עדכונים מהבלוג
הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:נובמבר 28, 2012
מתוך הפסקה האחרונה באגרת הרמב"ם:
מה שאני מתכוון הוא שאדם רגיל לרעיונות מסויימים, כי הוא גודל על-פי הם.
כי יש לו נטייה טבעית להתנהגות מסויימת, ללא קשר לשאלה האם היא [ההתנהגות] מעשית או תאורתית.
אדם הוא מוטה לרעיונות על-פיהם הוא צמח, אליהם הוא גדל והתרגל, ואותם הוא רכש בדרך הטבעית; והוא מתרחק מרעיונות מנוגדים, אפילו אם הם יותר נכונים.
כך שהוא מעדיף אוכל גרוע אליו הוא רגיל על פני אוכל טוב אליו הוא לא רגיל.
אם כך, מה גובה הקשיים שאנחנו מערימים על ילדינו כשאנחנו מגדלים אותם בתרבות אוכלת-ממתקים ושותת-משקאות-ממותקים?
אתה יודע מה קשה? לגדל ילדים שאוכלים בריא בעולם הלא בריא הזה, הילדים דווקא מבינים מה עומד מאחורי מניעת הממתקים-המשקאות המוגזים ושאר האסורים, אפילו יודעים לבדוק אם מישהו מציע להם משהו האם יש בו צבעי מאכל, האם הוא מקמח מלא, איזה סוכר וכו'
אבל הסביבה….אוי הסביבה שכל כך מרחמת על הילד הזה שיודע מה הם צבעי מאכל, שכל כך מתרגזת עליו כשהוא מעיר לחבר שלו שהחטיף שלו הוא רעל לגוף…הסביבה קשה
וההתמדה מתוך דרך חיים הופכת מסובכת כשהם נחשפים להמון זבל ורואים את קרובי המשפחה והחברים שלי מכניסים את הזבל לגוף שלהם
סליחה הייתי חייבת לפרוק :pouty:
הקושי הוא בנגישות בעלויות ובמקומות הציבוריים-מכונות משקה,בתי ספר- אוכל מקבלן מזון,בתי חולים,בתי מלון.
נאמר -כשהתלמיד מוכן המורה מגיע.באופן אישי זה נכון מאוד כבר לקהילה הולכת וגדלה לאט אבל בבטחה.
ניתן למצוא חיזוקים באתרים נוספים-"בידיים","רפואת הרמבם"ועוד.
לשכנע את אותם מקומות ציבוריים זה כבר מצריך התערבות מגבוה שמגיעה בדרך כלל בסופו של דבר מלמטה מאיתנו.נחזק איש את רעהו ונוביל בסופו של דבר לשינוי.
אורי, אתה וחברך לדרך-דוגמא מצויינת .יישר כוח.הלאה.
אני אלך ברשותכם לצד התיאורטי והרחב של מה שאתה כותב:
הרעיון הזה נכון בעיקר לילדים קטנים. בגילאים מסויימים הילדים ישמחו לעשות ההפך ממה שהתרגלו. יש גם אנשים שאוהבים להתנסות בדברים חדשים. אנשים חוזרים בתשובה, אנשים חוזרים בשאלה, אנשים מחפשים את עצמם הרחק הרחק מהמקום בהם גדלו. ואני לא מדבר על מרד בצורות שונות.
אני מאמין שמה שנשאר הוא לא פרקטיקה כזו או אחרת, אלא דרך מחשבה כללית מאוד. למשל פתיחות לעומת סגירות, שמרנות לעומת חידוש, יצירתיות לעומת ביטחון, הרפתקנות לעומת חששנות. יש מעין מטא-רעיונות ששורדים את השינויים שעובר האדם תוך כדי ההפתחות, והם הנשארים.
לכן, אני כטבעוני, מנסה להפוך את זה לתפיסת עולם, לחיות את זה מתוך הבנה הוליסטית וכללית, כדי לנסות להפחית השפעות של מרד, וכדי לתת את הקונטקסט הכללי, ואת תחושת הביטחון שלא משנה מה הילד יבחר או לאן הוא יילך, תמיד תהיה לו את התמיכה שלי, ההערכה שלי והאהבה שלי.
—
ובצד הפרקטי – אני מאמין בצד החווייתי של אוכל בריא. אני מאמין בצורך שלנו לחיות חיים של תשוקה לבריאות, לטבעיות, ליופי ולחירות שיש בהתקיימות שלנו על מזון בריא ובעיקר חי. אני מאמין שהאופן שבו ההרגל נרכש משפיע הרבה יותר מההרגל עצמו.
[…] ציטטתי את הרמב"ם בנושא זה מתוך "ספר הקצרת" […]