עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
Loading
ינואר 2, 2020

כתב: ד"ר אורי מאיר צ'יזיק

ערכה: חוה רימון

המאמר נכתב עבור המגזין "חיים אחרים", ופורסם בגליון נובמבר 2019

 

משנה: המגע והקרבה חיוניים במיוחד לבריאותם ולהתפתחותם של תינוקות וילדים, אבל גם לבריאות ולהתפתחות שלנו

 

המחשבה הראשונה שמעלה בראשי המילה אינטימיות היא מגע וקרבה. שניהם חיוניים וקשורים זה לזה, אבל גם נפרדים.

מגע
כשאני מלמד על מחלות חום, אני שואל את התלמידים מהי לדעתם הדרך היעילה ביותר לווסת חום של ילד. הם עונים תשובות שונות, כמו אקמולי, חומץ, אמבטיה. אבל התשובה הנכונה היא מגע. מבחינה ביולוגית תינוק עדיין לא שולט לחלוטין בוויסות חום גופו. אנחנו, כמבוגרים, אם נחלה במחלת חום, נוכל לשכב במיטה ולחוות חום גבוה, אבל גופנו אמור להצליח לשמור על גבול החום הגבוה ולהשגיח שלא יעבור אותו. אצל תינוק המערכת הממונה על ויסות החום אינה מפותחת דיה, ולכן יש סכנה שחומו יעלה מדיי והוא יאבד שליטה עליו. מכיוון שהחום הוא חלק מתהליך ריפוי המחלה, איננו רוצים להורידו אלא לווסתו, ואצל תינוקות הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא במגע; ההורה פשוט מחבק את הילד ומווסת את חום גופו באמצעות חום הגוף שלו.

המחקר כבר מכיר את השיטה הפשוטה והראשונית הזאת, שיטת הקנגורו כינו אותה, ואף מיישמים אותה בבתי חולים, בעיקר בפגיות, כשאחד ההורים או האחיות מצמידים את התינוק לגופם, כדי לסייע לו לווסת את חום גופו שלו. אבל משום מה הידע הפשוט הזה לא עובר הלאה. הרי כל הורה יכול לנסות לווסת את החום של ילדו לפני שהוא מנסה להורידו באמצעים חיצוניים. דרך המחקר אנחנו יודעים גם שהמגע של האם עם התינוק מיד לאחר הלידה חיוני להתפתחותו הפיזיולוגית והרגשית וגם בשלבים מאוחרים יותר בתהליך התבגרות. אבל המחקר על מגע עדיין בחיתוליו. תארו לעצמכם מה אנחנו עדיין לא יודעים על תפקידו הפיזיולוגי של המגע בתחנות השונות בחיים.

לאחרונה קראתי מחקר שהראה שאחת הדרכים הטובות לוויסות כאב אצל מבוגרים היא מגע בין בני זוג; נמצא שהמגע מסנכרן בין קצב הלב והדופק של בני הזוג ומאפשר בדרך זו התמודדות קלה יותר עם הכאב. המחקר לא בדק את ההשפעה הרגשית של המגע, שגם היא תורמת קרוב לוודאי לשיכוך הכאב.

הפכתי את הספרות הרפואית העתיקה בניסיון למצוא חומר על מגע שאינו מגע מיני; לא מצאתי. אולי משום שהיה מובנה בתוך התרבות. מה שידוע הוא שרופא בעת העתיקה נגע, בדק דופק, חש את חום הגוף, את העור. הוא היה חייב לעשות כן כדי לאבחן את המטופל.  

 

קרבה
אינטימי – (1) מקורב, לבבי, ידידותי, משפחתי; (2) פנימי, שהוא בצנעה (המילון החדש).

