עדכונים מהבלוג

הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:
דצמבר 14, 2018

רוצים להצטרף לסוף שבוע בקפריסין עם ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק? לחצו כאן לפרטים

יצאנו נגה (11) ואני בעקבות הזמנה מעניינת למסע קצר בקפריסין.

כשהזמנתי רכב כמעט שכחתי שבקפריסין נוהגים הפוך. נחתנו, נגה ואני, בלילה מאוחר ולפני עמדה נהיגה של שעה וחצי, בצד ההפוך, כשכל רכב שבא מלפנים נראה כי יתנגש בך בקרוב. נגה התגייסה, ישבה לצידי וכל הזמן הזכירה לי ובדקה שאני פונה מהצד הנכון, נוסע בצד השמאלי ולא עושה טעויות. מזל שבאה.

גם לקפריסין, האי המקסים והמבודד, הגיע האורבניזציה ובעיקר הגלובליזציה והן מביאות להיעלמות מואצת של המסורות המקומיות בכל התחומים ביניהן מסורות קהילתיות, חקלאיות וקולינריות בהן אני מתעניין ועוסק. הצעירים עוברים לגור בערים, אזורי החוף הופכים לאזורי תיירות אופנתיים ומושכים תושבים זרים שרוצים להשתקע ובכפרי ההרים נשארים רק הזקנים. למרות החופים הרבים, אסור לטעות, קפריסין הוא אי של רועים ולא של דייגים ויש משמעות גדולה למסורות שמקורן במרכזו של האי.

הוזמנתי לביקור בקפריסין על ידי זוג צעיר מרתק, שרה וטסוס, טסוס הוא בן הכפר פרה (Pera) ושרה היא איטלקיה. הם נפגשו במהלך לימודיהם האקדמיים בלונדון וחזרו לפני כעשר שנים לכפר הולדתו של טסוס. הם חזרו כדי להגשים את חלומם, להקים בית הארחה קטן, מקומי שמקדם את הכלכלה המקומית, המסורות המקומיות ומשתף פעולה עם הקהילה והמרחב – ממש לפני המשבר הכלכלי הגדול של 2008 הם קנו בית לשימור, ובנו בית הארחה קטן, על-פי כללי המקום הם שיפצו את הבית בדרך שמשמרת את שיטות הבנייה המקומיות. מרכז הכפר כולו הוא בתים מלבני אדמה ומאבן והוא מיועד לשימור.

בינתיים עד שיצליחו לבסס את החלום, טסוס עובד בחברה להגנת הטבע (הקפריסאית) ומתמחה בציפורים. הידע שלו מהווה יתרון לכל חובבי הטבע שמגיעים לבקר.

דבר ראשון, אחרי שנת לילה קצרה, יצאנו לטייל בכפר, במרכז הכפר הקטן לימדו אותי שניתן לזהות היכן אנו נמצאים על-פי אבני המדרכה ,כי המדרכות הן מאבן מקומית. הם חולמים על שיקום עוד ועוד מבנים עתיקים במרכז הכפר. ביקרנו בכיכר הכפר המרכזית ששופצה והיא מרכז קהילתי, בחורשה לצידו ראינו את טחנת הקמח העתיקה והסתובבנו בין הבתים, שמענו סיפורים ופגשנו את אנשי הכפר.

במרחק של הליכה בואדי או נסיעה קצרה, מעל הסכר ובחורף מעל אגם קטן, נמצאת חווה אורגנית שהיא אחד ממוקדי הגאווה המקומית. חווה אורגנית לימודית שהקים יזם מקומי, בה מגדלים לצד ירקות, גם בעלי חיים בעיקר לחלב אורגני ומוצריו וביצים. http://riverlandbio.farm/  המטרה המוצהרת של החווה היא להיות מוקד לפיתוח טכנולוגיה מודרנית לייצור מזון שגם שומרת על הסביבה, ועושה זאת בתנאי העסקה הוגנים, ובעיקרה נועדה להפיץ את הידע ולהראות לילדים ולמבוגרים ברחבי קפריסין, שהדבר אפשרי.

באנו לשהות של פחות מארבעים ושמונה שעות, ורצינו להספיק הכל, אז מיד לאחר הביקור בחווה ובוואדי יצאנו לכוון ההרים לטיול. נסיעה קצרה ואנחנו כבר בנוף הררי. טילנו בשטח, ליקטנו פטריות ועשבים, שרה ליקטה גם פירות של הדס לליקר שלה, והכנו לנו ארוחה קלה בשטח, חביתה עם עלי בר ופטריות, לפני שיצאנו למסע חזרה אל הכפר.

   

הגענו ואכלנו ארוחה משפחתית, האוכל המסורתי שהם מבשלים, הוא אוכל פשוט וטעים, הרבה ירק, מוצרים מחלב כבשים ומעט בשר מקומי, אכלנו מרק ירקות מעולה, רביולי ביתיים, ירוקי בר מוקפצים ולמנה אחרונה גבינת חלומי מטוגנת בשמן זית ומוגשת עם ריבה מקומית.

בערב,  נגה כבר רצתה שוב לצאת להרפתקה, אז שכנענו את טסוס שיקח אותנו לקיוסק הסופלאקי המקומי. וכך התברר לנו שממש בקצה הרחוב, בחדרון קטן נמצא אוצר. איש מבוגר, שלושה ערבים בשבוע בלבד, מכין סופלאקי מקומי. הוא עומד ליד גריל גחלים וצולה בשר אותו הוא מניח עם סלטים טריים על פיתה פתוחה שמשמשת כצלחת. במקום יש רק שולחן אחד, ואם אתה נחמד יגישו לך יין מבקבוק פלסטיק. בעל הבית כמובן מיד התאהב בנגה והתחיל תוך סימוני ידיים להוציא לה כל מיני דברים מהמקרר האחורי.

קיוסק הסופלאקי שוכן ממש ליד בית הקפה, שגם הוא מוסד תרבותי מכובד. זקני הכפר מעבירים בו את זמנם במשחקי קופסא ושתיית קפה. האמת שממש מרחק פסיעה מבית הקפה הזה יש אחד נוסף, ממש זהה, אבל מתחרה. על-פי הסיפורים בתי הקפה מפולגים ביניהם על פי שיוך מפלגתי ודעות פוליטיות. לכל צד בית הקפה שלו.

בערב מאוחר פתחנו את ארון הליקרים של שרה, היא אוספת צמחים ופירות מקומיים ומכינה ליקרים מעולים, ישבנו כולנו נחנו מהיום העמוס ודיברנו אל תוך הלילה.

בבוקר כשקמנו, ממש לקראת סיום, לפני שיצאנו חזרה לשדה התעופה, עברנו סדנא להכנת גבינת חלומי בשיטה המקומית. אמא של טסוס, אישה מדהימה, לימדה אותנו שלב אחרי שלב, שהשלב הכי חשוב, הוא כמובן שלב בו יושבים על הגבינה כדי שתתהדק.

אכלנו גבינת ריקוטה טרייה עם שמן זית (ריקוטה היא תוצר הלוואי של החלומי) וחלומי טרייה, ויצאנו חזרה לכוון שדה התעופה והביתה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *