עדכונים מהבלוג
הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:פברואר 15, 2008
(הערה מקדימה: הפוסט נכתב על-ידי טלי כשהיתה מנהלת חנות במשק אורגני. זה יעזור לכם להבין את ההמשך)
בעוד חודש נחגוג לבתנו הבכורה שנתיים. מבחינתנו עדיף להעביר את היום הזה כמו שהעברנו אותו בשנה שעברה, כמו שאנחנו מעבירים את ימי ההולדת שלנו – בשלווה. אולם נראה שהילדה, שאוהבת ימי-הולדת והתכנסויות, והמשפחה הקרובה, לא יתנו לנו לעבור על התאריך לסדר היום. אז צריך לתכנן משהו. מה שזה לא יהיה נראה שזה יהיה קשור בהאכלת כמות לא קטנה של אנשים, בחיק הטבע. עם האוכל אנחנו נסתדר, האיש שלי הוא טבח מהולל, אבל אז יש את דילמת הכלים…
נעבור רגע למשק – החנות שלנו קטנה. לעומת מטראז' המדפים שיש לנו (מעט) יש הרבה מאוד פניות ממשווקים שרוצים שנמכור את הסחורה שלהם. לעיתים מגיעות אלינו גם פניות ממשווקים של כלים חד-פעמיים-אקולוגיים, אתמול הגיע אחד כזה. הוא ירד מהרכב וחיפש למי אפשר כאן להציע כוסות וצלחות ממה שנראה כמו קרטון ועשוי מ-100% קנה-סוכר (כך כתוב על האריזה). הוא הסתובב עם הכוסות ביד ועם עלוני-מידע שמספרים את כל מה שרציתם לדעת על יתרונות השימוש בכלים חד-פעמיים-אקולוגיים. אני מתלבטת אם כדאי לשמור לכלים האלה מקום על המדפים-העמוסים-ממילא שלנו.
וכך אנחנו חוזרים לימי-הולדת. ביום-ההולדת של איה אנחנו יכולים לבחור לקחת איתנו ערימות כבדות של כלים רגילים, להחזיר אותם מלוכלכים ולעמוד לשטוף אותם בבית – או שאפשר לוותר על רחיצת הכלים ולבחור באפשרות של כלים חד-פעמיים-אקולוגיים, שילכו אחר-כבוד לקומפוסט. הכלים החד-פעמיים עשויים מ-100% חומר טבעי (קנה סוכר במראה של קרטון או תירס במראה של פלסטיק), הם מתכלים לחלוטין באדמה או בקומפוסט ותשומות הייצור שלהם נמוכות. אם המחיר יאפשר, סביר שבקרב הלקוחות המודעים-אקולוגית שלנו יהיו להם הרבה דורשים. זה גם נוח וגם לא מכתים את המצפון האקולוגי.
אבל היתרונות הברורים אינם כל הסיפור. בכל דבר בו אנחנו משתמשים הושקעה אנרגיה, הושקעו חומרי-גלם, הושקעו מים ועוד כל מיני משאבים שנקראים בעולם התעשייה: "תשומות ייצור". תשומות הייצור האלה הן משאבים מתכלים של כדור-הארץ. אז נכון, בייצור של מוצר אקולוגי חומרי הגלם הם בדרך-כלל מהסוג המתחדש. כלומר – את הכוסות החד-פעמיות מייצרים מתירס, ותירס אפשר לגדל שוב. אבל את הנפט שהשקיעו בהעברה של התירס למפעל ושל המוצר המוגמר אלינו, המים שמשתתפים בתהליך הייצור, אפילו התשומות שהושקעו בבניית המכונות והמפעל – כל אלה אינם ניתנים לשימוש חוזר. גם במוצר הזה – הכלים החד-פעמיים, אי אפשר להשתמש שוב. זה אומר שהושקעו כאן משאבים שלא יחזרו במוצר שמשתמשים בו רק פעם אחת. קצת פחות אקולוגי, לא?
ומה עם האדמה שמגדלים עליה את הסוכר והתירס הללו? האם מיטיבים איתה בעיבוד, או שמדובר בשדות רחבי-ידיים של מונוקולטורה (גידול יחיד) וניצול עבודה זולה? אולי היה עדיף שהאדמה הזו תשמש לגידול מזון שמישהו ממש ירצה לאכול?
