הנהגת הבריאות בספר מעשה טוביה

054-979167(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

הנהגת הבריאות היא תחום חשוב ורחב ברפואה העתיקה. כמעט כל רופא חשוב כתב, בפורמט זה או אחר את ההוראות שלו ל"הנהגת הבריאות" או ההתנהגות המתאימה פיזית ונפשית על-פיה כל אדם צריך לנהוג כדי לשמור על בריאותו. תיאור אחד כזה, קצר מאוד, אני רוצה להביא פה.

טוביה הכהן, או כמו שהוא מכונה במקומות רבים "טוביה הרופא", רופא די מודרני ביחס לאלו שאני עוסק בהם בדרך כלל, נולד ב-1652 למשפחת רופאים פולנית. אביו היה רופא ורב שהשתקע בצרפת, אך אחרי מות האב המשפחה חזר לפולין. כשהיה בן 25 נסע עם חבר ללמוד רפואה בפרנקפורט ולאחר מכן עבר לפדואה ליד ונציה. ב- 1683, כשהוא בן 31, יצא בשרות הסולטן העות'מאני בתור רופא בקונסטנטינופול. בהמשך, בשנת 1715, נסע לירושלים שם פעל, כתב ונפטר ב-1729.

טוביה הרופא כתב ספר עב כרס שנקרא "מעשה טוביה", ספר מופת המכיל ידע עצום ועוסק בעיקר בתאולוגיה ורפואה. הספר פורסם במהדורות רבות ברחבי העולם. אחד הדברים המדהימים הוא שאפשר להוריד אותו ב-PDF מהרשת באופן חופשי:  http://www.seforimonline.org/seforim/maaseh_tuvia.pdf

כמובן שלמרות הנגישות הרבה, קריאתו איננה פשוטה כמו שזה נשמע. העברית היא עברית של המאה ה-18 וחלק מהטקסט כתוב בכתב רש"י ובמילים לטיניות. אבל בכל זאת מאוד מומלץ לנסות. אני קורא אותו כבר מספר שנים, כל פעם חלק אחר, וכל פעם מגלה בתוכו אוצרות חדשים. אחד מהפרקים המעניינים ביותר בספרו של טוביה נקרא "בית חדש" ובו על פני עמודים רבים מדמה טוביה את גוף האדם לבית.

החומר הרפואי והמדעי בספר הוא אדיר, אך אני בחרתי להביא כאן פרקון אחד קטן מסופו של הספר העוסק בנושא הכללי של שמירת הבריאות. בפרק זה מביא טוביה הרופא 41 כללים לשמירת הבריאות, חלק מהם, אלה הברורים והמובנים והמתאימים לזמננו, אביא בפרשנות שלי ועל-פי על-פי הסדר המתאים בעיני. אני חוזר וממליץ לקרוא אותם במקור בעצמכם.

אין סוף לפרשנות ולהסברים שאפשר להכניס בטקסט קצר זה ואני העדפתי לקצר. מי שרוצה להרחיב את דעתו לגבי המושגים המקצועיים הבסיסיים של הרפואה העתיקה יכול לעיין פה: http://www.mazon-izun.com/?page_id=2681

כללי שמירת הבריאות

1. את הבריאות הבסיסית משיגים על-ידי אכילת מעט מזון ושמזון זה יתעכל בגוף (יעשה מלאכתו בגוף) בצורה מהירה.
2. את כל הפעולות הבאות צריך לעשות באופן מאוזן: תנועה, משגל, שינה, אכילה, שתייה, עבודה, רחצה.
3. לא יאכל אדם לפני שסיים את עיכול האוכל מארוחתו האחרונה. זה כמו להסיק תנור עצים על העפר מההדלקה הקודמת.
4. תמיד ארוחת הערב תהיה קלה יותר מארוחת הבוקר.
5. חשוב ללעוס כל מאכל לפני בליעתו.
6. אין לשתות הרבה אלא רק לאחר שהמזון עבר שליש מתהליך העיכול שלו.
7. אין לאכול בסעודה אחת הרבה מינים של מאכלים המנוגדים האחד לשני.[1]
8. יש לאכל קודם את המאכלים הקלים לעיכול ואחר כך את הקשים לעיכול. לדוגמא את העוף אוכלים לפני בשר הבהמה. או קודם מבושל ואח"כ צלוי.
9. חלב העז טוב מחלב הכבש וזה טוב מחלב הפרה.
10. הגבינה המלוחה והמיושנת רעה לגוף.
11. ביצה טרייה (בת יומה), מבושלת אך מעט רכה, מחזקת את הגוף.
12. ביצה ישנה מולידה קדחת וחוליים אחרים.
13. בקיץ יש לאכול מאכלים המתעכלים במהירות כי בזמן זה החום השורשי חלש.[2]
14. ולהיפך בחורף, כאשר החום השורשי חזק ויכול לעכל הכל.
15. פירות הארץ הלחים מאוד קשים לגוף: אבטיחים, דלועים, קישואים ופטריות.
16. הבצלים, השומים, הצנון והחרדל הם חמים מאוד ומעלים אדים לראש.[3]
17. הקטניות קשות לגוף, מולידות רוחות ומוסיפות מרה שחורה.
18. דבש ויין רעים לצעירים וטובים למבוגרים, אך יש להתחשב באקלים[4] ובעונות השנה.
19. מעט יין הוא טוב אך הרבה קשה, היין הכי טוב הוא היין הלבן האתרוגי שתסס כל צרכו.
20. בימי החורף משובח יין ישן וחזק.
21. הלחם צריך להיות ספוגי[5] ומעורבב עם מעט מלח או בימי החורף עם קצח.
22. אין לאכול בין הסעודות.
23. יש לשמוט סעודה אחת בשבוע.
24. אפילו בסעודת שבת, כאשר מצווה להרבות בסעודה, אין צורך להגזים ולאכול יותר מידי בשר או לשתות יותר מידי יין, או לאכול יותר מידי מיני מאכלים.
25. לא ללמוד ולא לכתוב ולא לחשוב מחשבות עמוקות מיד אחרי האוכל וכן לא להתעמל התעמלות יתרה ולא לקיים יחסים.
26. כאשר קמים בבוקר יש להתמתח היטב ולסרק את השיער לאחור (כנגד כאב ראש).
27. צריך להשתדל ליציאה אחת ביום לפחות.[6]