כתבה מפי אורי: הלל הדר

בשבוע שעבר הוזמנתי לסעודת סיום האביב במסעדת סאג' בנצרת. ממש כמו בעת העתיקה.
כאדם המחובר למחזוריות הטבע, בשבילי חילופי העונות הם סיבה להתאספות וחגיגה.

המסעדה נמצאת במבנה עתיק מהמאה ה-19 שעבר שיפוץ מרשים, וכדי להגיע אליה יש ללכת בסמטאות העיר העתיקה, להסתובב בין הרחובות, לעבור בשוק ודרך כיכר ה

מעיין, עד שהיא נגלית לבסוף. אמין זייאד, שף המסעדה, יצר מטבח המשלב בישול אותנטי מקומי ובישול מודרני.

אותי משכו הבישולים המסורתיים והשימוש במרכיבים מקומיים, ואכן הכי נהנתי מהמנות האלה.

ב-20:30 התיישבנו יחד, ערבים ויהודים, לשולחן לסעודה, שנמשכה עד אמצע הלילה.

תחילה הוגשו המנות הראשונות, סלט ירקות עם נענע וגבינת עיזים קשה, טחינה גולמית עם דבש ענבים, סלט צמחים עונתיים עם צנוברים ופיסטוקים בתיבול פיגם (צמח מקומי נפוץ לאורך ההיסטוריה). את אלה אכלנו לצד לחם מיוחד, עגול ושטוח עם סילאן תמרים וקצח.

האוכל היה טעים וטרי ומעוצב בקפידה, האווירה היתה נעימה כשברקע מנגן נגן עוד.

כשהמנות העיקריות החלו יוצאות מהמטבח כבר היה ברור שזו ארוחה למיטיבי לכת, שלא תסתיים בקרוב: כבדי עוף צלויים, פילה בקר ברוטב רימונים.

הכל מתובל בתבלינים מקומיים כמו שמן זית איכותי, סומאק, כמון והל ומלווה בהרבה יין מיקב בוטיק משפחתי. המנות המשיכו לצאת בזו אחר זו וכוסות היין הושקו, כל פעם בטעם שונה. עם כל מנה חדשה שהוגשה לשולחן טעמנו יין אחר שהותאם במיוחד למנה, ועד שהגיעה המנה הבאה כבר לא זכרנו מה היתה המנה הקודמת.

היה שמח.

כשעזבתי את המסעדה אחרי חצות, היה זה עוד בטרם הגשת המנות האחרונות, והסעודה עוד נ

משכה אחרי. אך בשבילי החוויה היתה שלמה ויצאתי מחוייך ונרגש. גם מהבחינה התרבותית, מהחגיגה עצמה בה הרגשתי חלק, וגם מהבחינה הקולינרית. שימור שיטות הבישול העתיקות והשימוש בחומרים מקומיים הם חשובים מאוד עבורי, אני מאמין שלמסורת הקולינרית של האזור שלנו יש הרבה מה להציע ועלינו לשמור עליה, לכן כשאני פוגש אנשים אחרים שגם אותם זה מלהיב יש לזה חשיבות אדירה.

בנוסף לשובע בבטן ובלב יצאתי עם קשרים חדשים ורעיונות לשיתופי-פעולה, עליהם אני מקווה שנוכל לדווח בקרוב מאוד…