עדכונים מהבלוג
הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:שמירת הבריאות – קורס במשנתו הרפואית של הרמב"ם, ינואר בתל אביב https://mazon-izun.com/workshops/ancient-medicine/
בפודקסט פריקונומיקס, יצאה לאור לפני שנה סדרה בת שלוש תוכניות בשם BadMedicine שעסקה במורכבות והבעיות שמציבה לפתחנו המערכת הרפואית המודרנית
http://freakonomics.com/podcast/bad-medicine-part-1-story-rebroadcast/
סדרה מעניינת ומומלצת שבין השאר עסקה בנושא שריתק אותי ואני מאמין שחשוב שכל אחד מאיתנו יכיר.
אחד המדדים בה נמדדת מערכת הבריאות היא האם המטופלים (החולים) מרוצים. כדי לבדוק את שביעות הרצון של החולים, מתבצעים סקרים בהם נשאלים החולים האם הם מרוצים מהטיפול שקיבלו. לפיכך, לתוצאות הסקרים הללו יש את הכח לשנות את הדרך בה ניתן השרות הרפואי. אני מעריך, שכולנו רוצים מערכת בריאות טובה יותר הממוקדת בצרכים של החולה. הסיבה ברורה – מערכת בריאות הסובבת סביב המטופל וצרכיו, יכולה לשפר את הטיפול בו ובעיקר את תוצאותיו.
אך לעיסוק בחולה ושביעות רצונו מצטרפת אחת הדילמות הגדולות ביותר של הרפואה בימינו – היכן עובר הגבול בין סיפוק צרכי החולה לבין מתן הטיפול המתאים? מחקרים כיום מראים על מורכבות בהליך קבלת ההחלטות של הרופא הנובעת בחלקה מההתייחסות אל החולה כאל לקוח.
האם המטרה של הרופא היא שהחולה יהיה מרוצה או בריא? הטענה המרכזית של חוקרים העוסקים בנושא זה, היא שאם רופא מתייחס אל החולה כלקוח/צרכן הוא ינסה לרצות אותו יותר מאשר לטפל בו, ולעיתים באף במחיר של טיפול שאינו מתאים למטופל. נראה כי הגבול בין מטופל לצרכן הוא גבול דק, במיוחד בחברה התעשייתית, צרכנית ומודרנית בה אנחנו חיים היום. במאמר[1] שמוקדש לדילמה הזו ועוסק במערכת הבריאות האמריקאית, בחנו החוקרים את השאלה לאור העלייה המדאיגה בצריכת אופיאואידים (תרופות נגד כאב הפועלות על מערכת העצבים). האופיאואידים נחשבים מצד אחד לתרופת פלא נחשקת על ידי הסובלים מכאב בגלל השפעתם החזקה ביותר כמשככי כאבים, אך מן הצד השני – הם גורמים להתמכרות קשה ותופעות לוואי רבות. יותר ויותר רופאים בארה"ב מספקים מרשמים למשככי כאבים בשל דרישת החולה, למרות הסכנות שבלקיחתה.
יש רופאים רבים המוצאים את עצמם בתפקיד שרות הלקוחות, ובמקום לתת לחולה את הטיפול הדרוש הם מספקים לו את הטיפול שירצה אותו. לא פעם אני שומע מרופאים סיפורים על מטופלים שדורשים בתוקף טיפול שהרופא לא חושב שנחוץ, והרופא "נאלץ" לספק את הדרישה ואת הלקוחות. דוגמא שכיחה היא הדרישה הגבוהה לאנטיביוטיקה שדורשים חולים בשפעת (או הוריהם).
המאמר מציין שאין פתרון יחיד לבעיה, אך השלב הראשון בדרך לפתרון הוא להכיר בקונפליקט ובניגוד העניינים.
שמעתי את הפודקאסט וקראתי בעיון את המחקרים המוזכרים בו והחכמתי מאוד. העיסוק בשאלה שמעלה התוכנית הזכירה לי טקסטים מהרפואה העתיקה שנכתבו לפני כמעט אלף שנים, אז עסקו ממש באותן שאלות ובאותה הדילמה.
אגרת מיעקב בן יצחק הישראלי – הרופא
הרופא יעקב בן יצחק הישראלי, אשר פעל בתחילת המאה השלוש עשרה בדמשק כתב אגרת שכותרתה "על טעויותיהם של הרופאים בדמשק". בחלק העוסק בטיפול מסוים שנותנים רופאים לחולים, הוא כותב:
"לצערי, ידוע לי שהרופאים אינם מחפשים את האמת ואינם מגלים פתיחות כשמדברים איתם, אלא מכוונים לקבלת מחמאות ממטופליהם העממיים; אני גם יודע שהחולים בדרך כלל אינם פתוחים להבין את מה שנאמר להם – ולכן שתקתי. אך אתם יודעים מאיזו צרה סבל השופט החולה ג'מאלאדין אחרי שקיבל מי-שעורה למרות ההתוויות הנוגדות/סותרות. על כן מהרו, תלמידים נבונים, רוצו לרופאים המומחים, כדי שתלמדו מהם על האיפיון האמיתי של המחלות והטיפול בהן, במקום לשוטט כעיוורים!"
טוען הרופא יעקב בן יצחק הישראלי, שבמקום ללכת אחרי האמת, הרופאים מחפשים מחמאות מהחולים ולכן לא בהכרח נותנים להם את הטיפול הנכון. המלצתו לאותם רופאים היא ללכת ללמוד ולהעמיק יותר בלימוד המחלות וסיבותיהן אצל רופאים מומחים.
מתוך דברים אלו עולה שגם בימי קדם, במקרים רבים, היו הדילמות דומות לדילמות איתן אנו מתמודדים כיום. יש לנו נטייה טבעית וברורה לרצות את מי שנמצא לפנינו לא רק ברפואה אלא גם במלאכות אחרות והשאלה איך מתבטא רצון זה וכיצד הוא משפיע על המלאכה. היום הדילמה בולטת יותר במערכת הרפואית בגלל הכלים הכלכליים – מסחריים המשמשים למדידתה.
זו רק דילמה אחת מיני רבות שצריך להעלות את המודעות לגביה במערכת הבריאות, וישנן עוד רבות כאלו שעומדות לפתחנו.
[1] Zgierska, A., Miller, M., & Rabago, D. (2012). Patient satisfaction, prescription drug abuse, and potential unintended consequences. JAMA, 307(13), 1377-1378.
כתיבת תגובה