אַגָּא- חנות ספרים

 

 

 

 

 

 

 

מה נותן לך תחושה של בית?

מהרגע הראשון של חיינו המשותפים, טלי ואני מלקטים ספרים. יותר מכל דבר אחר, מה שמגדיר את הבית שלנו הם שולחן אוכל ענק ומדפי ספרים עמוסים. כשהתמלא מדף, תלינו עוד אחד, כשהתמלאה ספריה – פירקנו את מיטת הפוטון ובנינו ממנה עוד ספרייה ושולחן. כשהתמלאו קירות הבית, מילאנו את קירות המרכז להנהגת הבריאות. 

במרכז להנהגת הבריאות אפשר למצוא ספרים על תזונה, כמובן, אבל גם היסטוריה, תרבות, חברה, פילוסופיה ואפילו ספרי קריאה וספרי ילדים. עורקים של ידע מתחברים לנהרות ונפרדים לתוך יובלים איזוטריים שמספרים כולם ביחד את הסיפור האנושי.

אחרי שנים בהן הצענו לכל מי שרצה לבוא וליהנות מהעושר הזה במקום עצמו, לאחרונה – פתחנו חנות ספרים.

לחנות קראנו "אגא", על שם דודתי האהובה שהיום הוא יום פטירתה.

אַגָּא

תמיד אהבתי ספרים, אבל בהתחלה זה היה בעיקר מרחוק. אני זוכר בתור ילד כשהייתי יושב ומשחק בדמיונות שלי, אחד המקצועות האהובים עלי לדמיין היה שאהיה סופר, אבל זה היה רק בדמיון כי נקודת הפתיחה שלי לא הייתה טובה. הקריאה הייתה קשה לי. 

בילדותי, אגא הייתה אוספת קטעי עיתון כדי לספק לנו, האחיינים, חלונות אל העולם. היא הייתה קוראת לי ספרים ישנים שליקטה בחנויות עצמאיות וכותבת סיפורים אמיתיים ומומצאים. מילדותי, כילד המתקשה בקריאה ועד לשיחות הטלפון הליליות בנסיעות חזרה מהרצאות, אגא ידעה להקרין אהבה אנושית ולהנחיל תשוקה למילה הכתובה. 

כשאני התבגרתי והפכתי לאב, היא המשיכה להקריא לי ובמקביל התחילה להקריא לבנות. היא הייתה מתקשרת לפני השינה, היינו מניחים את הטלפון הנייד על רמקול ביניהן והיא הייתה מקריאה להן ספרי ילדים. אני עדיין מצליח לדמיין את הקול שלה. 

איך התחילה הספריה? 

עוד לפני שהיו לנו ילדות, בשנת 2002 יצאנו טלי ואני למסע, גרנו באוטו בארצות הברית וטיילנו. באחד הימים עברנו בחנות ספרים יד שנייה בסאן דייגו (אנחנו לא יכולים שלא להכנס לחנות ספרים שנקרית בדרכנו), שם על המדף ישב ספר חבוט משנות השבעים בשם "Food in History". קראתי את הספר בשלושה ימים. לא יכולתי לעצור. הוא מילא אותי בהתלהבות, ענה לשאלות הכי מעניינות שאף פעם לא שאלתי. איך גילוי החיידקים שינה את קולינריית השימורים, איך מכונת קילוף גרעינים מהמאה ה-19 הפכה את הלחם הלבן מיקר ונדיר לנפוץ בעולם, איך רכבות הולידו את תעשיית המזון, ובכלל מאיפה האוכל שלנו מגיע ומה הוא עבר בדרך. זה היה מרתק, להכיר את הסיפורים וההסברים הנסתרים בעולם הזה. הבנתי שאני רוצה לעסוק באוכל, איכשהו. הכל התחיל מאותו הספר. אפילו ערכתי הסכם עם טלי: בכל פעם שאסיים ספר – היא תעזור לי עם המלים הקשות, אבל אני צריך לקרוא את כולו – יותר לי לקנות חדש. חזרנו לארץ עם ארבעה ארגזי ספרים.

כשחזרנו הלכתי להמשיך ללמוד ורק רציתי להמשיך להקיף את עצמי בספרים על היסטוריה וכלכלה, מזון מקומי, רפואה עתיקה ועוד אין סוף נושאים שמעניינים אותי. 

את ההמשך של הסיפור אתם מכירים, המרכז להנהגת הבריאות הפך לבית של הספריה שלנו. הספריה היא גם ספריה מקצועית ולצידה גם נמצאת הספריה של טלי ושלי עם אין ספור ספרים שאנחנו אוהבים וחשובים לנו והיא פתוחה לכל אדם שרוצה לבקר בא ולקרוא. 

שעת סיפור

הילדות גדלו וכבר קוראות בעצמן, הספריה של המרכז להנהגת הבריאות הלכה וגדלה ואז הגיעה הקורונה. 

בקורונה ישבתי בספריה הריקה מאדם וחשבתי איך אני יכול להנגיש את הספרים שאני כל כך אוהב. כך התחלתי עם הפודקאסט שלי "שעת סיפור", פודקאסט פשוט בו אני מקריא בכל פרק קטע מספר שאני אוהב ומדבר עליו. בפודקאסט יש כבר 60 פרקים על מגוון ספרים שאני אוהב. 

והנה השנה הגיע השלב הבא. חנות ספרים 

בשנה שעברה בסוף שנת הלימודים, ניגשה אלי יונת, שבדיוק סיימה את המסלול להנהגת הבריאות וסיפרה על האהבה שלה לספרים, ועל החלום שלה להקים חנות ספרים. אני מייד נדלקתי, ושאלתי אותה אם תרצה לצאת למסע משותף.  

עכשיו יש גם חנות ספרים מקוונת ופיזית. אנחנו אוספים ספרים יד שנייה ממקומות שונים, וקונים גם ספרים יש ראשונה. מה שמשותף לספרים האלו, ספרי מחקר, מסע ופרוזה, הוא שאנחנו מכירים ואוהבים אותם.  הגשמתי חלום בעזרת יונת. 

סגירת מעגל, לחנות הספרים שלנו קראנו אגא. 

מוזמנים לבוא לבקר, לטייל בספריה, בבוסתן, בגן הירק ובסוף לעבור בחנות הספרים

או להכנס לחנות המקוונת.