השבוע פגשתי את מגוון הקהלים הרחב ביותר שפגשתי אי-פעם בשבוע אחד. עם כולם דיברתי על אותו הדבר

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

השבוע פגשתי ודיברתי בפני מגוון הקהלים הרחב ביותר שפגשתי אי-פעם בשבוע אחד. נפגשתי עם מורות בדואיות בתל-שבע, גננות במעון בשכונה בבאר שבע, גננות בלוד, מגדלי וסוחרי בקר מרמת הגולן בתל-אביב, מורות חרדיות ברמת בית שמש, מושבניקים בגאולי תימן, עוד צפוייה לי השבוע פגישה עם מורים בעמק יזרעאל, שיעור עם מטפלים ברפואה טבעית, וכמובן – סיורי ליקוט למכביר עם כל מי שמגיע.
הקהלים הם מאוד שונים ומגוונים. אבל עם כולם דיברתי על אותו הדבר – על ההתרחקות שלנו מהמזון ומתהליכי היצור שלו. את ההסברים בכל מקום אני מנסה לתבל בסיפורים מקומיים, בתל שבע ציטטנו את אבן ח'לדון ואבן סינא, עם מגדלי הבקר דיברנו על ההיסטוריה של אכילת הבשר, ועם המורות החרדיות הזכרנו מכתביו של הרמב"ם. 
כולנו מתרחקים מהאוכל וכולנו צריכים להתקרב עליו חזרה. אולי זה גם יקרב אותנו האחד אל השני.