וזה עוד לא הכל, יש גם את מה שקורה לאחר השימוש. אחרי השימוש החד-פעמי בכלים החד-פעמיים האקולוגיים, זורקים אותם לפח. שם הם מתכלים, נכון? אה… אולי. כלומר – הם מתכלים רק בהינתן התנאים המתאימים – בקומפוסט או בהטמנה באדמה. אם הם יהיו עטופים בפלסטיקים וניילונים משאר האשפה שלכם הם לא יתכלו, בנוסף – לא ברור מה יקרה להם אם תנאי הטמפרטורה והלחות לא יתאימו.
אז אם התכוונתם להשתמש ממילא בכלים-חד-פעמיים ואחרי השימוש בכלים המתכלים תזרקו אותם לקומפוסט – הידד! זה שיפור. אבל אם הייתם משתמשים בכלים הרגילים שיש לכם בבית (בהנחה שמי השטיפה שלהם מתקזזים עם כמות המים שנדרשת לייצר כלים חד-פעמיים) ושוטפים אותם, או אם תזרקו את הכלים האקולוגיים לפח הרגיל אחרי שימוש אחד – לא עשינו הרבה.
קל הרבה יותר לבחור בחד-פעמי האקולוגי ולשטוף איתו את המצפון, במקום לעמוד ולשטוף כלים אחרי כל ארוחה גדולה. אבל אם הוא חד-פעמי אז הוא כבר קצת פחות אקולוגי, ואם הוא ילך לפח האשפה – אז הוא עוד פחות אקולוגי מזה. אני חוששת שאם אפתח לנו את האפשרות לבחור בכלים האלה, אז נבחר בנוחות הזאת במקום במה שאנחנו יודעים שהוא סביבתי יותר. אבל אולי יש מי שהמוצר הזה יכול לפתוח עבורם אפשרויות סביבתיות יותר מאלה שעומדות להם כעת?
האם זה מוצר שצריך להיות על המדף האקולוגי או שאולי הוא אחיזת-עיניים, רק אקו-שיק בלי תמורה סביבתית אמיתית?
נעבור רגע למשק – החנות שלנו קטנה. לעומת מטראז' המדפים שיש לנו (מעט) יש הרבה מאוד פניות ממשווקים שרוצים שנמכור את הסחורה שלהם. לעיתים מגיעות אלינו גם פניות ממשווקים של כלים חד-פעמיים-אקולוגיים, אתמול הגיע אחד כזה. הוא ירד מהרכב וחיפש למי אפשר כאן להציע כוסות וצלחות ממה שנראה כמו קרטון ועשוי מ-100% קנה-סוכר (כך כתוב על האריזה). הוא הסתובב עם הכוסות ביד ועם עלוני-מידע שמספרים את כל מה שרציתם לדעת על יתרונות השימוש בכלים חד-פעמיים-אקולוגיים. אני מתלבטת אם כדאי לשמור לכלים האלה מקום על המדפים-העמוסים-ממילא שלנו.
וכך אנחנו חוזרים לימי-הולדת. ביום-ההולדת של איה אנחנו יכולים לבחור לקחת איתנו ערימות כבדות של כלים רגילים, להחזיר אותם מלוכלכים ולעמוד לשטוף אותם בבית – או שאפשר לוותר על רחיצת הכלים ולבחור באפשרות של כלים חד-פעמיים-אקולוגיים, שילכו אחר-כבוד לקומפוסט. הכלים החד-פעמיים עשויים מ-100% חומר טבעי (קנה סוכר במראה של קרטון או תירס במראה של פלסטיק), הם מתכלים לחלוטין באדמה או בקומפוסט ותשומות הייצור שלהם נמוכות. אם המחיר יאפשר, סביר שבקרב הלקוחות המודעים-אקולוגית שלנו יהיו להם הרבה דורשים. זה גם נוח וגם לא מכתים את המצפון האקולוגי.