לפני כ-20 שנה, כשהייתי מנהל של תכנית חינוכית, קיבלתי את אחת המחמאות הטובות בחיי. בסיטואציה לא רשמית, כשישבנו ואכלנו ארוחת צהריים, אמר לי הפסיכולוג שליווה את התכנית, שמה שמרשים אותו בי הוא היכולת שלי לפתח בזמן שיא אינטימיות עם אנשים שעד לפני כמה דקות לא הכרתי. הוא אמר ששם לב שאני פוגש אדם, פותח איתו בשיחה ומתחבר אליו מהר מאוד.

עד היום אנשי הצוות שלי צוחקים עליי, כשאני מספר שאני אוהב את כולם או כשאני אומר למישהו שאני אוהב אותו; הם אומרים: "אבל אתה אומר את זה לכולם, אז מה זה שווה בעצם?" ואני שותק וממשיך בשלי.

לפני מספר שבועות הוזמנתי להקרנה של סרט דוקומנטרי על שף-לקט קוריאני (בכניסה לקולנוע פגשתי את אותו הפסיכולוג שלא ראיתי כבר שנים רבות). בתחילת הסרט הוא אומר שהוא אוהב את כולם. הוא ממשיך ומסביר שהעיסוק שלו באוכל מאפשר לו לממש את האהבה הזו באמצעות הבישול; הוא מבשל לכל אחד את מה שמתאים לו ומתעל את הצ'י שלו דרך האוכל. בסרט הוא משוטט, מלקט ופוגש בכל מיני מקומות כל מיני אנשים, וממש זמן קצר אחרי שהוא פוגש אותם הוא כבר אומר להם, לא משנה מהי הסיטואציה, שהוא אוהב אותם, ואחרי כן בדרך כלל מכין להם אוכל. באמצעות האוכל הוא נוגע בהם, יוצר קרבה, אינטימיות.

לצפיה בקדימון של הסרט לחצו כאן

אם אני מנתח את הצהרות האהבה שלו, אני יכול לשער שהן מגיעות מתוך היכולת לראות בכל אחד את הטוב, ואין זו יכולת טבעית ומובנת מאליה; היא דורשת אימון ועבודה. בחיבורו ענק היונה כתב אִבְּן חזם, החכם הערבי האנדלוסי בן המאה ה-11, ש"האהבה, ראשיתה לצון ואחריתה רצינות, נעלים הם ענייניה כל כך, עד שדקים הם מכדי שיתוארו, ואין מהותם מושגת אלא בעמל רב".

היכולת להתחבר ולתקשר מתוך קרבה חיונית לנו. בהיעדרה נתקשה להתנהל במעגלי חיינו. אחד המרכיבים החשובים במשפחה, בקהילה או בכל קבוצה שהיא הוא מערכות היחסים האינטימיות שאנחנו רוקמים בתוכן, המאפשרות לנו ללבן את עניינינו מתוך התחושה שלא הכול עומד על כרעי תרנגולת ושיש בסיס יציב המאפשר להתמודד עם קשיים.

בעולם שהפך מעמדי יותר, קהילתי ואינטימי פחות היכולת לרקום מערכות יחסים אינטימיות היא כלי חיוני, אבל כבר לא מובן מאליו ונדרש ללמוד אותה. היה מעניין לערוך מחקר אורך, שיבדוק אם מגע רצוף עם תינוקות מרגע הולדתם ישפיע בבגרותם על כישורי האינטימיות שלהם.

5 תגובות על “להסיר את המחיצות”

  1. Atara הגיב:

    מה שם הסרט הדוקומנטרי על השף-לקט הקוריאני ואיך משיגים אותו?

  2. niza הגיב:

    תודה אורי. אהבתי את מה שכתבת. אין לי בן זוג אבל נכדים, ילדים וחברים. עם השנים שחיים לבד הגוף נעשה נטוש

  3. אורי מאיר-צ'יזיק הגיב:

    לסרט קוראים: השף הנודד, הוא סרט קוריאני וראיתי אותו בפסטיבל הסרטים בחיפה.
    אין לי מושג איפ ואיפה אפשר לראותו כעת.

  4. בשמת_א הגיב:

    איזה יופי של רשימה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *