דיון על סוכרת בגינה

(כתבה: נדיה קדן)

יום ראשון בבוקר, כהרגלנו בימי ראשון אנחנו עושים דרכנו לגינה, אני עם הנסיך במנשא, הנסיכה עם הבובה במנשא, אני עם תיק גב שבו יש מים בשבילי ורעשן לנסיך. ושקית עם השמיכה שאני אפרוש לנסיך שיוכל לבהות קצת בעצים, הנסיכה עם התיק שלה שבו יש את בקבוק המים שלה, בקבוק המים של הבובה, הבובה של הבובה, בקבוק המים של הבובה של הבובה וכו'.

מגיעות לגינה אומרות שלום לכל המטפלות, לכל הילדים, מניחות את החפצים על הספסל, הנסיכה רצה להתנדנד ואני מדברת עם קבוצת המטפלות הקבועה, בעוד הנסיך ישן לו בשלווה במנשא.

נושא השיחה: מחלת הסכרת המתפשטת במחוזותינו כאש בשדה קוצים, אחת המטפלות ראתה על כך דיון בתוכנית הבוקר ושיתפה את כולנו.

הדיון נשמע בערך כך:

מטפלת א : היום בבוקר אמרו בתוכנית שכל ילד שלישי יחלה בסכרת כשהוא יגדל.

מטפלת ב' : מה הפלא?, הם אוכלים כל כך הרבה שטויות היום.

מטפלת ג': כן, זה נורא, אני הוצאתי מהבית את כל הדברים האלה, רק בחוץ אני מרשה לילדים לפעמים.

אני: הכל עניין של תזונה, לצערנו המודעות לא מספיק קיימת וילדים גדלים היום עם המון ג'אנק פוד במקום לאכול בריא.

מטפלת א: כן, חייבים להפסיק להאכיל שטויות ולהתחיל לשמור על תזונה, אני סכרתית, אומנם אפשר לחיות עם זה אבל חבל.

מטפלת ג: כן נכון, מחלה נוראית.

מטפלת ב': מה שצריך לעשות זה להתחיל לאכול יותר ירקות ופירות.

מטפלת א': לעבור למוצרים מקמח מלא.

מטפלת ג': להפסיק עם שתיה ממותקת, רק מים או מיצים סחוטים טבעיים.

אני: אם מתחשק לי שתיה מתוקה, אני שמה כמה פלחי תפוח או תפוז בתוך בקבוק מים ויש לי "מים בטעמים".

מטפלת א': כן, אני אוהבת לשים נענע.

מטפלת ב': וכשנותנים מעדנים צריך לתת מעדנים לא ממותקים, הלבנים הפשוטים.

מטפלת ג': הכל זה הרגלים מינקות, מה שמלמדים אותם זה מה שהם יעשו אח"כ.

מטפלת ב': נכון, אם נרגיל אותם למתוק הם יצטרכו יותר ויותר מתוק.

מטפלת ג': כן, לכן עדיף שלא יתרגלו.

מטפלת א': גם חשוב להתחיל לבשל יותר בבית ולא לאכול המבורגרים ופיצות שאתה לא יודע מה יש בתוכם.

מטפלת ג': נכון, בבית כשאנחנו מכינים אנחנו יודעים מה שמים בפנים.

מטפלת ב': המצב פשוט נורא, צריך לעשות משהו.

מטפלת א': מהנהנת בהסכמה ומוציאה חבילה של סוכריות טופי ומחלקת לילדים בגינה.

מטפלת ב': ממשיכה למחות נגד המצב הנורא,תוך שליפה אלגנטית של חבילת ופלים וחלוקתם לילדים בגינה.

מטפלת ג': מביעה את תמיכתה, תוך מזיגת דיאט קולה לבקבוק של הפעוט שבהשגחתה.

אני:: :shocked: :shocked: :shocked: :shocked:

מטפלת א': סוכריית טופי קטנה זה לא נורא.

מטפלת ב': ופל אחד או שניים פעם ביום זה בסדר.

מטפלת ג': אמא שלו מרשה לו דיאט קולה כי זה לא משמין.

אני: :shocked: :shocked: :shocked: :shocked: :shocked:

ורק הנסיכה, מציעים לה ופל, היא מסתכלת עליי, מחייכת ואומרת למטפלת ב':  "לא, תודה"  :heart:

הפוסט התפרסם לראשונה בבלוג אני מ"אלה", שנדיה כותבת תחת השם "אמא של תהלולי", בתפוז.