אבל היתרונות הברורים אינם כל הסיפור. בכל דבר בו אנחנו משתמשים הושקעה אנרגיה, הושקעו חומרי-גלם, הושקעו מים ועוד כל מיני משאבים שנקראים בעולם התעשייה: "תשומות ייצור". תשומות הייצור האלה הן משאבים מתכלים של כדור-הארץ. אז נכון, בייצור של מוצר אקולוגי חומרי הגלם הם בדרך-כלל מהסוג המתחדש. כלומר – את הכוסות החד-פעמיות מייצרים מתירס, ותירס אפשר לגדל שוב. אבל את הנפט שהשקיעו בהעברה של התירס למפעל ושל המוצר המוגמר אלינו, המים שמשתתפים בתהליך הייצור, אפילו התשומות שהושקעו בבניית המכונות והמפעל – כל אלה אינם ניתנים לשימוש חוזר. גם במוצר הזה – הכלים החד-פעמיים, אי אפשר להשתמש שוב. זה אומר שהושקעו כאן משאבים שלא יחזרו במוצר שמשתמשים בו רק פעם אחת. קצת פחות אקולוגי, לא?
ומה עם האדמה שמגדלים עליה את הסוכר והתירס הללו? האם מיטיבים איתה בעיבוד, או שמדובר בשדות רחבי-ידיים של מונוקולטורה (גידול יחיד) וניצול עבודה זולה? אולי היה עדיף שהאדמה הזו תשמש לגידול מזון שמישהו ממש ירצה לאכול?
וזה עוד לא הכל, יש גם את מה שקורה לאחר השימוש. אחרי השימוש החד-פעמי בכלים החד-פעמיים האקולוגיים, זורקים אותם לפח. שם הם מתכלים, נכון? אה… אולי. כלומר – הם מתכלים רק בהינתן התנאים המתאימים – בקומפוסט או בהטמנה באדמה. אם הם יהיו עטופים בפלסטיקים וניילונים משאר האשפה שלכם הם לא יתכלו, בנוסף – לא ברור מה יקרה להם אם תנאי הטמפרטורה והלחות לא יתאימו.
אז אם התכוונתם להשתמש ממילא בכלים-חד-פעמיים ואחרי השימוש בכלים המתכלים תזרקו אותם לקומפוסט – הידד! זה שיפור. אבל אם הייתם משתמשים בכלים הרגילים שיש לכם בבית (בהנחה שמי השטיפה שלהם מתקזזים עם כמות המים שנדרשת לייצר כלים חד-פעמיים) ושוטפים אותם, או אם תזרקו את הכלים האקולוגיים לפח הרגיל אחרי שימוש אחד – לא עשינו הרבה.
קל הרבה יותר לבחור בחד-פעמי האקולוגי ולשטוף איתו את המצפון, במקום לעמוד ולשטוף כלים אחרי כל ארוחה גדולה. אבל אם הוא חד-פעמי אז הוא כבר קצת פחות אקולוגי, ואם הוא ילך לפח האשפה – אז הוא עוד פחות אקולוגי מזה. אני חוששת שאם אפתח לנו את האפשרות לבחור בכלים האלה, אז נבחר בנוחות הזאת במקום במה שאנחנו יודעים שהוא סביבתי יותר. אבל אולי יש מי שהמוצר הזה יכול לפתוח עבורם אפשרויות סביבתיות יותר מאלה שעומדות להם כעת?
האם זה מוצר שצריך להיות על המדף האקולוגי או שאולי הוא אחיזת-עיניים, רק אקו-שיק בלי תמורה סביבתית אמיתית?
מידע נוסף על שקיות מתכלות.
גם חיתולים חד פעמיים אקולוגיים הם סוג של מירוק מצפון אקולוגי.
לא מאמינה שמישהו מקמפסט אותם.
(הולכת לצחצח את צלחות הפלסטיק הרב פעמיות לכבוד יום ההולדת מחר ביער…)
קשה להחליט.
אנחנו, למשל, חוגגים לילדים יום הולדת במקום שצריך לנסוע אליו. יש לנו בבית שתי כוסות זכוכית, שתי כוסות קרמיקה ושלושה ספלים בגדלים שונים, מקרמיקה. גם אם הייתי רוצה לסחוב אותם ליום ההולדת, הם פשוט לא מספיקים לאורחים. אין אופציה לקנות כוסות רב פעמיות עבור יום ההולדת, כי לא יהיה איפה לשים אותן אחר כך. אז או שכל אחד יקבל בקבוק מים קטן חד פעמי (יקר…) או שנצטרך כוסות חד פעמיות. דילמה.
בשמת,
באירועים ציבוריים ביפן שיצא לי להיות נוכחת בהם, חילקו למשתתפים תה קר והוא הוגש בכוסות פלסטיק רב פעמיות מסוג שנכנס יפה אחת בתוך השניה ותופס מקום מועט.
אני מקווה שמתישהו אמצא כוסות כאלה גם בארץ.
(לסחוב כוסות זכוכית לאירוע זה עומס רציני…)
גם עבורי זו התלבטות לא פשוטה, אכל אני כן בוחרת לפעמים להשתמש במוצרים חד-פעמיים אקולוגיים וגם למכור אותם.
לא הצלחתי למצוא דרך שפויה לעשות יום הולדת עם כלים רב פעמיים, אז קנינו אקולוגיים וביקשנו מהאנשים להשתמש באותו כלי לאורך כל האירוע, כדי לא להכביד על הסביבה.
זה בטוח עדיף על פני שימוש בחד-פעמי רגיל ולפעמים זו גם דרך לקרב את אלו שרחוקים מענייני אקולוגיה לעניין.
כלומר, זה פחות מאיים. כמו להגיד להם – יש מוצר מקביל למה שאתם רגילים, ואחרי שהם מוכנים להקשיב, לנסות לקרב אותם צעד נוסף לכיוון שמירה על הסביבה ושימוש במוצרים רב-פעמיים.
בבירור שערכתי בנושא התירס – אכן המקור הוא גידולים קונוונציונליים, מונו קולטורה ואף יותר מזה, התירס מגודל בארץ אחת והכלים מיוצרים בארץ אחרת, ונוצר בזבוז נפט על הובלה. אז נכון, זה מוצר שרחוק מלהיות מושלם, וצריך להשתמש בו במשורה, אם בכלל.
ודרך אגב – אני כן מכירה אנשים שמקמפסטים חיתולים חד-פעמיים. אין הרבה כאלה, אבל אני מכירה וגם מעודדת אותם לעשות זאת.
באותם מקרים שבכל זאת משתמשים בכלים חד פעמיים בלתי מתכלים – רעיון יצירתי צץ במוחי עכשיו:
למספר את הכלים (למשל בטושים צבעוניים), כך שכל אחד ידע איזה כלי שלו וישתמש בו לאורך כל הארוע. זה עשוי להפחית משמעותית את כמות הכלים המתבזבזים.
אגב, נראה לי שזה קל יותר ליישום עם כוסות, פחות עם צלחות וסכו"ם.
מילותי רבות אך זמני קצר
יש לי הרבה מה להגיד בנושא אבל עוד 10 דקות אני חייבת לצאת אז אני אקצר (יחסית). קודם כל כתבת נהדר. את ממש צודקת בדברייך אם לא נותנים לאנשים את האופציה המזהמת הם בדיפולט יעשו מה שפחות מזהם. אבל ברב המקרים יש לנו את האופציה המזהמת, היא יותר זולה, יותר נוחה, ויותר מקובלת (שקיות פלסטיק בחנות למשל) ולכן רב האנשים ממשיכים לזהם.
בעיה שנייה היא שהרבה מה"פיתרונות" האקולוגיים הם מה שניקרא משקיטי מצפון מכל הסיבות שמנית. הם לא באמת הרבה יותר טובים אלא נישמעים לנו יותר טוב ונראים יותר טוב. אבל זה לא אומר שכולם ככה.
יש לציין שבדרך שבהאנו חיים היום בעולם המערבי וברב העולם השלישי אין לנו אופציה לא לזהם, לא להרוס, ולא לפגוע לרעה בעולם סביבנו. גם אם יש לנו הרבה כסף ואנחנו עושים את כל הבחירות הנכונות. גם אם נקרנה 100% אורגני, ניסע ברכב היברידי, נחתל בבד מכותנה אורגנית, נילבש בגדים מהמפ, נקנה קפה ושוקולד שלא ניצל עבדים וכו וכו אנחנו עדיין תרבות צרכנית שלוקחת יותר מהמשאבים מאשר היא מחזירה.
הבעיה היא בעולם המתועש ובשיטה שלו. ולכן צריך להבין שכל בחירה שלנו היא הרע במיעוטו ולא הבחירה הטובה.
זהעניין של היררכיה ולא נכון ולא נכון. ברגע שמבינים את זה לפי דעתי הבחירות נהיות יותר ברורות וטובות.
לדוגמא שלך:
-הכי גרוע זה לקנות כלים חד פעמיים זולים, בלי פיקוח על ציבעי הכלים, דרך הגעתם, החומרים בהם וכו'
-גרוע זה כלים עם פיקוח אבל ללא שימוש במוצרים מיתכלים בכלל
-קצת פחות גרוע זה שימוש בכלים מיתכלים אבל כמו שציינת בלי לשים אותם בקומפוסט
-וכו וכו (הבנת את הרעיון אני לא ילך בכל השלבים)
אבל ללא ספק הכי טוב זה מצב בו לכל אחד יש את הכלים שלו אותם הוא נושא לכל מקום, הם מיתקפלים, נוחים כוללים כוס, סכ"ום וצלחת.ככה אחרי יום הולדת את לא צריכה ליסחוב ולשטוף 100 צלחות.
ניסינו לעשות דבר דומה בתואר הראשון שלי בחדר האוכל. חילקנו כאלו כלים בחינם. כולם מאוד היתלהבו. אבל בדיוק תוך שבוע אנשים איבדו, שכחו להביא, לא רצו להיתעסק. אז מה אם לא היינו נותנים להם אלטרנטיבה והם לא היו מקבלים אוכל הם כמו טטלה היו מביאים למחרת, אבל אי אפשר לעשות דבר כזה אז נתנו חד פעמי ותוך חודש חזרנו למצב הקודם.
לסיכום: לפי דעתי אין אידיאלי, אין מושלם ואין הכי טוב.
יש מצבים שונים וכל בן אדם והבחירה שלו. ביום הולדת תיקני חד פעמי אקולוגי, במסיבה בבית תישטפי כלים.
מישהו אחר יגיע ברכב היברידי ובבגדים אקולוגיים אבל יזרוק 100 צלחות פלסטיק כי אין לו כח לטפל בזה.
מקווה שיצא ברור אני חייבת לרוץ אבל זה בהחלט נושא מרתק!!! (מה שתמיד מזכיר לי למה אני בתחום….)
אנחנו נוהגים "להסחב" עם כלים ר"פ מפלסטיק.
ואנשים – גם בלי מודעות אקולוגית – מעתיקים מאיתנו 🙂
באירועים רבי משתתפים בקבוצה אחרת, נהיה לאחרונה נורמלי לכתוב שם על הכוס עם לורד (כי טושים זה הדק).
כשיש אירוע רב משתתפים האופציה האקולוגית ביותר לדעתי היא לשכור כלי אוכל רגילים (נדמה לי שאפשר אפילו להחזיר אותם מלוכלכים). זה לא זול, אבל כשחוגגים אירוע כזה פעם בשנה או פחות- זה לא נורא.
עוד אופציה זולה בהרבה היא לרכוש כמות גדולה של כלי פלסטיק רב פעמיים לצורך הענין.
כלים ח"פ אקולוגיים זה יותר טוב מכלים ח"פ רגילים, אבל זה פחות טוב מכל סוג של כלי רב פעמי- כמו חיתולים ח"פ אקולוגיים, הם טובים יותר רק ביחס לחיתולים ח"פ רגילים אבל לא ביחס לשום חיתול רב פעמי.
כצרכנית של מזון ומוצרים אורגניים, אני לא נוהגת לצרוך כלים ח"פ (וגם לא חיתולים) ולי הם לא יחסרו על המדף בחנות האורגנית שלי.
מצד שני אם יש (ובטוח יש) אנשים שיקנו ויקמפסטו את הכלים האלה, במקום להשתמש בח"פ הרגילים, אז בשורה התחתונה הסביבה תרוויח מזה.
לאירועים גדולים וגם בינוניים גיליתי שיותר זול לשכור כלים יפים ממקומות שמשכירים, מאשר לקנות חד פעמי אקולוגי. וזה הרבה יותר חגיגי, ולרוב לא צריך אפילו להחזיר אותם שטופים
לדעתי הפיתרון "הכי טוב" הוא לרכוש סט כלים רב פעמיים מפלסטיק
כזה שישמש בדיוק לאירועים כאלה, שדורשים הגשת מזון מחוץ לבית
העלות אינה גבוהה מאוד – מספר שקלים לכל פריט
הם מחזיקים מעמד לזמן רב וקלים לנשיאה
ולאירועים חגיגיים יותר מימי הולדת של ילדים או פיקניקים, אפשר להשכיר כלים.
תודה רבה על התגובות המעניינות!
העלתן הרבה רעיונות מעניינים.
אני חושבת שבסופו של דבר הכלים החד-פעמיים האקולוגיים מתאימים למדפי הסופר – שם הם עשויים להיות אופציה אמיתית למי שעושה שימוש בכלים חד-פעמיים רגילים.
אצלנו, כך נדמה לי, הם יהיו פשוט הסחת-דעת מהפתרונות הטובים יותר. כאילו שמקום על מדף בחנות טבע גורם למשהו להיראות אקולוגי או טבעי, בעוד שהרבה מוצרים על מדפים כאלה לא ממש מתאימים להגדרות.
גם אני ראיתי את הקשר הברור לענין החיתולים (אפשר לאכול בלי כלים? … 🙂 ). רציתי לכתוב על זה משהו, אבל כבר יצא ממש ארוך והנושא בכל-זאת שונה.
גל – לא ידעתי שאפשר לקמפסט חיתולים אקולוגיים חד-פעמיים. למעשה, נדמה לי ששאלתי את היבואנים כשבאו להציע לי והם לא ידעו אם זה אפשרי. לאחר בירור אינטרנטי היה לי נדמה שבגלל הג'ל בפנים לא ניתן לקמפסט אותם.
זה מידע חדש עבורי.
האם הם אכן מתקמפסטים?
שלום לכולם
אני מגיב קצת באיחור ובכל זאת מקווה למצוא מישהו שיקשיב.
אנ מגיע מתחום הפקות הקולנוע. בתחום הזה כל יום צילומים הוא אירוע רב משתתפים ובכל יום כזה נזרקים מאות עד אלפי כלים חד פעמיים לא מתכלים. בהחלט מחזה קשה לעין האקולוגית שלי.
לפני כמה חודשים טיילתי בהודו ופגשתי שם בחור שבנה מכונה שלוקחת קליפות של עץ קוקוס ובתהליך פשוט של מעיכה וגלופה הוא מייצר צלחות חד פעמיות משובבות עין אקולוגית. נדלקתי.
עצם העובדה שחומר הגלם שלו הוא פסולת של משהו שכבר גדל למטרות אחרות (שיווק קוקוסים) הופך את הייצור כבר למשהו ידידותי ופחות דורש שחיקה של משאבי טבע במיוחד (כמו לדוגמה- לאסוף קליפות נושרות של מטעי בננות ובעזרת המכונה להפוך אותן לצלחות מתכלות)- המוצר "תופס טרמפ" על משהו שכבר קיים- שניים במחיר של אחד- מחזור ביצור.
ובחזרה לנושאינו- החלום שלי הוא שבכל הפקות הקולנוע והטלויזיה הרבות שמתקיימות בהן אין ברירה אחרת למפיקים אלא להשתמש בחד פעמי, שיתחילו להשתמש במוצר כזה ובכך להפחית מאוד את הנזק הרב שכבר ממילא נעשה.
אם למישהו חושב על להשקיע בלהביא את המכונה המופלאה הזו שהמציא ההודי החביב שייצור איתי קשר במהרה. יש לי את הכתובת של הבן אדם ואת מספר הטלפון.
שיהיה טוב וירוק.
דורון
054-2517257
נשאלת השאלה: האם החד פעמיים המתכלים עשויים מכל התירס, כלומר גם מהקלח שניתן היה לאכול אותו, או שהוא עשוי משאר חלקי הצמח שממילא לא אוכלים?
ובעניין אחר: הייתי באירוע ורציתי לקנות שתייה, והבאתי כוס פלסטיק שמישהו השליך. וביקשתי לשתוף אותו לפני שייתנו לי מיץ מדוכן השייקים. המוכרת אמרה שאז נעשה בזבוז של מים, אז השאלה מה עדיף? אולי בכלל עדיף לא לקנות בכוסות, אלא לקנות בקבוקים של ליטר וחצי או חצי ליטר, שאותם ממחזרים ממילא?
הפתרון הטוב ביותר לאירועים הוא להביא כוס רב פעמית מהבית, שתהיה קלה אך שלא תישבר. אם אפשר גם שתתחבר לחגורה ותראה מגניבה, כל שהיא תהפוך לאקססורי אופנתי וירוק לאירועים. מי רוצה לעצב?
[…] ניילון, זכוכית, גומי, מתכת…), כלומר – במזבלה זה בעיקר לא קורה. איך זה קשור לטורים על החיידקים? קומפוסטציה היא תהליך […]
מרתק וחשוב!
תודה.