עדכונים מהבלוג
הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)
בצעירותי סבלתי מכאבי ראש ומיגרנות. כשהתבגרתי ונכנסתי בסודות אורח החיים הבריא והתזונה הטבעית, פחתו כאבי הראש וכמעט נעלמו. כיום, כשמגיע כאב ראש אני בדרך כלל יודע בדיוק למה הוא כאן. רוב הפעמים הוא מסמן שלא הקפדתי על מספיק שעות שינה. אבל כאב הראש האחרון שלי היה שונה, ולקח שלושה ימים עד שנגמר.
אני גר במקום מרוחק וחם (ואלה רק חלק מהיתרונות הרבים שלו), ולפחות פעם בשבוע אני נוסע ליום שלם של קליניקה ושיעורים בתל-אביב. רחוק מהבית, עם לוח זמנים עמוס, לא יוצא לי להכין הרבה אוכל בתל אביב, אבל אני לא האדם שיתפשר על תזונתו. אני שמח למצוא מקומות שמגישים מזון טרי ואיכותי, או לאכול עם חברים שדואגים לי לאוכל ביתי ומשובח.
לכן, כשחזרתי לפני שבועיים מתל אביב עם כאב ראש, מייד חשדתי שוב במיעוט שעות השינה. אבל הפעם, למרות שהשלמתי מנוחה ממש כפי צורכי הגוף – זה לא הספיק. כאב הראש התנחל ונמשך להפתעתי שלושה ימים שלמים. אי הידיעה למה זה קרה קצת העסיקה אותי, אבל נשכחה מהר מאוד בתוך שאר העיסוקים והעניינים.
ואז, בשבוע שעבר, זה קרה שוב – ממש אותו דבר, רק בלי העייפות. לא החסרתי שעות שינה והייתי ערני, אבל כשחזרתי מתל אביב התחיל לי כאב ראש שנמשך שלושה ימים. לא יכול להיות!!! פעמים רצוף, בדיוק אותו הדבר – חייב להיות הסבר. הדרך הקלה ביותר הייתה להאשים את תל אביב. אין ספק שהפיח, הלחות, הלחץ והתחושה הכללית בעיר היא חשוד מרכזי ביצירתו של כל כאב ראש. אבל אני נוסע לתל אביב כל הזמן.
הפעם המחשבה המשיכה להעסיק אותי, וברגע אחד, בזמן שחיית הבוקר שלי בסחנה, היכתה ההבנה המרה. או, בעצם – המתוקה.
יש בתל אביב מקום שאני נוהג לאכול בו ארוחות צהריים. קשה מאוד לרצות את החיך המאומן והרגיש שלי, והמקום באמת מעולם לא פישל – תמיד טרי, תמיד טעים ותמיד תחושה ביתית וחמימה. לכן הלכתי לשם ואמשיך ללכת.
בפעמיים האחרונות שביקרתי בו קרה משהו שונה – האוכל אותו אוכל, הטריות אותה הטריות, אבל בעל המקום ניסה לפנק אותי לא רק בירקות עם פירה, אלא גם בעוגה. בפעם הראשונה, בסיום הארוחה, הוגשה לי עוגת השוקולד, ולמרות שאני נוהג להימנע מעוגות – אכלתי אותה. אני חייב לומר שזו היתה העוגה הכי טעימה שאכלתי בחיי. לאט לאט, ביס אחרי ביס חיסלתי אותה. כן, למרות שזה נוגד את העקרונות התזונתיים שלי. בפעם השנייה קיבלתי "צ'ופר" לקראת נסיעתי הקרובה לחו"ל, וערכו לי מעין מסיבת סיום שכזו שכללה, כמובן, את אותה עוגה חלומית. עוגת השוקולד.
למרות יתרון הביתיות, למרות החומרים הטריים והאיכותיים, למרות האהבה שהוגשה איתה, אכילת העוגה הסתיימה בכאב ראש של שלושה ימים.
אני עדיין חושב שהכל שאלה של מינונים. זה עדיין מאוד חשוב בעיניי לבחור רכיבים איכותיים ולהימנע ממוצרים תעשייתיים.
אבל אחרי הכל – אדם צריך לדעת להקשיב לקולות העולים מגופו. פטישים בראש במשך שלושה ימים – זה קול די חזק, לא?
לכל אדם יש את המזונות שמזינים אותו ואת אלה שמזיקים לו. כל אחד מאיתנו צריך ללמוד להכיר את הסימנים. אני אחזור, כמובן, לאכול באותו המקום, אך אדע להימנע ממה שלא טוב בשבילי.
ועם הכותרת המבטיחה אי אפשר לסיים בלי מתכון. אז הנה מתכון לעוגת שוקולד ממטבחה של חניתה דין, אשת סביבה וקיימות, להטוטנית מזון וחברה טובה.
מרכיבים
1.5 כוסות קמח שיבולת שועל או קמח אורז (להכנת גירסה נטולת גלוטן לגמרי)*
1/3 כוס קקאו
1 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
280 גרם תמרים
1 כוס מיץ תפוזים
1 כפית וניל
1/3 כוס שמן זית
1 כפית חומץ תפוחים
מרכיבים לציפוי
130 גרם תמרים
4 כפות שמן זית
2 כפות מיץ תפוזים (או חלב טבעוני(
2 כפות קקאו
1 כפית תמצית וניל
1/2 כוס קשיו
קישוטים
■ פירות עונתיים צבעוניים (פרוסות עגולות של קיווי ירוק, קוביות קטנות של אפרסמון כתום, גרעיני רימון אדומים(
■ סילסולי קליפת לימון (רצועות דקיקות מהחלק החיצוני של קליפת לימון(
■ פירורי פיות ורודות (שבבי קוקוס טחונים עם קצת תמרים, חתיכת סלק קטנה וחתיכת לימון קטנה, מתקבלים פירורים מתוקים בצבע בורדו חזק(
הכנה
1. מערבבים את החומרים היבשים בקערה.
2. טוחנים בבלנדר את כל שאר המרכיבים ומוסיפים ליבשים.
3. מערבבים עד לעיסה אחידה.
4. משטחים את הבלילה בתבנית עגולה 24 ס"מ משומנת קלות עד למחצית הגובה.
5. אופים בתנור מחומם מראש ב-180 מעלות למשך 30 דקות או עד שגפרור יוצא יבש.
6. משחררים את העוגה מן התבנית ומניחים על רשת לקירור.
7. טוחנים בבלנדר את החומרים לציפוי פרט לתמצית וניל.
8. את הבלילה לציפוי מחממים על האש תוך כדי בחישה מתמדת, עד שהבלילה מבעבעת (2-5 דקות).
9. מסירים מן האש ומוסיפים את הווניל. בוחשים עוד מספר דקות.
10. מורחים את הציפוי על העוגה מייד. מסדרים את הקישוטים מעל ומקררים על רשת למשך שעתיים.
* את הקמחים מכינים ע"י טחינת האורז או קוואקר בבלנדר
עד כמה חשוב החומץ תפוחים?
חשוב למדי.
בשביל התפיחה.