מחשבות על שבועות

(מאת: אורי מאיר-צ'יזיק)

לפני קצת יותר משבוע יצאנו לסיור בין ליקוט לתחילת החקלאות בנאות קדומים. כלומר – זה היה סיור ליקוט, שבו גם הכנו פריכה (פריקי) משעורים עם ד"ר טובה דיקשטיין. הכנת פריכה ושיחה עליו עם טובה היא חוויה אדירה, כי היא מזמנת בתוכה דיון על הבעייתיות הגדולה בעונה שנסתיימה.

הזמן שבין פסח לשבועות מבחינה חקלאית ואקלימית הוא תקופה של אי וודאות, במיוחד לחקלאים התלויים בחסדי שמיים. מצד אחד השעורה כבר הבשילה וצריך לקצור אותה ומן הצד השני החיטה בשלבי הבשלה והתייבשות. אם ירד יותר מידי גשם הוא יזיק לשעורה ואם ירד מעט מידי הדבר יזיק ליבול החיטה..

לכן זהו זמן של מתיחות – האם תהיה תבואה מספקת? האם יהיה גשם שיהרוס את יבולי החיטה המתייבשים בשדה?

ואיך זה קשור לפריכה?
בעוד שכל העונות החקלאיות מתאימות לדאגה, הרי שבעונה הזו כאן אפשר לעשות משהו – יש ביטוח. הפריכה היא, כך מספרת ד"ר דיקשטיין, הביטוח. בזמן שכבר נגמר יבול החיטה של השנה שעברה ועדיין לא יבש בשדה היבול של השנה הנוכחית היו מכינים בשדה, מהשיבולים הבשלות-ירוקות, את הפריכה. היו קולים באש את השיבולים כדי שאפשר יהיה  לנתק את הגרעין מהמוץ. אחרי הקלייה היו פורכים את השיבולים בין הידיים ומנפים את המוץ החוצה.

(לחצו לתמונות נוספות)

מתכוני פריקי באתר – תבשיל פריכה פשוט, מרק פריכה צמחוני, פריכה עם רימונים ומג'דרה גלילית עם פריכה.

מגילת רות

זוהי עונת האבטיחים. הקוטפים בשדות שמסביב לקיבוץ מלקטים ביום אחד ובזריזות את כל מה שנכנס בארזי הענק, מעלים למשאיות ונוסעים. לא משתלם לחזור ולקטוף שוב את מה שעוד נשאר בשדה. כך נשארים בשדה שלל אבטיחים ואנשים מכל יישובי הסביבה מגיעים ועורמים להם ערימות נאות של אבטיחים לשבועות הקרובים. לקט, פאה ושכחה.
במגילת רות אלה השיבלים. אצלנו אבטיחים.
הנה מספר ויקרא:
ט וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט.  י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט:  לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

בשנה שעברה ברכתי בטקס השבועות בנווה איתן. בשיאה של אחת מהסערות שעוברות על קהילות כאלה – בין ותיקים לחדשים, בין צעירים למבוגרים, בין אנשים בעלי אורחות חיים שונים. אז הייתי בתחילת השנה המקומית וכבר התחלתי לראות איך אחד הדברים החשובים ביותר שעולים מהניסוי הזה הוא הקהילה, המפגש והתקשורת. סיפרתי בקצרה את סיפורה של רות המואביה ודיברתי על הצורך שלנו לקבל לקהילתנו את הזר. אני חושב שההיסטוריה לימדה אותנו שקבלת הזר והשונה כאדם כמונו הוא ערך שאין באפשרותנו לוותר עליו, ועלינו לדבוק בו באשר נלך גם ובמיוחד כאשר אנו בעלי הכוח. בירכתי את הקהילה שלי שתהיה קהילה חזקה וטובה שיכולה לקבל ולחבק בתוכה כל אחד גם אם הוא שונה ולהתייחס לכל אדם כאדם.

נזכרתי בברכתי הזו לאור ההתרחשויות האחרונות בארץ. גם נעמי (חותנתה של רות) הייתה מהגרת, כמו המהגרים שיש לכולנו בשושלת המשפחתית. נעמי התקבלה עם משפחתה בארץ זרה ובניה אף נישאו שם. מאוחר יותר היא חזרה עם הכלה שלה, רות, ממואב. כלתה היא זו שהייתה כעת זרה ושתיהן עניות שנסמכו על ליקוט אחרי הקוצרים. אנחנו עם מיתוסי הפליטים הרבים שלנו, מתבקש שנדע לקבל ולאמץ לחיקינו פליטים וזרים.
נתונים שנאספו לאחרונה על-ידי בלוגרים שונים ברשת (למשל כאן וכאן) מראים שה"פליטים" בישראל של היום אינם פושעים יותר או אלימים יותר מכלל האוכלוסייה. הגל התקשורתי-פוליטי הוא רק גל שמוסיף פחד במקום שבו עלינו להוסיף זהירות ולבדוק כיצד ניתן לטפל בקשיים שנוצרו בעדינות ובאנושיות.

מספר ויקרא:
לג וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם–לֹא תוֹנוּ, אֹתוֹ.  לד כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ–כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

חלת חג

כהרגלנו בחג שבועות, אנחנו מזכירים שאת החלק של החלב האדירו חברות מסחריות. החג הזה חוגג את קציר החיטים ואת ביכורי הקיץ. רק תחשבו רגע על משמעות שמות החג (באתר "בידיים" דבי מספרת גם על הנתינה שבשם "מתן תורה").
לכבוד השבועות, התנור החדש ולמען חגיגת הקציר אני מביא כאן את המתכון החדש שלנו לחלת שאור. את המתכון הרכבנו עפרה (האופה) ואני על בסיס מתכוני שאור מסורתיים וניסויי אפייה רבים. זהו בצק מועשר וחגיגי מהקמח החדש, מהחיטה שזה עתה נקצרה בשדה.

מרכיבים:
100 גרם שאור
300 מ"ל מים
6 גרם מלח
20 גרם שמן זית
60 גרם דבש או סילאן תמרים
1 חלמון
500 גרם קמח מלא אורגני

הוראות הכנה:

1. מערבבים בקערה את כל החומרים חוץ מהקמח.
2. מוסיפים את הקמח, מערבבים עד ליצירת בצק ומניחים מכוסה במגבת לחה לכ-30 דקות.
3.  מקפלים כ-12 קיפולים מניחים לתפוח מכוסה במגבת לחה לעוד כ- 4-6 שעות (בקיץ)
4. יוצרים חלה ומכסים לעוד כ- שעה וחצי.
5. מכניסים לתנור שחומם מראש לכ- 190 מעלות לכ- 45 דקות.

חלת שאור מקמח מלא שנאפתה בתנור אדמה