש כנראה הבדל גדול בין מיץ לבין פרי שלם. במיץ הסוכר נכנס לדם בכמויות גדולות יותר ומהר יותר, כנראה שבפירות שלמים הסיבים מעכבים את הסוכר.
שלום מאיר,
אני לא בעד סוכר. בטח אחרי עיון קל באתר שלך… אבל ההצגה שלך בפוסט הנוכחי לוקה בחסר בלשון המעטה.
אתה מתייחס לסוכר כאילו מדובר במעגל סגור, וכל סוכר שנכנס, נשאר.
לשם ההגינות היה נכון לציין כמה סוכר נצרך בפעילויות שונות – שינה, עירות, פעילות ספורטיבית וכדו',
או לפחות לציין מה כמות הסוכר המומלצת ליום (כמקור אנרגיה לגוף ולא כממתיק) לאדם בוגר ולילד (בהתייחס לקצב המטבולי השונה),
ואז לעשות את ההשוואה.
אשמח לתגובה.
בברכת שנה טובה – ומתוקה.
מעולה יניב,
אנחנו כאן כדי לפתח את גוף הידע!
פרט ותאר מה חסר לך.
ציינתי את זה בהודעה הראשונה…
אפשר להוסיף לפוסט טבלה שתציין כמה סוכר נכנס לגוף בצריכה של מזונות שונים, מול כמה סוכר נצרף בפעילויות שונות, ולאן, כמובן, הולכים העודפים…
רעיון מצוין.
מכיוון שהפוסט הוא פסקה מתוך הספר הבא של אורי, נשקול להשתמש בעצתך בספר עצמו.
תודה!
יש הבדל עקרוני בין סוכר, או סוכרים (שנמצאים במזונות עמילניים, כמו תפוחי אדמה ואורז) לבין סוכר בדם. העובדה היא שמחלת הסכרת (סוג 2) נגרמת מאכילת מזון עתיר שומן וחלבון ולהיפך, כאשר אוכלים מזונות סוכריים (עמילניים), חל שיפור מיידי בסכרת. וחבל שהמאמר מפספס נקודה עקרונית זו. מציע לכם להשכיל מההרצאה המלומדת בקישור:
https://youtu.be/Us4dE7iTh_A
עמרי,
הכתוב כאן אינו מבטא מאמר מידע מקיף, אלא פוסט קצר בבלוג, המתייחס לנקודה אחת מסויימת בנושא הסוכר.
אם תרצה לקרוא עוד בנושא, מוזמן לקרוא את המאמר שכתב ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק בנושא בקישור: https://mazon-izun.com/articles_type/sugar-rush-2019/