לשחזר מתכונים עתיקים בטירה איטלקית

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

האחוזה המשפחתית בה נשהה בסוף אוגוסט היא אחוזה כפרית במרכז איטליה. האחוזה הוקמה בשנת 1270 על-ידי משפחת אצילים מקומית והמשיכה להתקיים לאורך כל השנים כאחוזה חקלאית, בזמן שבעליה ושליטי האיזור מתחליפים והיא עוברת תהפוכות רבות.

לפני כחמישים שנה ננטשה האחוזה, ובתחילת המאה הנוכחית נרכשה על-ידי זוג ישראלים, שעמל וחקר, נבר בארכיונים ושיחזר את המקום ממש כפי שהיה לאורך ההיסטוריה.

המבנים שוחזרו בצורה אקולוגית מחומרים מקומיים, תוך שימוש בבעלי מלאכה מקומיים שעוסקים בבנייה מסורתית ותוך התחשבות באקלים ובכיווני האוויר.

הם חקרו מה גדל באחוזה לפני מאות שנים על-פי רישומי המיסים בארכיוני ונטעו כרמים של גפן וזית, שתלו גינת ירק ותבלינים, הגדלים  ומטופלים באופן אורגני ללא שמוש בחומרים כימיים. לזיבול משמש קומפוסט שמוכן במקום והרבה אהבה.

כיום בכל מקום אנחנו מוצאים משתכנים חדשים, אך כמה מעניין למצוא כאלה שמגיעים למקום ולא מנסים לשנות אותו, להתאים אותו לצרכים שלנו, אלא להחיות את המקום מתוך למידה וכבוד רב למסורות המקומיות. מרגש אותי במיוחד לבשל במקום שמשחזר את האווירה המקומית העתיקה.

כבר יצא לי לבשל בכמה מבנים עתיקים ובשטח אבל לא בחווה שאני יכול ממש להרגיש בה כאילו אני מבשל לפני מאות שנים, להשתמש בתוצריה ולנסות להחיות מסורות עתיקות מקומיות. גם אנחנו, כמו בעלי האחוזה שכבר התערו במקום ובאורחותיו, בהדרכתם נבקר ונקנה את המצרכים לסעודותינו מבעלי מלאכה מקומיים, נבשל בשיטות מסורתיות וכך ננסה להשתלב ולהיות חלק מהאופי של האחוזה.

גם כשבוחרים לצאת ולטייל, האתגר שלי הוא לנסות ולמצוא תמיד את המקומות שקשה למצוא אותם, אלה שמנסים ללמוד מההיסטוריה ולהביא את הידע והעושר של הידע ההיסטוריה הקולינארי והקהילתי חזרה לימינו. אנחנו מחפשים אחר אותם שנותנים את המקום הראוי למסורות המקומיות, בין אם הם צמחו מתוכה ובין אם הגיעו כשבני המקום יצאו לחפש את מזלם במקומות אחרים.

האמת שהפעם זה קרה הפוך, המקום ובעליו מצאו אותי וסיפרו לי את סיפורו ועל-כך שחשבו שיתאים לדברים שמעניינים אותי. אני מקווה שאני אעמוד בציפיות שלהם ושאוכל לתת מהידע שלי והבישולים שלי וההכרות שלי עם הטבע כדי ליצור משהו מיוחד ביחד.

בואו והצטרפו אלינו עכשו לנופש לימודי וטעים באחוזה איטלקית משוחזרת.

[cforms name="CourseForm"]