חג הקציר והביכורים

שבועות הוא חג הקציר והביכורים – הוא מסמן את סיום איסוף יבול החיטה האביבי ואת תחילת איסוף פירות הקיץ.

פירות הקיץ אינם רק האפרסק, המשמש והאבטיח, אלא גם העגבניה, המלפפון, הקישוא והדלעת – כולם פירות מבחינה בוטנית המבשילים בקיץ.

לכן, אם יש מאכלים שיסמלו יותר מכל את החג הרי אלה הם ירקות, פירות ותוצרי החיטה.

אנחנו מכינים לחם שאור מקמח מלא מקומי, תבשיל פריקי עם לוביה ושולחן עמוס פירות בשלים וטריים.

די והותר, לא?

אה, לא… יש גם את העניין הזה עם החלב…

שבועות, מבחינתנו, איננו חג החלב.
את דעתנו על צריכת חלב ניסחנו כבר יותר מפעם אחת, למשל כאן.
בקצרה – מרבית העדויות מצביעות על כך שחלב איננו מוצר שמתאים כמזון לרוב בני-האדם. במיוחד לא חלב ניגר, גבינות לבנות וכל מוצר חלב שצריך מקרר כדי להישמר.

על הדרך המסורתית לצריכת מוצרי חלב כתב אורי בשנה המקומית שלו.

כדי להשתתף במנהגי החג הנוכחיים אנחנו מכינים מאכלים לבנים מתחליבי אגוזים – אפשר להכין חלב אגוזים, גבינת אגוזים ויוגורט אגוזים.

ומהם אף אפשר להכין עוגת גלידת קשיו לשבועות (והרי סיפורה של העוגה).

כמו שתראו בתמונות של מטעמי החלב-ללא-חלב שהגשנו בשבועות לפני שנתיים, כולם לבנים ומביעים את כל מה שהתכוונתם להביע עם מוצרי-החלב, רק בלי צורך ברפת תעשייתית על כל המשתמע מכך.

ולבסוף, שימו לב – גם אם אתם שומרים על הפרדה בין בשר לחלב, הארוחה הזאת איננה חלבית. אפשר להגניב פסטרמה, רק חשוב מאוד שהיא תהיה תוצרת בית.

לחצו כאן לקריאת עוד מחחשבות על שבועות