אוכל לילדים

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

יש הורים שבוחרים לא להכניס חטיפים הביתה, ויש משפחות שבהן המצב מעט יותר מורכב והם בוחרים את מה שהם חושבים שהוא פחות מזיק. חלק מההורים שבוחרים כן לקנות חטיפים קונים תפוצ'יפס לילדים, במחשבה שזה רק תפוחי אדמה מטוגנים בשמן, בלי שלל החומרים והתוספות שיש בחטיפים אחרים.

ובכן, טיגון שורף את השמן ויוצר חומרים רעילים במזון.
אבל לא על זה רציתי לכתוב – שטראוס לא הסתפקו בזה ויצרו חטיף מיוחד לילדים – תפוצ'יפס קידס.
מה ההבדל בין החטיף הותיק לבין החטיף שמוצע במיוחד לילדים?
שבאחרון יש עוד הרבה תוספות מעובדות חוץ מתפו"א מטוגנים בשמן. יש שם למשל – קמחים שונים, סוכר (מלטודקסטרין) ומונוסודיום גלוטמט (MSG).

הדבר דומה גם במסעדות – אפילו הטובות ביותר מתעקשות להציע לילדים שלנו אוכל מטוגן עם סוכר (קטשופ), אפילו כשיש להן רכיבים טריים ומעולים במטבח.

משהו מוזר קורה לנו כשאנחנו חושבים על האכלת ילדים – במקום לחשוב על המזון המזין ביותר אנחנו חושבים על המאכלים הממכרים ביותר.

אבל הפעוטות שלנו שמחים לאוכל מזין וטעים, אלה אנחנו שמקלקלים אותם.

החודש היו לי מספר הרצאות בנושא, וגם יום עיון שעסק כולו בתזונת ילדים ובשינוי במערכות חינוך לגיל הרך.
אני מאוד שמח על השינוי שמביא אלינו אנשי חינוך, אנשי מטבחים ומנהלים לבדוק את האפשרויות להפוך את המערכות שלהם לבריאות יותר.
נהנתי במיוחד לפגוש שוב את הצוותים של קיבוצי יד-מרדכי וכרמיה, שם התרחשו דברים נפלאים (כמו מעבר לדגנים מלאים), ובמיוחד – מותר לפעוטות לשחק עם האוכל ליד השולחן! איזה כיף להם.

כמחווה להם אני רוצה להזכיר את הטורים של טלי מהבלוג – זה שעוסק במשחק באוכל וזה שעוסק בציור במי סלק.

בטור שלי ב-Ynet כתבתי גם על ההתנסויות הפרטיות שלי – בנותיי ואני כבר הפכנו זאת למסורת, לארח ביום שבת בבוקר לארוחת בוקר חגיגית חברים צעירים ולאכול ביחד מעדנים בריאים.
אנחנו נותנים לאמא לנוח עוד קצת בבית ונפגשים ב"מטבח הספרייה" לסעודה מתמשכת שמתחילה בפירות, עוברת לסלט, לבמיה ועוד…

ועכשו מגיע הזמן של הגלידות!

כר בלתי-נגמר להתנסות ולמשחקים שילדים אוהבים.