עדכונים מהבלוג
הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:דצמבר 27, 2017
(אורי מאיר-צ'יזיק)
ושוב אנחנו במסגרת פינתנו – נציג הציבור מדווח לציבור. אני ממשיך לדווח מידי פעם מישיבות הועדה המרכזית לתקנון מזון ומוצריו.
היום התקיים אחד הדיונים החשובים ביותר שנכחתי בהם בוועדה, נושאו היה – עקיבות.
העקיבות היא היכולת של החברות שמוכרות לנו את המזון לעקוב אחורה ולדעת מהיכן הגיעו המוצרים בהם הן משתמשות. לדוגמא – עקיבות היא שחברת משקאות קלים תדע באיזה שדה גידלו את קנה הסוכר שבו היא משתמשת.
העקיבות היא היכולת של החברות שמוכרות לנו את המזון לעקוב אחורה ולדעת מהיכן הגיעו המוצרים בהם הן משתמשות. לדוגמא – עקיבות היא שחברת משקאות קלים תדע באיזה שדה גידלו את קנה הסוכר שבו היא משתמשת.
דרישת העקיבות היא דרישה שמקבלת הרבה תשומת לב היום בעולם, בעיקר מארגונים סביבתיים וחברתיים, והתעשייה מאוד מתנגדת להכנסתה לתקן. הסיבה להתנגדות בדרך-כלל פשוטה – החברות הגדולות קונות את התוצרת בה הן משתמשות מסוחרים ולא מכירות את המגדלים של חומרי הגלם. הן אינן רוצות להשקיע מאמץ כדי לדעת מהיכן הגיעו חומרי הגלם או מה הם עברו בדרך. זה פשוט לא מעניין אותן.
לאחרונה, לפני ליל כל הקדושים עלתה הנושא שוב כשהחברות הגדולות בעולם ליצור ממתקים חזרו בהן מההבטחה שלכל שומן הדקלים בו הם משתשמים תהיה עקיבות. הדרישה כאן לעקיבות הגיעה מארגונים סביבתיים בעקבות הרס הג'ונגלים במזרח אסיה, הכחדות האורנגוטנגים והעסקת כפייה של פועלים בגידול ועל-ידי גידול ועיבוד שומן הדקלים.
כך גם בסוכר, חלק גדול מהסוכר בעולם גדל על אדמות מופקעות תוך כדי ניצול האוכלוסייה המקומית.
בישיבה היום לא עסקנו בנושאים גדולים אלו של בעלי-חיים נכחדים באסיה או תנאי העסקתם של האנשים העניים ביותר בעולם. בארץ אין חובה של עקיבות בשום מוצר מזון, אך בתקן החדש של שמן הזית, התקן המעודכן, יש דרישה לעקיבות מייצרני שמן הזית. משמע, כל אותן חברות מזון גדולות שממלאות שמן זית ספרדי או יווני בבקבוקים כאן בארץ ומכונות על הבקבוק "יצרן" יהיו חייבות לדעת מאיזה כרם ביוון, תוניס או כל מקום אחר נמסקו הזיתים.
התעשייה מתנגדת בכל תוקף. נציגיה טוענים שאין להם מושג מאיזה כרם מגיעים הזיתים וכי הניסיון לדעת זאת ימנע יבוא (זו הטענה הקבועה כנגד כל צעד של שקיפות בתחום המזון).
החקלאים טוענים שמכיוון ששמן הזית הוא מוצר המזון המזוייף ביותר בעולם, הרי שעקיבות של השמן תצמצם את רמות הזיוף.
בתגובה לכך טוענת התעשייה שמי שאחראי למנוע זיופים זה משרד הבריאות וצריך לתת לו לעשות זאת ולא להערים עליהם קשיים.
כרגע הדיון בעינו עומד ולא התקבלה החלטה. כל זאת בעיקר בזכות מלחמתו העיקשת של פרופסור זהר כרם, מומחה לשמן זית ונציג האקדמיה בועדה המרכזית, שנלחם בחרוף נפש על האינטרס הציבורי.
כמובן שזו רק ההתחלה, נקווה שבעתיד כל המזון בארץ יהיה עקיב ותהליכי הכנתו יהיו שקופים ויידועים לצרכן הקצה.
וכל הדיון הזה היה אחרי דיון אחר על איך צריך להקרא למלח מועשר ביוד: "מלח מועשר ביוד" או " מלח מיודד" (כדי שיהיה פחות מובן ויחסוך מקום על האריזה). מה שהזכיר לנו את המערכון של "היהודים באים" עם עין חרוד איחוד ומאוחד והויכוח על האם תפוח אדמה מבושל הוא תפוח אדמה מבושל או תפוח אדמה שעבר בישול והאם חדר עם מיזוג הוא חדר ממוזג או חדר שמיזגו אותו.
אתה עושה עבודת קודש. נושא העקיבות הוא אחד החשובים ביותר דווקא משום שהוא "כביכול" לא משפיע ישירות על המוצר ולכן הרגולטורים נוטים לוותר ליצרנים בנושאים שכאלה
תודה רבה עטרה יקרה.
כמה טוב לשמוע ממך.
כל הכבוד על העבודהֱ!מאוד חשוב.
במשרד הבריאות, יש את פרופסור רונית אנוולד אחראית על מחלקת התזונה שהיא אישה נבונה ובעלת ידעה רב וכמו שהיא עומדת מול התעשיינים עם חוק סימון המוצרים(שאינו מושלם בוודאי אך זו התחלה טובה)היא יכולה לעזור ולתמוך בעוד תחומים.
רונית היא באמת דמות משמעותית ובעלת ידע והשפעה רבה ואנחנו אכן נמצאים בקשר מתמיד
תודה