אנטיביוטיקה במשק החי

בימים האחרונים קראתי מסמך מדהים של משרד החקלאות שבדק את השימוש והשאריתיות של חומרים אנטימיקרוביאלים (אנטיביוטיקה + ) במשק החי מול מה שקורה באירופה.

מסקנותי מעיון בכמה מסמכים העוסקים בשימוש בחומרים אנטימיקרוביאלים במשק החי (במיוחד אנטיביוטקה) – המסמך המרכזי הוא סיכום שנתי בנושא של משרד החקלאות שיצא בסוף ספטמבר.

בישראל השימוש בחומרים אנטימיקרוביאלים במשך החי הוא הגבוה ביותר מכל מדינות אירופה, באופן משמעותי. את השימוש מחשבים במ"ג חומר לק"ג בשר. בישראל אנחנו משתמשים במעל 600 מ"ג לק"ג בשר, הבאה אחרינו היא קפריסין עם קצת יותר מ-400, ספרד ואיטליה עם קצת יותר משלוש מאות וכל שאר המדינות עם מתחת ל200 מ"ג.

הבעיה העיקרית בארץ (בהשוואה לאירופה) היא שמרבית מהחומרים האנטיבקטריאלים ניתנים לא כטיפול במחלה או זיהום ספציפי אלא כמניעה וכדחף.

ככל שממשק הגידול של בעל החיים הוא יותר אינטנסיבי ופחות מותאם סביבתית יש יותר שימוש בחומרים אנטימיקרוביאלים, רוב השימוש בישראל הוא בעופות כי זה הממשק האיטנסיבי ביותר, וגם בבקר (בעיקר במנות דחף שמקבלים עגלים ממשלוחים חיים) והשימוש בצאן הוא הפחות ביותר (גידול צאן בישראל הוא גידול מקומי ומותאם בדרך כלל)

הבעיה בשימוש יתר בחומרים האלו במשק החי הוא גם הווצרות חיידקים עמידים והסכנה לבריאותם הכללית של בעלי החיים (בגלל הגידול האינטנסיבי).

אבל זה לא הכל, אחד הנתונים ממחקרים וגם מהדוח הוא שככל שבמקום מסוים משתמשים ביותר חומרים אנטימיקרוביאלים במשק החי, כך באותו המקום יש יותר שאריתיות של חומרים אלו בבשר הנמכר בשווקים, מה שהופך אותו גם לכזה שמכיל חומרים אנטימיקרוביאלים, שזה כשלעצמו נורא, אבל גם הופך אותו לפגיע יותר לזיהומים.

יותר שימוש יותר שאריתיות.

 

בטח תשאלו מה לעשות?

לתמוך באופרציות שנמנעות משימוש בחומרים אנטיבקטריאלים או מפחיתות את השימוש בהם:

לקנות עוף אורגני כדוגמת "משק מלמד". גידול אורגני מחייב את המגדל להמנע לחלוטין משימות בחומרים כאלה.

גם "עוף טוב" עושים מאמץ וולנטרי לצמצם שימוש באנטיביוטיקה ומשווקים עוף ללא אנטיביוטיקה.

תקן "חי בריא" לא מאפשר שימוש בדחף של אטיביוטיקה לבעלי חיים אלא רק כטיפול.

בטח יש דוגמאות רבות נוספות שניתן למצוא בשוק.

נקווה שגם המדינה ומשרד החלקאות יתעוררו יום אחד ויקחו אחריות על הנושא.