חג שבועות שמח!

לפנינו עוד החג האחרון של השנה – שבועות.

באופן מעניין למדי, סוף השנה הישראלית מאורגן מבחינה תזונתית מעט כמו ההיסטוריה האנושית.

כמו סדר כניסת המזונות לתפריט האנושי, כך האירועים – קודם הבשר (יום העצמאות), אח"כ החלב (שבועות) ולבסוף הסוכר (החופש הגדול). שינויי גדול אחד בתפריט הפרה-היסטורי שלנו נפקד מהרשימה, והוא – הגדלת צריכת הדגנים בעקבות המהפכה החקלאית. לצורך כך צריך היה להעביר את החג שסעודתו נסובה סביב דגנים (או – המעטת נוכחותם), פסח, למועד מאוחר יותר – בין יום העצמאות לבין שבועות.

טוב, לא הכל אפשרי….

חגים רבים הם הזדמנות בשבילנו לפתח את עצם היצירתיות שלנו: להחליף קמחים, להחליף שמנים, להחליף טיגון באפייה…. שבועות מהווה אתגר אמיתי, אנחנו פשוט לא חושבים שמתאים לבני-אדם לאכול כל-כך הרבה מוצרי חלב. חמאה איכותית פה ושם זה סביר, גבינה אורגנית קשה במאפה פעם בחצי-שנה-שנה גם זה לא נורא, אבל בין זה לבין להעלות על נס את צריכת החלב המרחק רב.

ובכל זאת – חג זה חגיגה, וכל חג הוא סיבה סבירה לסביאה פרועה.

בחג, ששמו הנוסף הוא "חג ביכורים", קוראים את מגילת רות. חלק חשוב במגילה היפה הזו עוסק באיסוף שיבולי החיטה אל הגורן. כפי שנכתב בספר שמות: "וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חטים וחג אסיף תקופת השנה" (פרק ל"ד פסוק כ"ב), חג השבועות חל בזמן איסוף שאריות יבולי החורף והאביב וביכורי יבולי הקיץ, בהם החיטה.

בעוד הגינה הקטנה שליד ביתנו מתחילה להניב עגבניות וריחן, טוחן אורי קמח מגרעיני כוסמין (קנויים, לא גידלנו בעצמנו…) ורוקח מטעמים – לחם טרי ובעל ניחוחות מפתים, תבשיל טעים של כוסמת מונבטת עם עגבניות וריחן וגבינת קשיו מתובלת לכבוד החג.

למרות עצת הרופאים הדגולים שאת כתביהם חוקר אורי – לאכול את המנות המתוקות בתחילת הארוחה, מחר תתלווה לארוחת החג מנה אחרונה.

והנה המתכון לפניכם:

מרכיבים:

תוכן:

1 כוס קשיו

1/2 כוס מים

1/4 לימון, סחוט

3 תמרים (מג'הול עדיף)

1/8 לימון, כולל קליפה

5 טיפות תמצית וניל

תחתית:

1 כוס אגוזי מלך

1/4 כוס צימוקים

1/4 כוס קשיו

אופו ההכנה:

1. טוחנים בבלנדר את מרכיבי התחתית.

2. מסדרים את התערובת בעיגול על צלחת בינונית.

3. טוחנים בבלנדר את מרכיבי המילוי.

4. מסדרים את התערובת על התחתית בשכבה עבה ונדיבה.

5. את העוגה המוכנה מכניסים למקפיא ומגישים קפואה.